מהפך לעתיד. הגמרא (קידושין מ,ב) מספרת על דיון שהיה בעליית בית-נתזה בלוד, ששם הסבו רבי טרפון וזקנים, בשאלה: "תלמוד גדול או מעשה גדול?". כלומר, מה גדול ממה – הלימוד או המעשה. "נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול. נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה".
פנימיות התורה מגלה (אור התורה תחילת פרשת ויגש ועוד) שעדיפות זו, שיש ללימוד לעומת המעשה, היא בזמן הזה בלבד, ואילו לעתיד לבוא, בזמן הגאולה, יתהפכו הדברים – המעשה יהיה גדול מהלימוד.
כיום אנו זקוקים ללימוד כדי לדעת מה מותר ומה אסור. מי שאינו לומד, אינו יכול לקיים ועלול להיכשל באיסורים מאיסורים שונים. ואולם בזמן הגאולה תשתנה מציאות העולם, עד שהיא עצמה תזהיר אותנו מפני דבר אסור. כשם שכיום חום האש מזהיר מפני הכנסת היד לתוכה, וטעמו המר של יָרָק רע מזהיר מפני אכילתו, כך בזמן הגאולה, כשהעולם כולו יזדכך ויתעלה, יזהיר אותנו העולם עצמו מפני איסורי התורה.
וכך נאמר במדרש (תהילים עג בסופו ועוד): "בעולם הזה אדם לוקט תאנה בשבת, אין התאנה אומרת לו כלום. אבל לעתיד לבוא היא צוֹוחת ואומרת – שבת הוא!". המדרש מביא עוד כמה דוגמאות, כדי להמחיש את מצב הדברים המופלא שיחול באותם ימים – המציאות הגשמית עצמה תזהיר אותנו מפני איסורי התורה.
לכן יגבר יתרונו של המעשה על הלימוד, כשם שיש יתרון ללימוד מעשי על לימוד תאורטי. על-ידי שיהודי יעסוק בקיום המצוות הוא ילמד מהניסיון את כל הלכות התורה, ביתר עמקות ויסודיות משילמד אותן על-ידי הלימוד עצמו.
יתרון הגשמיות. ביתר עמקות מוסבר הדבר על-פי הידוע, שבזמן הגאולה תתגלה מעלתה של הגשמיות. כיום הרוחניות ניצבת למעלה מהגשמיות, ותפקידה של הרוחניות לזכך את המציאות הגשמית ולעדן אותה. ואולם בזמן הגאולה תתגלה הפנימיות של המציאות הגשמית, שדווקא בה חבוי הכוח האין-סופי של הקב"ה בכבודו ובעצמו.
לכן כיום יש יתרון ללימוד (הרוחני) על המעשה (הגשמי), אולם בזמן הגאולה, כאשר המציאות הגשמית תזדכך ותחדל מלהסתיר את האמת הפנימית שבה, הרי דווקא על-ידי המצוות המעשיות יוכל יהודי להגיע לדרגות עליונות של התקשרות ודבקות בקב"ה, יותר משישיג על-ידי לימוד התורה. לכן אז יהיה "מעשה גדול" (להרחבה: לקוטי שיחות, כרך כה, עמ' 263. ועוד). |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
