מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1915 - כל המדורים ברצף
	מה ייכתב על השנה החדשה
	יש חדש
	גוף ירוד, נשמה עליונה
	ראש השנה
	לכובש כעסו בדין
	בגאולה נתקע בשבת
	החיבוק של היהודי המתבולל
	רציתי לשאול
	ראש השנה בשבת
	בכתב ברייל ובלב פתוח

הוא עולה לתיבה עם ספרים בכתב ברייל, מפייט בערבי סליחות וגם תוקע בראש השנה. חיים ג'רבי, עיוור מלידה, הגיע לחיי תורה ומצוות בזכות החזנות, ולא עושה לעצמו הנחות

תעודת זהות. שמי חיים ג'רבי, בן 39, תושב מודיעין עילית. בעל תפילה, חזן, פייטן, זמר, תוקע, מנגן בעשרה כלים – אבל בראש ובראשונה גאה לקבוע עיתים ללימוד תורה. אה, ואני גם חביב הקהל, בזכות ה'שוני' שלי: עיוור מלידה. לפני שאתם מתחילים לרחם עליי, אספר לכם שזכיתי להקים משפחה וגם התברכנו בילד קטן. ברוך השם, אנו מודים לה' בכל רגע.

"אבא אהב מאוד פיוטים, ואהבתו דבקה גם בי". ג'רבי

חיים באפלה. נולדתי בראשון-לציון, אחד מתוך שלושה ילדים – וכולנו עיוורים. הלימודים בבית הספר היו מאתגרים מאוד, ועם זה, הוריי לא ויתרו לי על שום דבר, ולמדתי, עם אחיי, לתפקד כאחד האדם. גדלנו בבית מסורתי, שבו שמרו שבת וכשרות. אחד הדברים שבלטו מאוד בבית היו הפיוטים, שאבא מאוד אהב.

עשרה כלים. האהבה של אבא לפיוטים דבקה גם בי, וכך מצאתי את עצמי מפייט לעצמי מגיל מאוד צעיר. ניחנתי בכישרון נגינה, והתמחיתי בנגינה על עשרה כלים – כינור, חליל, עוּד, קנון ועוד. הרבה פעמים שואלים אותי מה הכלי שאני אוהב במיוחד לנגן בו, אבל זה כמו שאבא לעשרה ילדים יתבקש לדרג את הילד שהוא אוהב מכולם...

הטכנולוגיה מסייעת. כשהיינו צעירים, נאלצנו לסחוב אתנו ספרי ברייל ענקיים, ועם זה שמחנו במה שיש. הטכנולוגיה הפכה את עולמם של העיוורים לקל יותר ולמונגש יותר.

סתירה פנימית. בנעוריי הציעו לי להשתתף בתחרויות שירה, אבל הרגשתי שהרוח שם אינה מתאימה לי, כמי שאוהב פיוטים ומתחבר לחזנות. ככל שהתבגרתי התחושה הזאת התחזקה. הרגשתי סתירה פנימית. מה, יש לי כיפה רק לצורך החזנות? וכך החזנות היא שהביאה אותי לחיי תורה ומצוות. התחלתי ללכת לשיעורים, להתמיד בתפילות, והשאר היסטוריה.

חזן ותוקע. אף-על-פי שאיני רואה, קצב התפילה שלי הוא ככל בעל תפילה. במרוצת השנים התאמנתי לניהול סדר התפילה, וגם לתקיעת השופר בראש השנה.

חוש שישי. אמנם איני רואה את הקהל שלי, אבל יש לי יתרון גדול – אני מרגיש את המקום הפנימי שלהם, וזה הכי חשוב. ב'חוש השישי' שלי אני יודע אם הקהל רוצה למהר או להאט. בעבר היו מזמינים אותי בגלל האטרקצייה של פייטן עיוור. לא בכל יום רואים חזן עולה לתיבה עם סידור שנראה כמו חבילת מצות... היום זה רק 'תבלין', ואני מוזמן בעיקר בזכות המקצוענות שלי.

ראש השנה. זה היום המרגש בשנה. אני משמש בו חזן, תוקע ומגיד שיעור בבית הכנסת של הקהילה התוניסאית בראשון-לציון. ראש השנה שלנו מלא וגדוש ממש, ואין לנו בו רגע אחד פנוי.

אל תתמסכנו. ערב יום הדין חשוב לי לעורר את הציבור להתחזק בתפילה במניין ובקביעת עיתים לתורה. פעמים רבות אני פוגש אנשים במצבים טובים לאין ערוך ממני, והם מתמסכנים. אני אומר להם: אתם יכולים לראות, לנהוג, ללכת בלי מקל, ועם זה שכחתם איך נראית תפילה במניין ומהי קביעות עיתים לתורה. אם אבוא לרב ואומר לו שאני מפחד לחצות כביש, ודאי שיתיר לי להתפלל ביחיד, ובכל-זאת אף פעם לא ויתרתי על הליכה לבית הכנסת. אז כשקשה לכם – תחשבו על אנשים במצבים נחותים מכם, ותנסו להתחזק.

מתאמן לקראת התפילות. מחזור בכתב ברייל

להתנתק. עם כל הרצון לדעת מה נעשה סביבנו, עשו ככל יכולתכם להתנזר מהתמכרות לחדשות. הבה נשתדל לדבר טוב זה על זה, להרבות סנגוריה, ובוודאי נזכה לשנה טובה ומתוקה.