שאלה: האם אחרי סעודת היום הראשון של ראש השנה אפשר לערוך את השולחן לקראת סעודת הערב, ליל החג השני?
תשובה: אסור להכין משבת לחג, ולכן אסור ביום השבת לעשות שום דבר – אף מעשה המותר בשבת – לצורך החג.
את נרות החג מכינים ומדליקים רק אחרי צאת השבת. מדליקים אותם מאש קיימת, הדולקת מלפני השבת, כי אסור ליצור אש חדשה בחג (אם מעבירים את האש באמצעות גפרור, אין מכבים אותו, אלא מניחים לו לכבות מאליו). כבכל חג: הספרדים מברכים תחילה ואחר-כך מדליקים, ובין האשכנזים יש בזה חילוקי מנהגים. מנהג חב"ד לברך אחרי ההדלקה, כמו בערב שבת.
יש להכין פרי חדש (או בגד חדש) ולכוון עליו בברכת 'שהחיינו' בהדלקת הנרות ובקידוש (אם אין פרי או בגד חדש מברכים 'שהחיינו' בכל-זאת). ברכת ההדלקה למנהג חב"ד היא "להדליק נר של יום הזיכרון". גבר שהדליק נרות בעצמו ובירך 'שהחיינו', לא יברך את הברכה בקידוש.
קודם הדלקת הנרות או עשיית מלאכה, האסורה בשבת אך מותרת בחג, חייבים לומר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלי הזכרת שם ה'), או לעשות זאת אחרי תפילת ערבית שבה גם נאמרת הבדלה ('ותודיענו').
ההבדלה בין השבת לחג באה בתוך הקידוש של ליל החג, בסדר הזה: ברכת הגפן, קידוש של ראש השנה, 'בורא מאורי האש', 'המבדיל בין קודש לקודש', 'שהחיינו' (בלשון חז"ל: יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן).
במוצאי שבת הצמוד לחג אין מברכים 'בורא מיני בשמים'. את ברכת 'בורא מאורי האש' מברכים על נרות החג. למנהג חב"ד – אין מקרבים אותם זה לזה, להופכם לאבוקה, וגם אין מקרבים את כפות הידיים אל הנרות, כנהוג בכל מוצאי שבת, אלא מביטים בהם בלבד.
מקורות: שו"ע סי' רצט ס"י ונו"כ. שו"ע אדה"ז סי' רסג ס"ח; רצט סי"ז; תעג ס"ו-יט; תצא ס"ד. ת"ר, ס"ה-ו. ספר המנהגים-חב"ד עמ' 56. 'הגדה של פסח' מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש. ספר 'פסח שחל בשבת'. אוצר מנהגי חב"ד, אלול-תשרי עמ' נז, וניסן-סיוון עמ' קמו. לוח 'דבר בעתו'. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
