ראש השנה הוא הראשון מעשרת ימי תשובה, ובכל-זאת אין אומרים בו תחנון ולא וידוי על חטאים. גם בבית המקדש לא הוקרבו בו קרבנות שעניינם תשובה. מפני שבראש השנה מודגש מוטיב אחר הכובש את האדם – הכתרת הקב"ה למלך.
זו המשמעות העמוקה של 'הימים הנוראים', ימים הממלאים את ליבו של היהודי ברגשות של חרדת קודש. רגשות יראה אלה עמוקים בהרבה מיראת העונש, שאמנם גורמת לאדם להתבטל כלפי הקב"ה, אך המניע שלה הוא פחד מפני העונש שיושת עליו. היראה בראש השנה היא יראת הרוממות, תחושת החרדה הממלאה את לב האדם לנוכח הכתרת מלך מלכי המלכים.
יראת הרוממות
הכתרת הקב"ה למלך בראש השנה מחדשת את הקשר האישי של כל יהודי עם הקב"ה; קשר פנימי וישיר של כל יחיד באשר הוא יחיד, ולא כחלק מן הכלל בלבד. ההכתרה נעשית על-ידי הבקשה האישית של כל אחד ואחת כי הקב"ה יקבל את ההכתרה: "מלוך על העולם כולו בכבודך... ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכול משלה".
תפילה זו מסמלת את רגש יראת הרוממות הממלא את לב האדם, ואת התוצאה הנגזרת ממנו – הנכונות והצימאון לקיום מצוות המלך. בתוך כך נוצרת התקשרות בין היהודי לבין הקב"ה, בבחינת "אנו עמך ואתה מלכנו".
הווידוי והחרטה אחר-כך
לאמיתו של דבר, גם התשובה (במשמעותה העמוקה: שיבה אל המקור) קשורה קשר הדוק עם תוכנו הפנימי של ראש השנה, המתבטא ברעיון ההכתרה. יראת הרוממות שיהודי חש בראש השנה מעוררת בו התבטלות עמוקה לקב"ה ושאיפה עזה שתתקבל ההכתרה.
רק אחרי ראש השנה בא העיסוק בשאר מרכיבי התשובה – החרטה על העבר, הקבלה על העתיד, הווידויים וה'סליחות', כהמשך טבעי להכתרה של ראש השנה. ההתקשרות וההתאחדות עם המלך חייבות לעורר באדם רצון והחלטה להיות ראוי להן, וממילא לסלק כל דבר שעלול להפריע להתקשרות זו, כמו חטאים ועוונות.
קרן פשוטה
לכן חשוב כל-כך לשמר את ההתעלות הרוחנית של ראש השנה, כדי שלא תתפוגג. חיוני להפנות את ההתעוררות הרוחנית של ראש השנה לכיוון של שינוי בחייו האישיים והיום-יומיים של כל יהודי, איש או אישה, ולא לבעיות ציבוריות ועולמיות, שבדרך כלל אין העיסוק בהן מחייב את האדם עצמו.
נקודה זו באה לידי ביטוי בתקיעת שופר, שהיא חובת היום של ראש השנה. השופר הוא כלי יחיד, ואינו חלק מהרכב מוזיקלי משוכלל המבצע יצירות מיוחדות במינן. השופר הוא דווקא קרן פשוטה של בהמה, והוא מלמדנו שתשומת הלב צריכה להיות מופנית קודם כול אל היחיד ואל האדם עצמו, ורק אחר-כך להבאת הקדושה לחייו החברתיים של היחיד כחלק מהציבור. על-ידי ההתמקדות בתיקון חייו של כל יחיד, תקיף ההתעוררות את כל ימות השנה, שתהיה זו שנה מבורכת בכל המובנים, שנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה.
(אגרות-קודש, כרך כב, עמ' תקי) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
