שאלה: מה הן ההלכות המיוחדות כשחג השבועות חל בערב שבת קודש?
תשובה: ראשית, קביעות זו מעוררת שאלה בעניין בישול ועשיית מלאכות אחרות בחג לצורך השבת. כידוע, מותר לבשל ולהכין אוכל בחג לצורך החג, אבל לא לצורך יום אחר, אפילו הוא שבת. לכן תיקנו חז"ל את התקנה הנקראת 'עירוב תבשילין', שעיקרה הכנת תבשיל מיוחד מערב החג לצורך השבת, ועל-ידי כך מותר להוסיף לבשל, להדליק נרות וכו' גם בחג לצורך השבת, וכך גם ידאגו להכין מנה יפה לשבת.
וכך עושים זאת:
בערב החג (יום חמישי) לוקחים תבשיל (כגון בשר או דג) בגודל 'כזית' (נפח 27 סמ"ק לפחות), וכן חלה או לחמנייה. מניחים אותם בצד, ומברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת". את הלחם והתבשיל יש לשמור במקרר לפחות עד שמסיימים את כל ההכנות לשבת שנעשות בחג.
רב העיר או הקהילה נוהג לזַכות את עירובו (על-ידי אדם אחר) לכל מי ששכח לעשות 'עירוב', אבל זה מועיל רק למי ששכח או לא ידע. מי שידע וזכר, אלא שהתעצל וסמך על עירובו של הרב, עליו לשאול רב מוסמך כיצד לנהוג.
ה'עירוב' מאפשר לעשות רק מלאכות שאפשר, אם רוצים, ליהנות מהן בחג עצמו, אבל אין הוא מתיר להתחיל בישול בערב שבת בסוף היום.
הנוהגים לאכול סעודה חלבית אחרי תפילת מוסף, ולאחר זמן סעודה בשרית (שהיא חובה ביום החג) – ייזהרו שלא להתחיל באכילתה מתחילת 'השעה העשירית' (16:10 בערך), כדי שיאכלו את סעודת שבת לתיאבון.
מקורות: שו"ע, נו"כ ושו"ע אדמו"ר הזקן סימן תקג, תקכז (וראה בשו"ע ס"ז ומשנ"ב, ובשו"ע אדמו"ר הזקן סי"ד, ובקו"א להל' שחיטה שלו סי' ב סוף ס"ק ה). רמ"א סי' תצד ס"ג ונו"כ. שו"ע אדה"ז סט"ז, סי"ח וסי' רמט ס"ז-ט. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
