מסע החיים של האדם דומה למסעו של אברהם אבינו, שנצטווה "לך-לך מארצך", בשני פרטים מרכזיים: א) הליכה בפועל; ב) הידיעה לאן ללכת. כשם שהראש מנחה את ההולך והרגליים נושאות אותו, גם מסעו של כל אדם נעשה על־ידי הגוף – הנושא את האדם, והנשמה – המכוונת את האדם ומורה את דרכו הישרה בחיים. שותפות זו של הגוף והנשמה מעידה שהם חולקים אחריות משותפת על האדם ועל מעשיו.
מסופר בגמרא (סנהדרין צא,א) שאנטונינוס טען כלפי רבי – איך אפשר לדון אדם על מעשיו, והלוא הגוף והנשמה יכולים להטיל את האחריות זה על זה: הגוף אומר, "הנשמה היא העיקר, והראיה – מרגע מותי אני מוטל כאבן", והנשמה תשיב: "הגוף חטא; מיום שעזבתיו אני פורחת באוויר כציפור".
החיגר והעיוור
השיב לו רבי ממשל שני השומרים שהציב המלך בפרדסו, האחד חיגר והשני עיוור, כדי שלא יוכלו לקטוף פירות. מה עשו? "רכב חיגר על גבי סומא, והביאום ואכלום". בא המלך ודן אותם כאדם אחד. מכאן שהנשמה והגוף אינם יכולים לעשות את ההליכה זה בלא זה.
חיבור הנשמה עם הגוף הוא מעין 'חתונה', היוצרת משתי ישויות נפרדות דבר חדש – יצור בשר ודם שמסוגל להתהלך בעולם, במשמעות של תהליך והתקדמות רוחנית, לפתח בקרבו אהבת ה' ויראת ה' ולקיים תורה ומצוות.
הנשמה מתברכת
על כך יש להקשות: אם זו דרך טובה וישרה, מדוע ההליכה בה כרוכה בקשיים ובהפרעות, בגשמיות וברוחניות? וכפי שרואים גם בהליכה של אברהם, כדברי המדרש (תנחומא על הפרשה) ש"הדרך ממעטת שלושה דברים", גם במשמעות הרוחנית: א) מיעוט ה'שֵם' (מוניטין) – היינו הפחתה בעיסוק במצוות; ב) מיעוט הממון – הפחתה באהבת ה' ויראת ה' (הנמשלים לזהב ולכסף); ג) מיעוט ב'פרו ורבו' – מיעוט בלימוד התורה.
חז"ל מתרצים שהקב"ה העניק לאברהם אבינו ברכה מיוחדת לריבוי בשֵם, בממון ובפריה ורביה. וכך גם הנשמה מתברכת על-ידי הקב"ה בסייעתא דשמיא להתגבר על היצר. או-אז מתברר שדווקא על־ידי הירידה של הנשמה בגוף וההליכה בעולם – הנשמה מתעלה למקום גבוה מזה שבו הייתה קודם לכן. היא משיגה דבקות בקב"ה דווקא מתוך הגשמיות, על־ידי לימוד התורה וקיום המצוות בעולם הזה.
העלייה שעל-ידי הגלות
אם כל הליכה של הנשמה בעולם הגשמי מביאה אותה לידי התעלות, הרי כאשר ההליכה איננה רגילה אלא הליכה בגלות, במצב שבו לא רק הדרך עצמה עורמת קשיים על הנשמה, אלא הדרך נעשית קשה ומרובת תלאות – ההתעלות היא שלא בערך.
זה העיקרון של התשובה – ככל שהאדם התרחק יותר, כך החזרה צריכה להיות עוצמתית שלא בערך. ירידה חדה וחריפה כמו הגלות צריכה לבוא על תיקונה על-ידי עלייה שמשולה לדילוג ולזינוק, ועל־ידי זה באים לגאולה.
(לקוטי שיחות, כרך כט, עמ' 450) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
