התורה מתארת בפרשתנו את קרבנות החגים, וביניהם את הקרבנות בשמיני עצרת: "וְהִקְרַבְתֶּם עֹלָה אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה', פַּר אֶחָד, אַיִל אֶחָד". רש"י מסביר שהפר והאיל הם כנגד ישראל, "כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר: קשה עליי פרידתכם, עכבו עוד יום אחד".
פירוש רש"י מבוסס על דברי חז"ל הממשילים את הקב"ה "למלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים. כיוון שהגיע זמנן להיפטר, אמר: בניי! בבקשה מכם, עכבו עימי עוד יום אחד, קשה עליי פרידתכם". בנמשל, לאחר שבעת ימי חג הסוכות הקב"ה פונה אל בני ישראל ומבקש מהם לחגוג עימו עוד יום של חג, את שמיני עצרת – "עכבו עימי עוד יום אחד".
הפרידה בינינו
המשל הזה מעורר כמה שאלות: א) מדוע נאמר 'פרידתכם' ולא 'פרידתנו'? ב) מה התועלת בהישארות עוד יום אחד, בשעה שבסופו של דבר ייאלצו להיפרד? אלא שבאמת המושג 'פירוד' לא שייך כלל בין בני ישראל לקב"ה. מצד הקב"ה – ודאי שלא שייך פירוד. וגם מצד בני ישראל, רצונו האמיתי של כל יהודי להיות קשור בקב"ה, וכפתגם רבנו הזקן: "יהודי איננו רוצה ואיננו יכול להינתק מאלוקות".
לפעמים היהודי מציג בהתנהגותו כאילו הוא נפרד מהקב"ה חלילה, אבל זה נובע מ'פרידתכם', מהפירוד שבין היהודים לבין עצמם. כאשר שני יהודים מאוחדים, מתאחדות הנפשות האלוקיות שלהם, ושתי הנפשות האלה עומדות יחד נגד הנפש הבהמית של כל אחד מהם.
ללא גאווה, ללא ייאוש
זה ההסבר בדברי המדרש "קשה עליי פרידתכם": לקב"ה קשה כביכול המצב שבני ישראל נפרדים זה מזה. הוא רוצה אותנו מאוחדים. לכן הוא מבקש: "עכבו עימי עוד יום אחד" – היו מאוחדים בשמיני עצרת.
מוטיב האחדות הוא מרכיב בולט בחג הסוכות. ידועים דברי חז"ל, שכל אחד ואחד מארבעת המינים מייצג יהודי ברמה רוחנית אחרת, והאחדות ביניהם מביאה תועלת לכולם. למשל, ה'אתרוג', המסמל את מי שיש להם גם תורה וגם מעשים טובים, וה'ערבה', המסמלת את מי שאין להם לא מזה ולא מזה, מעניקים זה לזה: האתרוג לומד להשפיל עצמו ולרומם יהודים פשוטים, כדי שלא לבוא לידי גאווה, ולערבה ניתנת תקווה שלא לשקוע בייאוש חלילה.
יום אחד בשנה
חג הסוכות הוא כמו יחידת זמן של אחדות מופלאה בין בני ישראל, אבל כשהחגים מסתיימים וארבעת המינים נפרדים זה מזה, ה'ערבה' עלולה לשקוע בייאוש והאתרוג עלול לחוש גאווה. אט־אט האדם עלול להידרדר חלילה ולרדת מדחי אל דחי, כי זו דרכו המתוחכמת של יצר הרע להפיל את היהודי ברשתו. לכן הקב"ה מבקש: "עכבו עימי עוד יום אחד".
בשמיני עצרת אין עניין מיוחד לעצמו, מלבד המצווה לשמוח באכילה ושתייה, ודווקא כאשר בעת כזאת שרויים באחדות – אפשר להמשיך אותה הלאה לכל השנה כולה.
(תורת מנחם כרך יג עמ' 69) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
