חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:49 זריחה: 6:24 ב' בתשרי התשפ"ז, 13/9/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

חנוכה, קליפת יוון

מושגים נוספים בנושא
פסח / מצה
פסח/ חמץ ומצה
פסח/ יציאת-מצרים
פסח/ שמות החג
שביעי-של-פסח
פסח-שני
ל"ג-בעומר
שבועות
שבועות / אמירת התיקון
מתן-תורה, חיזור על כל אומה
ראש-השנה
ראש-השנה - תקיעת שופר
תקיעת שופר בראש-השנה שחל בשבת
יום-הכיפורים
סוכות

כפי שחנוכה נתפס ברובד החיצוני שלו, הרי זהו נס הניצחון של עם-ישראל על היוונים. אולם תורת החסידות, שנוגעת ברובד הפנימי יותר של הדברים, כשהיא מדברת על היוונים, אין זה רק על אותם יוונים קדמונים, אלא על היוונים כמושג - 'קליפת יוון'.

על משקל דומה ניתן למצוא בתורת החסידות התייחסויות ל'קליפת עמלק', ל'קליפת מדיין', וכדומה. תפיסה זו יוצאת מנקודת-מוצא האומרת, שלכל דבר שקורה כאן בעולם-הזה יש שורש רוחני. השורש הרוחני הזה הוא שמניע את התהליכים שמתרחשים בעולמנו. הכוח הרוחני שבא לידי ביטוי בפעילותו של עמלק - זו 'קליפת עמלק', והכוח הרוחני שעמד מאחורי מלחמת היוונים - זו 'קליפת יוון'. ההתייחסות שלנו למלחמת היוונים אינה מוגבלת אפוא לימי החשמונאים, אלא זו מלחמה מתמדת, שמתחוללת בנפש האדם, כנגד 'קליפת יוון'.

שכל ואמונה

על מהותה של 'קליפת יוון' נוכל לעמוד תוך התבוננות במאבקם של היוונים בימים ההם. הם לא שללו את מושג הרוחניות. נהפוך הוא: הם שפיתחו יותר מכל אומה שקדמה להם את הפילוסופיה. הם עסקו בשאלות מופשטות ועמוקות ביותר של מהות הבריאה והכוחות שמעליה. ודאי שלא התנגדו לכך שהיהודים עוסקים בתורה ובחכמתה, שהרי ידעו להעריך חכמה ושכל. עובדה היא, שהתרגום הראשון של התורה נעשה דווקא על-ידי תלמי, המלך היווני. הרי זה מוכיח שההתנגדות שלהם לא היתה כלפי התורה כשלעצמה, שאותה דווקא כיבדו והעריכו.

מלחמת היוונים התמקדה בעיקר כנגד היסוד האלוקי שבתורה. ליתר דיוק: הם לחמו בחכמת הקבלה האלוקית ויסודותיה, כפי שנמסרו לנו מאת הקב"ה על-ידי משה רבנו. היוונים לא הסכימו עם נקודת-המוצא היהודית, שהיא האמונה. הם דרשו לרומם את השכל מעל הכול ולבחון כל דבר על-פי השכל הטהור.

חכמת הקבלה היא החכמה שעומדת בבחינת "זה לעומת זה" - מול חכמת הפילוסופיה היוונית. ההבדל בין השתיים מתבטא גם בשמן: החכמה היוונית נקראת 'פילוסופיה' - שכל, חכמה; ואילו חכמת ישראל נקראת 'קבלה' - הדגש הוא על הקבלה מהדור הקודם, על האמונה ביסודות שנמסרו החל ממשה רבנו בהר-סיני.

גישה זו סירבו היוונים לקבל. בעיניהם, השכל עומד מעל הכול, אך אנו, היהודים, איננו רואים בשכל את חזות הכול. חכמת הקבלה מוגדרת 'נקודה בהיכלה' - אמנם יש היכל של שכל והבנה, אבל הוא מתרכז סביב ה'נקודה', שהיא האמונה. השכל יכול וצריך להבין ולדעת, אבל רק על-פי היסודות שנמסרו מדור לדור, החל ממה שנמסר מפי הגבורה בהר-סיני.

המאבק לא תם

חנוכה, שבו נמצא פך השמן הטהור, מסמל את ניצחונה של חכמת הקבלה האלוקית על חכמת הפילוסופיה היוונית, ואת ניצחון הקדושה על 'קליפת יוון'. אך המאבק לא תם. הוא נמשך לאורך כל הדורות, כשהוא לובש צורה ופושט צורה. בכל זמן ובכל מקום עומדת לפני היהודי השאלה, באיזו מידה הוא רשאי להשתמש במחשבה האנושית ובהבנה השכלית.

לא תמיד זו שאלה בין אמונה לאפיקורסות. לעיתים מדובר בהתלבטות בין אימוץ פירושים מסורתיים ומקובלים, אך דחוקים, לבין פירושים פחות מקובלים, אך 'הגיוניים' יותר. לא נעים להישאר בקושיה או בתירוץ דחוק. אם ההבנה והשכל הם השולטים באישיותו של היהודי, הוא עלול לנסות לנטות מן הדרך הסלולה לטובת שכלו והגיונו. זהו המאבק המתמיד נגד 'קליפת יוון' - נגד הנטייה להעדיף את השכל וההיגיון על האמונה הצרופה. וזהו, בעצם, התוכן הפנימי של ימי החנוכה.


 

 

תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)