מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2076
	צימאון לאחדות ולא לשיסוי
	יש חדש
	תכלית הטהרה – 'יבשה הארץ'
	תיבת נח
	הניצול ממבול הזעם
	שנה של ימות המשיח
	לבקש רחמים על כל יהודי
	ההשגחה כיוונה למקום הנכון
	רציתי לשאול
	גזל בטעימות
	הבנת התורה בעזרת מחקרי הטבע

מהו עץ גופר? מדוע נח לא ידע מה הזיקית אוכלת? האם יש דג החי בשדות? ומהו 'גמל מרחף'? איש המחקרים בפורטל הדף היומי מסביר

תעודת זהות. הד"ר משה רענן (78), תושב אלון שבות, נולד בתל-אביב, לאב שעלה ארצה לפני המלחמה ולאם ניצולת אושוויץ. למד ב'יסודי התורה', בישיבת תל-אביב, בישיבת 'נתיב מאיר' בירושלים ובמחזור הראשון של ישיבת ההסדר 'הר עציון'. במלחמת יום כיפור נפצע קשה מפגיעת טיל אר-פי-ג'י בטנק שבו שימש תותחן.

הד"ר משה רענן

טבע. אחרי נישואיי התחלתי ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה העברית והשלמתי שלושה תארים. התואר השלישי הוענק לי על מחקר בכינרת. כיום אני גמלאי של מכללת ירושלים לבנות ומכללת הרצוג.

ש"ס. ה'רכוש' היחיד שהביאה אימי מבית הוריה, שעלו בסערה השמיימה, היה הש"ס של סבי, הרב משה אקשטיין מפרשבורג, שאני נקרא על שמו. כיום עיסוקי העיקרי הוא לימוד 'הדף היומי' וכתיבת מאמרים ל'פורטל הדף היומי'.

ידע. כל משתתף בשיעורי דף יומי מכיר את התופעה שאנשים מתחומים שונים 'מתעוררים לחיים' כאשר הסוגיה עוסקת בתחום הקרוב לליבם. רואי החשבון מרגישים 'אחריות' לניהול חשבונות העולים בתוך לימוד, וכך הנגרים, עורכי הדין, הרופאים, החקלאים וכו'. כמרצה לטבע, מצאתי את עצמי תורם את חלקי במהלך הלימוד, כאשר עלו תופעות ושמות מעולם החי והצומח.

חז"ל. מפעם לפעם גיליתי מבטי ספקנות אצל משתתפי השיעור, באשר לתופעה כזאת או אחרת המתוארת בגמרא. הספקות נעלמו לאחר שהארתי את הדברים, והתברר שחז"ל תיארו תופעות טבע בדרך ריאלית לחלוטין.

מחקרים. אבי למד על התורמוס וביקש לדעת מהו. הבאתי לו זרעי תורמוס, והוא הציג אותם לחבריו לשיעור והדבר עורר תגובות נלהבות. לאחר שגיליתי את 'פורטל הדף היומי', התחלתי לכתוב מחקרים על תופעות טבע, בעלי-חיים וצמחים המתוארים בתורה.

מחקרים לעזרת הלומדים. הד"ר רענן מוביל סיורים לימודיים

גופר. בציווי על המבול נאמר לנח "עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר". הגמרא (סנהדרין קח,ב) שואלת מהו 'גופר', ויש בזה שתי דעות: "אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה, ואמרי לה: גולמיש". עשיתי מחקר מקיף בנושא, ומתברר שיש מגוון דעות במקורות. למשל, במדרש הגדול נאמר שהגופר הוא "עץ שהוא שוהה במים ואינו מרקיב", ולכן רבים סבורים שהגופר הוא עץ התאשור (ברוש).

זיקית. בגמרא שם מסופר שנח לא ידע מה הזיקית אוכלת, עד שחתך רימון ונפלה ממנו תולעת והזיקית מיהרה וחטפה אותה. מדוע דווקא מזונה של הזיקית לא היה ידוע? במאמר שכתבתי העליתי השערה שייתכן שהדבר נבע משיטת הציד המיוחדת שלה. היא ניזונה מחרקים, שאותם היא צדה בעזרת לשונה הארוכה והדביקה, שאותה היא שולחת במהירות רבה כל-כך עד שכמעט אי-אפשר להבחין בה. משום כך, וגם לנוכח הנשיפות שהיא משמיעה, סברו בעבר שהיא אוכלת רוח, ומכאן שמה זיקית (זיקא בארמית – רוח).

מחקרים לעזרת הלומדים. הד"ר רענן מוביל סיורים לימודיים

דג. במאמר אחר אני מציג תופעה הנראית מוזרה במבט ראשון אך מעוגנת היטב במציאות. למשל, בגמרא (מכות טז,ב) מדובר על 'ביניתא דבי כרבא'. על-פי מקצת הראשונים זה "דג החי בין התלמים"; כלומר, דג החי בשדות. לכאורה זה נראה בלתי-מציאותי. ובכן, השפמנון יכול לשהות כמה ימים מחוץ למים, בעזרת מערכת נשימה נוספת על הזימים. בסין מגדלים זה כאלפיים שנים אורז עם שפמנונים. זה בדיוק הדג שחי בין תלמי השדה!

גמל. עוד דוגמה: "גמלא פרחא" (גמל מרחף), שמוזכר במסכת מכות (ה,א). בדובאי ובעוד מדינות באזור מקיימים מירוצי גמלים. יש תיאור היסטורי מהמאה ה-12, מאת רבי פתחיה מרגנסבורג, שהראו לו גמל כזה. הוא כותב שדרך שאדם הולך ב-15 ימים, ה'גמלא פרחא' עובר ביום אחד. השוואתו של ה'גמלא פרחא' לגמלי המירוץ הופכת אותו למציאות ריאלית. גמל מירוץ יכול להגיע ל-65 קמ"ש, ובשעת דהירה הוא נראה כמרחף, משום שארבע רגליו ניתקות מהקרקע.