שמחת תורה מקרב אותנו לפרידה מחגי תשרי המלאים קדושה, ולחזרה לשגרת היום-יום, הרחוקה מתחושת ההתעלות שמאפיינת את החגים. למעשה, החג עצמו טומן בחובו צידה לימים האפורים. לדוגמה, השמחה העצומה על התורה מתבטאת בריקוד שנעשה ברגליים דווקא, המבטאים את החלק הנחות שבגוף האדם, כדי לסייע לאדם לקבל החלטה מתוך 'קבלת עול', שגם בחלקי השנה ה'נחותים' יעסוק בשמחה בלימוד התורה.
זאת ועוד: השמחה איננה הרגש היחיד שממלא את הלב בשמחת תורה, אלא יש גם צימאון והשתוקקות להתקרב לקב"ה – תחושות שמתעוררות בדרך כלל כשמצויים בעמדה מרוחקת מהקדושה, בימי חולין, ולא בחגים המוארים בשפע רוחני.
מעבר חד
תחושת הצימאון מלווה את היהודי תמיד, מעצם העובדה שנשמתו הקדושה הורדה ממקומה הנשגב, תחת כיסא הכבוד, אל תוך גוף בשר ודם, ובפרט כשנוסף על כך נדרשת גם התמודדות עם תקופת הגלות. וכאשר יהודי חושב על כך, מתעורר בו ביתר שאת הצימאון של הנשמה לאלוקות.
סופי חגים הם זמנים שבהם הצימאון מורגש במיוחד. המעבר החד מקדושת החג לשגרת ימי החול ממחיש את הריחוק ומעורר את התשוקה להתקרב לקב"ה. תחושה דומה מתעוררת אחרי תפילת שחרית והמעבר לעיסוקי החולין בכל יום. גם מי שאינו בעל השגות רוחניות גבוהות בתפילה נמצא במעמד רוחני גבוה מהרגיל, והירידה הכפויה מעוררת בו צימאון.
הכוח להתמודד
הצימאון והשמחה אינם סותרים זה את זה. הצמא לדבקות בקב"ה גורם לאדם דווקא לשמוח על הזכות שניתנה לו לקיים את רצון ה' ולעובדו גם בחיי החולין. ואדרבה, ככל שהצימאון לקב"ה מתגבר, זה אות שהאדם דבק באלוקות וממילא תתעצם השמחה על שהוא זוכה למלא את רצונו.
קריאת התורה בחג, בפרשיות ברכה ובראשית, נותנת כוח לשמוח על אף הצמא. הפרשה נפתחת ב"וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל": משה רבנו, ה"עומד בין ה' וביניכם", מסייע לכל יהודי להתמודד עם חשכת העולם, כפי שהתורה מסיימת את תיאור הניסים שחולל ושגילו את יד ה' בעולם: "לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים... אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל".
בלי חסימות
פרשת בראשית מספרת על בריאת האור: "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר". ואף שהעולם מעמיד הפרעות לקדושה, יש לדעת שאלו חסימות חיצוניות בלבד והיהודי יכול ונועד להתגבר עליהן ולגלות את האור הטוב.
ובמילים פשוטות: עלינו לחבר את האלוקות שב"האותות והמופתים" עם 'בראשית', עם העולם הגשמי. בכוחו של יהודי לשנות את העולם, ולפעול שיהיה חדור באלוקות. להמשיך את שמחת החג לכל השנה, ולהאיר את העולם כולו.
(תורת מנחם, כרך לב, עמ' 121) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:06
זריחה: 6:46
