בתוך רשימת המסעות והחניות המפורטת בפרשת מסעי התורה מתארת את החניה האחרונה: "וַיַּחֲנוּ עַל הַיַּרְדֵּן מִבֵּית הַיְשִׁמֹת עַד אָבֵל הַשִּׁטִּים בְּעַרְבֹת מוֹאָב". רש"י מפרש: "כאן לימדך שיעור מחנה ישראל י"ב מיל, שאמר רבה בר־בר-חנה, אני ראיתי את המקום הזה".
ברור שהפסוק בא קודם כול לתאר את מקום החניה של בני ישראל במדבר, ערב כניסתם לארץ, שהשתרע מבית הישימות עד אבל השיטים; אלא שאגב כך התורה גם מלמדת אותנו את גודלו של מחנה ישראל, שהיה י"ב מיל.
ללמדנו את הגודל
רש"י בא לתרץ שאלה שעלולה להתעורר: בכל האזכורים האחרים של חניות בני ישראל במדבר התורה מציינת את מקום החניה עצמו; ואילו כאן נכתבו המקומות שביניהם היה ממוקם מחנה ישראל. התשובה היא, שבכך התורה מבקשת ללמדנו את גודלו של מחנה ישראל.
אפשר לטעון כנגד זה, שייתכן שזה היה מקום ריק, נטול שֵם, שהיה בין בית הישימות לאבל השיטים, ולכן ציינה התורה את שני המקומות האלה ואת התווך שביניהם. אך אם כן נדרש הסבר מדוע החניה הזאת דווקא חורגת משאר החניות בהיותה במקום שאין לו שם?
עניין הלכתי
עוד אפשר להקשות: מדוע ציינה התורה את גודלו של מחנה ישראל רק לאחר סיום כל המסעות ולא בפרשיות במדבר או בהעלותך, שבהן מדובר על מחנה ישראל עצמו? זאת ועוד: בפרשת חוקת רש"י מביא את דברי הגמרא שעוג מלך הבשן עקר הר בגודל של י"ב מיל כדי להשליכו על בני ישראל. מדוע שם רש"י אינו מוסיף שזה היה גודלו של המחנה?
אלא רש"י מדייק: "כאן לימדך שיעור מחנה ישראל". גודלו של מחנה ישראל הוא בעל משמעות הלכתית לעניין איסור יציאה בשבת מחוץ לתחום – "שיעור תחום של תורה הוא י"ב מיל, כשיעור מחנה ישראל" (שולחן ערוך אדה"ז, הלכות שבת, סימן שצו). כל זמן שבני ישראל היו מרוכזים במחנה אחד, איסור היציאה מתחום המחנה היה ברור לכול. ואולם עכשיו, כשעומדים להיכנס לארץ ישראל והשבטים יתפזרו לנחלותיהם, נדרש להגדיר את שטח התחום. לכן התורה מלמדת את הדברים כאן דווקא.
אמיתותה של תורה
אך מנין לרש"י שהמרחק בין שני המקומות הוא י"ב מיל? הלוא הוא חי בצרפת, הרחק מהמקומות האלה, שאפשר שכבר חרבו?
לשם כך רש"י מציין את שמו של רבה בר-בר-חנה. בגמרא מסופר שרבה בר-בר-חנה היה רגיל ללכת למקומות רחוקים, והיה מספר לחכמים את אשר ראה. גם בעניין זה טרח והלך למקום הזה, כדי להוכיח שהקבלה שהייתה בידי חכמים על כך ששיעור מחנה ישראל הוא י"ב מיל – אכן תואמת את המציאות בשטח.
(תורת מנחם תשמ"ו, כרך ד, עמ' 152) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
