מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2078
	כל יום כמו בבחירות
	יש חדש
	הירושה של אברהם
	הכנסת אורחים
	למה הילד בכה
	מעל כל שיקול וחישוב
	להציל נפשות בלי חישובים
	חסד לנפטר
	רציתי לשאול
	חלב שאינו חלבי
	שולחנו של אברהם אבינו

אברהם אבינו, היהודי הראשון, הוא האב של העם היהודי כולו, ותכונותיו הועברו בתורשה רוחנית לצאצאיו עד סוף כל הדורות. בספר התניא מבואר שאהבת ה' החבויה בליבו של כל יהודי באה לנו בירושה מאברהם אבינו. כמו-כן הכוח לעמוד בניסיונות עד כדי מסירת נפש – גם הוא בא מאברהם אבינו, שבעצמו עמד בעשרה ניסיונות.

על אברהם נאמר: "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים", ומבואר בזוהר כי ימיו היו מלאים ושלמים, בלי שום חיסרון. ומכיוון שבניו יורשים את תכונותיו, בכוחו של כל יהודי להגיע לניצול מרבי של הזמן במשך כל חייו, בלי לבזבז רגע לבטלה. אם חלילה עובר רגע שבו יהודי אינו עוסק בעבודת הבורא או בענייני הרשות לשם שמיים – אי-אפשר לומר שזה 'רגע של יהודי'.

לשון בחרדל

עוד תכונה שהנחיל אברהם אבינו לכל יהודי קשורה בעבודתו המרכזית: פרסום שמו של הבורא בעולם. חז"ל מספרים שאברהם עסק בהכנסת אורחים, הקים אוהל על אם הדרך וסיפק לעוברי אורח את צורכיהם: אכילה, שתייה וכו'.

הכנסת האורחים נעשתה בהידור רב ומתוך רוחב לב, עד שאברהם טרח בעצמו להתאים לכל אורח את המזון הערב לו. כך מספרים חז"ל על שלושת המלאכים – שנדמו בעיניו לערבים עובדי אלילים – שאברהם שחט בעבורם שלושה פרים, כדי להגיש להם מעדן משובח של לשון בחרדל.

אהבה תמורת שנאה

רק אחרי שהאורחים אכלו ושתו היה אברהם פונה אליהם ואומר: "ברכו למי שאכלתם משלו". כך הנחיל את ההכרה במציאות הבורא, שהרי "משלו אכלתם", ומתוך כך הודו לקב"ה על היותו "זן את העולם כולו בטובו, בחן בחסד וברחמים".

סגנון עבודה זה נחוץ בעיקר בזמננו, ב'עקבתא דמשיחא', שבה אנו מבקשים לבטל את שורש הגלות – שנאת החינם שהחריבה את בית המקדש השני. במקומה עלינו להרבות באהבת חינם בין יהודי ליהודי, וממילא הגלות תתבטל. אהבת ישראל מתבטאת – לכל לראש – בעשיית טובה גשמית לזולת, כפי שנהג הבעש"ט לסייע ליהודים בגשמיות, ורק לאחר מכן לקרבם לתורה ומצוות.

אגודה אחת

בימים הנוראים אנו מתפללים: "וְיֵעָשׂו כֻלָּם אֲגֻדָּה אַחַת לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם". מכאן נלמד כי האחדות שלובה בעבודת ה', שכן עבודת הבורא אינה יכולה להיות שלמה בלי ששוררת אחדות בעם ישראל. היותנו 'אגודה אחת' הוא תנאי לעשיית רצון ה' 'בלבב שלם'. על כן צריך לנהוג בדרכו של אהרון: "אוהב את הבריות", כדי "ומקרבן לתורה".

אנו עומדים בימי הגלות האחרונים, שבהם "הנה זה עומד אחר כותלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים". בזכות אהבת ישראל ואחדות הלבבות נזכה לגאולה האמיתית והשלמה, כמאמרם ז"ל "אין ישראל נגאלים עד שיהיו כולן אגודה אחת".

(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ג, עמ' 1218; 1226)