נח ונחת
'נח' הוא מלשון ״זה ינחמנו״, נחת, 'נייחא דרוחא'. מרכיב זה מצוי ברוב הסיפורים שבפרשתנו: סיפור המבול שטיהר את העולם; ״וירח ה׳ את ריח הניחוח״; כריתת הברית של הקב״ה עם נח על קיום העולם; לידת אברהם אבינו; ועד הפסוק האחרון בפרשה – ״וימת תרח בחרן״, המלמדנו שפסק חרון אף של מקום בעולם.
(הרבי מליובאוויטש)
ניכר בבנים
״אלה תולדות נח, נח איש צדיק תמים היה בדורותיו״ (בראשית ו,ט). התנהגותו וצדקתו של האב ניכרות בפרצופיהם של הבנים.
(רבי חיים מצאנז)
התכלית – לעשות נחת
'תולדות' כל אדם, תכלית בריאתו וירידת נשמתו למטה, היא לשם מטרה אחת – 'נח', נחת הרוח שהוא גורם ליוצרו על-ידי עבודתו ב'עבודת הבירורים', בירור ניצוצות הקדושה שנפלו למטה והתלבשו בדברים גשמיים.
(ספר המאמרים תש״ה)
הגורם למבול
כל המבול הוא תולדה ותוצאה מהתנהגותו של נח. על-פי המדרשים, הוא היה הגורם למבול, מפני שלא מיחה בבני דורו. וזהו שנאמר ״כי מי נח זאת לי״.
(אמרי שפר)
נחת גוררת נחת
״נייחא לו, נייחא לעולם, נייחא בעולם הזה, נייחא לעולם הבא״ (מדרש רבה). מצווה גוררת מצווה: עשית נחת רוח למקום, גרמת נחת רוח לך; היטבת לזולת, היטבת לך. ״תולדות נח״ – ״נח״.
(עיטורי תורה)
המבחן במעשים
הצדיק אינו נבחן בזכות האבות שיש לו, שאבותיו ואבות אבותיו היו צדיקים, אלא בזה שהוא בעצמו מצטיין במידות ובמעשים טובים.
(קול ישראל)
תמים גדול
איזו מדריגה גבוהה יותר, 'תמים' או 'גדול'? הווי אומר: תמים. והא ראיה: אם לפניך שתי חלות, אחת גדולה ופרוסה והשנייה קטנה ושלמה, מברכים על השלמה. הרי שהתמימות נעלית מהגדלות.
(החוזה מלובלין)
טוב לשמיים ולבריות
לתואר ״איש צדיק״ זכה נח בהיותו טוב לא רק לשמיים אלא גם טוב לבריות: לא רק ״את האלוקים התהלך נח״, אלא גם ״תמים היה בדורותיו״, לבני דורו.
(רבי יצחק מוולוז'ין) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
