שהנשיאים ייזהרו
"וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמור, זה הדבר אשר ציווה ה'" (במדבר ל,ב). הזהר את הראשים שה'לאמור' שלהם, אפילו אמירה קלה שלהם, תהיה כמו "זה הדבר אשר ציווה ה'" – כאילו נצטוו על זה מהקב"ה. ואז ילמד העם לעמוד בדיבורו – "ככל היוצא מפיו יעשה". אבל אם ראשי המטות יזלזלו בהן צדק שלהם, עלול העם להיכשל בנדרים ובשבועות.
(וידבר משה)
יש צדיקים ויש צדיקים
יש צדיקים שאתה שומע מפיהם כי "כה אמר ה'", אך עדיין יש צורך באמונה שכן הוא. ואולם יש צדיקים שאצלם נראה בעליל שפי ה' דיבר בהם, בבחינת "זה הדבר אשר ציווה ה'", באספקלריה המאירה. כזאת הייתה נבואתו של משה. השומע הרגיש שהשכינה מדברת מתוך גרונו.
(נועם אלימלך)
בין שבט למטה
'מטה' רומז לתקיפות וחוזק, ואילו 'שבט' הוא ענף רך ועדין. לכן נאמר כאן 'מטות' דווקא ולא 'שבטים', כי העבודה של נדרים היא הפרישות וההבדלה גם מדברים מותרים, בבחינת "קדש עצמך במותר לך", ולשם כך נדרשת תקיפות של 'מטה'.
(אור התורה)
ההכרעה בידי הנשיא
מדוע נאמרה פרשת נדרים לראשי המטות דווקא? כי נדר פירושו פרישות והבדלה מדבר מסוים, מכיוון שההתעסקות עימו עלולה להוריד את האדם. ומאחר שעניין הנדרים תלוי במצבו הפרטי של כל יחיד, לכן ההחלטה וההכרעה צריכה לבוא מנשיא, שהוא היכול לקבוע בבירור "זה הדבר".
(הרבי מליובאוויטש)
פרשיות לעידוד
הפרשיות מטות ומסעי, בין שהן מחוברות ובין שהן נפרדות, נקראות לעולם בימי בין המצרים, כדי לחזק ולעודד את הרוחות הנדכאים, כי יש בהן העניין של חלוקת הארץ, ויש בזה רמז לקיום ההבטחה "לאלה תֵחלק הארץ".
(בני יששכר)
מטים את העליונים
הנשיאים נקראו ראשי המטות, מכיוון שהם מטים את העליונים לפנות לתחתונים. זהו 'מטה משה' ו'מטה אהרון' – משה קירב את הקב"ה לישראל, ואהרון קירב את ישראל לקב"ה.
(שם משמואל)
לנטות לעבר העם
משה ציווה את הנשיאים וראשי העם שיטו את עצמם לכל אחד ואחד מבני ישראל, שיהיו נכנעים להם, ולא יפסעו על ראשי עם קודש.
(רבי אהרון מצ'רנוביל)
זהירות בנדרים
הציווי נאמר לראשי המטות, מפני שאין בכל המצוות דבר המצוי באנשים ובנשים כנדרים ושבועות, וקל מאוד להיכשל בהם ולעבור עליהם. לכן ציווה הקב"ה את ראשי המטות שישגיחו על בני שבטם, שלא ייכשלו בחילול דבריהם בנדר ושבועה, ולחנכם כיצד לנהוג אם נדרו.
(עיטורי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
