מדורים נוספים
	שיחת השבוע 1899 - כל המדורים ברצף
	למה חשוב ללמוד תורה
	יש חדש
	ההבדל בין 'תורה' לבין 'חוכמה'
	חג השבועות
	שעה של מי
	בין תלמוד למעשה
	המעצור עלה בלהבות
	רציתי לשאול
	שבועות בערב שבת
	הילד האוקראיני גילה את היהדות

"היו לנו לא מעט תקריות עם אנטישמים, אבל ההתנכלויות פסקו. בכל מקום הצבנו חברים שלנו לשמור על בתי הכנסת ועל היהודים"

כשמאיר פבלובסקי נשאל על הרגע שבו גילה את היהדות, הוא צוחק. שמו היה פיליפ, ילד אוקראיני, שנולד במשפחה לא-יהודית. "מאז שאני זוכר את עצמי, בכיתה א, נהגתי לצייר מגן דוד", הוא מספר. "לא יודע איפה ראיתי את הסמל הזה, שגרם לי להתחבר אליו, אבל אני זוכר שיום אחד ראיתי בסרט מגן דוד על ארון קבורה, ושאלתי את אימי מה זה. היא ענתה: 'זה סמל של יהודים'. מאז ידעתי שהסמל שאני מרבה לצייר שייך ליהודים. אימי שומרת בביתה עד היום את המחברות שלי עם ציורי המגן דוד".

ההמשך היה מפתיע לא פחות. "כשהייתי בן תשע", מוסיף מאיר ומספר, "התהלכתי ב'שוק הפשפשים' המקומי וראיתי אישה מוֹכרת ספר ועליו מגן דוד. רצתי הביתה, לקחתי את המטבעות שהיו לי, וקניתי את הספר. התברר שזה היה ספר לימוד של השפה העברית. סחבתי את הספר הזה לכל מקום, עד שלמדתי אלף וחמש-מאות מילים בשפה שלא היה לי שום מושג עם מי אוכל לדבר אותה"...

קשר דמים

מאיר (38), תושב ירושלים, יושב במשרדו, בארגון 'משפחה אחת', הפועל עם משפחות נפגעי פעולות איבה. יש לו קשר קרוב, קרוב מאוד, לפעולות איבה. הוא נפצע אנושות בפיגוע דקירה בקריית ארבע, בחג הסוכות תשע"ו (2015). הפציעות היו קשות. "התחלתי לרוץ כשהמחבל מוסיף לדקור אותי. אלה רגעים שאתה לא יכול לשכוח".

בנס גדול, חייו ניתנו לו במתנה. "אני מרגיש זכות גדולה להיות בקשר דמים עם האדמה הזאת, עם העם היהודי", אומר מאיר. "כמי שנולד רחוק מיהדות – ופתאום אתה שוכב פצוע ומדמם וצועק 'שמע ישראל', זה אירוע מכונן בעבורי. באותם רגעים חשבתי על הזכות שנפלה בחלקי למות על קידוש השם".

חיבור ליהדות. שאלתי את אימי מה זה. היא ענתה: 'זה סמל של יהודים'

ההתרגשות של הברית

אנחנו שבים לסיפור התקרבותו ליהדות: "אחרי שלמדתי עברית עם עצמי, יום אחד עברתי ברחוב בעירי, זפוריז'יה, וראיתי שלט 'בית כנסת'. כבר ידעתי לקרוא עברית. נכנסתי פנימה, ניגשתי לספרייה והתחלתי לקרוא ספרים. ראיתי שם ספר של הרב חיים סבתו, שתורגם לרוסית. הספר ריגש אותי והשפיע עליי מאוד. ככל שקראתי יותר, נמשכתי יותר ליהדות. מעת לעת הייתי גם מתנדב בעניינים הקשורים לבית הכנסת".

גם כשגויס לצבא האוקראיני הוסיף לגשת לבתי כנסת במדינה, לקרוא, ללמוד, להתעניין, עד שנכנס למסלול רציני של לימוד, בהליך גיור. "לא אשכח את היום שבו ישבתי בבית הכנסת לבד, ורב הקהילה נכנס פתאום ואמר לי: 'נראה לי שאתה מוכן. מחר נעבור ברית מילה'. למחרת זכיתי להיכנס בבריתו של אברהם אבינו בידי מוהל של 'ברית יוסף יצחק' שבא במיוחד בטיסה. בחרתי לעצמי את השם מאיר-יצחק".

מרגיש זכות. "קשר דם עם האדמה הזאת"

צריך לחפש את האמת

באותם ימים, לפני יותר מעשרים שנה, בתי כנסת באוקראינה סבלו מהצקות של אנטישמים. מאיר, בעל הניסיון הצבאי, גייס כמה מחבריו, והקים קבוצת הגנה פרטית לשמירה על בתי הכנסת. "היו לנו לא מעט תקריות עם אנטישמים, אבל לבסוף ההתנכלויות פסקו. בכל מקום הצבנו חברים שלנו לשמור על בתי הכנסת ועל היהודים", הוא אומר בגאווה.

מאיר חש קשר מיוחד לחג השבועות, חג הגירות. "כל אדם צריך לחפש את האמת", הוא מסכם. "וכשאדם מנסה להבין באמת, מישהו מלמעלה מוביל אותו ליהדות. זה בדיוק מה שקרה לי. רק ביהדות מוצאים את האמת".

קבוצת הגנה. "הצבנו חברים לשמור על בתי הכנסת"