המשנה מספרת שבחגיגות שמחת בית השואבה "חסידים ואנשי מעשה היו מרקדים בפניהם באבוקות של אור שבידיהן". בגמרא מבואר שהריקוד היה באופן ש"היה נוטל... בידו אחת וזורקם כלפי מעלה, וזורק אחת ומקבל אחת".
נשאלת השאלה, מה המשמעות הפנימית של זריקת האבוקות? מובן מאליו ש'חסידים ואנשי מעשה' לא באו להציג מופעי להטוטים, ועלינו לומר שהייתה בזה כוונה פנימית עמוקה.
זיכוך ה'כלי'
בתורת החסידות מבואר ש'אור' מייצג את החיות האלוקית, המהווה ומקיימת כל נברא. כדי שהאור האלוקי יאיר ויפעל בדרך גלויה ורצויה, עליו להיקלט ב'כלי' טהור. אם ה'כלי' הקולט את האור הרוחני 'שחור' ומלוכלך מבחינה רוחנית, האור האלוקי לא יהיה ניכר בו כלל.
מכאן חשיבות העבודה בזיכוך ה'כלי' הקולט את האלוקות. זו עבודת האדם בעולם, כדברי המדרש "לא ניתנו המצוות אלא לצרף בהן את הבריות". 'צירוף' – מלשון בירור וזיכוך, לעדן את הגשמיות, עד שתשקף את האור האלוקי בבהירות רבה ככל האפשר.
עבודה משותפת
ואולם גם כאשר ה'כלי' הגופני נקי ומזוכך, עצם החיבור לגשמיות מכתים את הטוהר של האור הרוחני. אפילו נביאים נדרשו להתנתק מענייני הגוף כדי לקלוט את אור הנבואה. לכן לא די בזיכוך העצמי, ונדרש מהאדם מעת לעת להתעלות מעל הגדרותיו הגופניות, ובכך להתנתק זמנית מתחושת ה'יֵשות' של הגוף והנפש הבהמית. התבוננות זו מאפשרת לאור הרוחני להתנקות מהעניינים שדבקו בו במשך היום, עד שהגוף לא יבלבל את שמחת הנפש.
זה הרעיון העמוק הטמון בריקוד זריקת האבוקות. 'אבוקה' נוצרת משילוב של לפחות שני נרות השזורים יחד, והיא מסמלת את העבודה המשותפת של הנשמה והגוף ושל הנפש האלוקית והנפש הבהמית, העובדות יחד את ה'.
לעוף ולנחות
זריקת האבוקה כלפי מעלה מסמלת את ההתנתקות הזמנית מהגוף ומענייני החומר – ניעור רוחני מהאבק שדבק באדם. ואולם המטרה אינה להישאר מנותק; בשלב הבא האבוקה צונחת ונקלטת בידו השנייה של האדם, זו המייצגת את ענייני החול ועולם המעשה. כעת, מאיר בה אור מחודש, רענן ונקי מהשפעות החומר.
החסידים ואנשי המעשה הם שהדגימו כיצד לבצע עבודה מאוזנת זו. מי שאינו בקי, עלול להיתפס לאחד משני הקצוות: לזרוק את האבוקה ולא לתופסה – התעלות לכיליון הנפש ולהתנתקות מהעולם; או מנגד, להיכנע לכובד הגוף ולא להצליח להתרומם כלל. החסידים ואנשי המעשה לימדו את סוד המעבר בין התנועות: שאיפה מתמדת לגבהים רוחניים, ובה בעת – חיבור הנשמה עם הגוף וקידוש חיי המעשה, כרצון ה'.
(תורת מנחם, כרך כא, עמ' 67) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:06
זריחה: 6:46
