בבית מלאכה צנוע בירושלים הרב ישראל ולס וצוות עובדיו עמלים על ייצור ציצית מצמר כבש האוואסי הגדל בארץ ישראל, והכול בעבודת יד, לשם מצוות ציצית
תעודת זהות. הרב ישראל ולס, ירושלים. בבית המלאכה שלו במאה שערים – אגודת 'עושי ציצית' – הוא מכין ציציות מצמר כבשים טהור, על-פי מסורת עתיקה, בת אלפי שנים.
הרב ישראל ולס
מדור לדור. הסבא רבא שלי, ר' חיים ולס, עלה מהונגריה לפני יותר מ-150 שנה. בידי הזהב שלו עסק בהכנת ציציות מצמר טהור של ארץ ישראל. בהמשך העמיד את הידע לבנו – סבי, שהוריש זאת לאבי. זכיתי לקבל מידי אבי את סודות המקצוע, ועד היום אני עוסק במצווה קדושה זו.
סימנים. אבותיי עבדו לבדם, בכוחות עצמם. כיום יש עימי צוות מסור של אברכים, המכינים את הציציות על-פי כל הסימנים הכתובים בתורה, על טהרת הקודש. העבודה הזאת מרוממת את הנפש ממש. אנחנו מרגישים זאת במהלכה בכל רגע ורגע. כל ציצית נעשית ביד, בקפידה, בכוונה 'לשם מצוות ציצית'.
הכבש. ההלכה דורשת צמר כבשים טהור, בלי תערובות. אני משתמש בצמר הנגזז מכבש האוואסי, החי בארץ ישראל. כבש זה מותאם לאקלים מדברי. צמרו עבה, לבן בדרך כלל, ואיכותי מאוד. האוואסי היה נפוץ בארץ ישראל בתקופת המקרא, וצמרו שימש לבגדים, ובכלל זה לבגדי כהונה וציציות.
ניפוץ. אחת המצוות המרכזיות בהכנת הציצית היא הניפוץ – תהליך ידני שבו מפרידים את סיבי הצמר, לשם מצוות ציצית, לקראת הטווייה של החוטים.
פלך. אחרי הניפוץ עוברים לשלב הפלך – מוט עץ, המשמש ציר לטוויית הפתילים. הפלך הוא חלק ממערכת הטווייה העתיקה, הכוללת גם את הכישור, והוא משמש לסיבוב הסיבים כדי ליצור חוטים.
.jpeg)
מסורת הקודש (צילומים: וידאו צוות)
הידור. לבישת ציצית מצמר, ובפרט כזאת העשויה בעבודת יד, לשם המצווה, היא ההידור הטוב ביותר. זה משהו שרק כשרואים – מבינים, ואינה דומה שמיעה לראייה. כל מי שמבקר בבית המלאכה שלנו, ורואה מקרוב איך מכינים את הציצית, שלב אחר שלב – מבין את משמעות הדבר.
חיבור. בבית המלאכה שלנו עובדים אברכים יראי שמיים, החשים חיבור מיוחד להכנת הציצית. זו עבודה פיזית, ידנית, שדורשת הקפדה ומיומנות והרבה רגישות ועדינות. בזכות המסירות של האברכים היקרים שלנו, אני יכול במהלך היום גם ללמוד תורה וחסידות.
ביקוש. ציצית בעבודת יד עולה הרבה יותר מציצית המיוצרת במכונות, אבל אנחנו מוצפים באין-ספור פניות לציצית שלנו. יש גם ביקוש לבגד הציצית עצמו, הנארג גם הוא בעבודת יד, בנול אריגה ידני, על אף עלותו הגבוהה.
התעוררות. המלחמה יצרה התעוררות עצומה במצוות הציצית. ראינו גם את המופתים הרבים והמרגשים שנקשרו במצווה זו. נוסף על הלוחמים, שביקשו ללבוש ציציות, אני יכול לספר שגם יהודים שומרי תורה ומצוות, שלא הקפידו ללכת כל היום עם ציצית, החלו להקפיד על כך.
עמידות. אני נשאל לא פעם כמה זמן מחזיקה מעמד ציצית מצמר, בעבודת יד. התשובה אולי תפתיע אתכם: אצל מי שיודע לשמור על הציצית, ויודע איך לכבס אותה – היא יכולה להישמר אפילו חמישים שנה.
התקשורת. כלי תקשורת מהארץ ומהעולם באים לעיתים לבית המלאכה שלנו, לראות מקרוב את התהליך הידני הייחודי של הכנת הציצית. אני גם מוזמן לבתי ספר ותלמודי תורה לספר על התהליך. בקיץ אני מתארח בקייטנות ובקמפים, מביא עימי דוגמיות של צמר וכלי שזירה, ומראה לתלמידים כיצד שוזרים ציצית, וכך משתף אותם בחוויה. זו דרך מצוינת להתחבר לחיבת המצווה כבר בילדות ובגיל הנעורים. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
