ירידת המן במדבר מדי בוקר היא סמל למידת הביטחון בקב"ה באשר לעניין הפרנסה. בשולחן ערוך נכתב ש"טוב לומר בכל יום... פרשת המן". בהמשך מובאים דברי 'הלבוש': "כדי שיאמין שכל מזונותיו באין לו בהשגחה, שכן היה במן, שהשגיח הקב"ה לתת לכל אחד עומר לגולגולת לכל נפשות ביתו". רבנו הזקן ב'מהדורא בתרא' הוסיף: "לבטוח בהשם נותן לחם דבר יום ביומו".
בספר 'אור המאיר' לרבי זאב וולף מז'יטומיר (מתלמידי המגיד ממזריטש) מבוארים שלושת האופנים של ירידת המן – לצדיקים ירד המן על פתח בתיהם; בינונים יצאו ולקטו; רשעים הרחיקו ולקטו וטחנו בריחיים. והוא מסביר שאלה שלוש רמות של ביטחון בקב"ה. כל אחד קיבל מָן על-פי מידת ביטחונו בקב"ה.
דיי בנקישה
מסופר על הבעל־שם־טוב שפעם אחת עבר ליד בית, דפק בחלון ואמר שהוא צריך פרנסה, ומייד הלך. בעל הבית יצא ורץ אחריו ונתן לו את כל צורכו. שאל האיש את הבעש"ט: "אם זקוק אתה לפרנסה, מדוע לא המתנת שאצא אליך?". השיב הבעש"ט: "לפי מידת הביטחון שלי בקב"ה, דיי בנקישה על החלון לקיים את 'בכל אשר תעשה', ככלי ל'ברכך ה' אלוקיך'".
בהקשר זה הבעש"ט מפרש את הפסוק (ירמיה יז,ז) "ברוך הגבר אשר יבטח בה', והיה ה' מבטחו". תוכן הדברים הוא, שכפל הלשון "והיה ה' מבטחו" מצביע על דרגה נעלית יותר בביטחון. לא דיי שהאדם בוטח בה', שהשפע בא בזכות ברכתו של הקב"ה ולא בזכות ההשתדלות שלו, אלא יתרה מזו, הוא בוטח שגם את ה'כלי' הקב"ה מזַמן לו מלמעלה.
צריך להבין
נמצא שיש הבדלי מדריגות במידת הביטחון בה'. הרמב"ם (בספרו 'מורה נבוכים') מסביר שהשגחת הקב"ה על האדם נקבעת על-פי מידת היותו שכלי, שבשעה שהוא שכלי בתכלית השלמות, גם ההשפעה האלוקית המוענקת לו היא בתכלית השלמות. ובעצם זה אותו עניין שהובא לעיל, שהשפע תלוי במידת הביטחון.
אלא שהביטחון צריך לחדור גם לתוך השכל, ושלא יישאר בבחינת 'מקיף', כמשהו שהוא מלמעלה, אלא שיחדור לתוך כל הווייתו של היהודי.
כל ישראל בוטחים
לא דיי שיהודי מאמין ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" כפשוטו, הן ביום הן בלילה, ושכל מזימותיהם של אויבי ישראל הן בבחינת "ולאומים יהגו ריק", דברים שאין בהם ממש. עליו להפנים ולהבין זאת גם בשכלו ובהכרתו, באופן שהוא מבין זאת כדבר ברור ומוחלט.
אמנם יש הבדלי מדריגות במידת הביטחון, אך הצד השווה בכל אחד ואחת מישראל הוא הביטחון הנחוש שהקב"ה ישמור על כל יהודי, בכל מקום ובכל עניין, שמירה מכל עניין בלתי-רצוי, ובאופן ש"אליך לא ייגש" כלל. וכאשר עומדים בתחושת ביטחון מלא בקב"ה, יסיימו את הימים והרגעים האחרונים של הגלות בשמחה, במנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ובקרוב ממש ילכו לקבל את פני משיח צדקנו בשמחה ובטוב לבב.
(תורת מנחם, כרך עז, עמ' 123, 177) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
