כנפו: "החגיגות הגדולות של פורים היו באזור שלנו דווקא, ב'מלאח'. מאות קבצנים היו באים לבתי הכנסת, לקבל מתנות לאביונים"
השנה מתקיימים אירועים רבים בסימן "שישים שנה לעליית יהודי מרוקו". מי שאינו רווה נחת מ'חגיגת השישים' הוא דווקא הסופר, איש החינוך וחוקר יהדות מרוקו, אשר כנפו. "אני מוחה על ציון דרך זה", הוא מפתיע בפתח שיחתנו. "כבר משנת תש"ט (1949 למניינם) עלו יהודים רבים ממרוקו. גם אני עליתי בפעימות המוקדמות. נראה שמבקשים למחוק את עשר שנות ההתאקלמות החשובות ביותר של עולי מרוקו בארץ".
כנפו, תושב אשדוד, כבר בן 87, אך רוחו צעירה. הוא מדבר על מחקרים שהוא עושה בימים אלה, ויש לו הרבה תכניות לעתיד. הוא נולד בעיר מוגדור. אביו היה ממנהיגי הקהילה, וסבו רב העיר. משפחתו הייתה ברוכת ילדים, שלוש-עשרה נפשות. הוא מספר כי העשירים התגוררו באזור שכּוּנה 'הקסבה', ואילו האנשים הפשוטים, ובהם העניים, התגוררו ב'מלאח'. "אף-על-פי שלהוריי היה קשה כלכלית, אני תמיד זוכר אורחים בביתנו".
יחסי כבוד עם הערבים
היחסים עם ערביי המקום התאפיינו, לדבריו, בכבוד הדדי. "בפסח הערבים היו נהנים לקבל מאיתנו מצות. בסיום החג היו יוצאים לקראתנו ומביאים לנו קמח, שיבולים, דבש וחמאה, לחגיגת המימונה".
שנים רבות עברו מאז הפורים האחרון שחגג במרוקו, אבל בכל שנה הוא מתרפק בנוסטלגייה מתוקה על החג. "החגיגות הגדולות של פורים היו באזור שלנו דווקא, ב'מלאח'. האווירה הייתה שמחה במיוחד. היו מקימים ביתנים מיוחדים, ובהם מכרו מאכלים ביתיים מיוחדים".
בין 'קרדה' ל'ברקוקס'
הוא מספר כי את מנהג התחפושות גילה רק אחרי עלייתו לארץ. "אצלנו לא היו מתחפשים, אבל היינו מקבלים 'קרדה' – שזה 'דמי פורים', בדיוק כמו 'דמי חנוכה'. הנתינה הייתה משמעותית מאוד בפורים. מאות קבצנים היו באים לבתי הכנסת, לקבל מתנות לאביונים. גם אנחנו, הילדים, השתתפנו במצווה".
ומה אכלו בפורים? "בפורים היו מאכלים מיוחדים ולא שגרתיים, כמו ה'ברקוקס' – מעין פתיתים בתוך מאכל יוגורט חלבי. זה היה מאכל נדיר שאוכלים רק בפורים. היו גם עוגיות מסוימות בטעם דבש, שהיו שולחים איש לרעהו, כדי לקיים את מצוות משלוח מנות".
חידוש הפיוטים
עניין החינוך תפס מקום מרכזי בחייו של כנפו. הוא גם עסק רבות בהנחלת התרבות של יהדות מרוקו, בדגש על חידוש הפיוטים המוזיקליים. בין השאר הקים תזמורת אנדלוסית שזכתה לאותות הוקרה, וכמו-כן הוציא לאור ספרים העוסקים במורשת יהדות מרוקו.
עם פרישתו לגמלאות התמקד במחקרים של יהדות ארץ הולדתו. אחד מספריו הוא 'יכין', על משנתו החינוכית והערכית של רבי יוסף כנפו. בספר השתתפו שמונה-עשר חוקרים, בשאיפה להעלות על נס את דמותו של אחד מגדולי רבניה של מרוקו, לרגל מלאת מאה שנה להסתלקותו. הספר תורגם לצרפתית ולערבית מוגרבית.
היחסים המתחממים בין ישראל למרוקו נראים לו דבר טבעי ומתבקש. "תמיד היו קשרים בין מרוקו לישראל", הוא אומר. "כשביקרתי שם במרוצת השנים שמעתי תמיד קולות של תושבים שאמרו כי מאז שרוב היהודים עזבו את המדינה, הם מרגישים שמשהו מהם נגדע".
לומדים גם כשיורים. שיעור בבית הילדים
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
