אחרי חטא המרגלים, כשהקב"ה קצף על בני ישראל ואמר למשה: "עַד אָנָה לֹא יַאֲמִינוּ בִי בְּכֹל הָאֹתוֹת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בְּקִרְבּוֹ", התפלל משה אל ה' וביקש: "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ", והקב"ה נענה לו ואמר: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ". אבל למרות הסליחה, נגזרה גזירה על כל הדור למות במדבר. נשאלת השאלה, אם הקב"ה סלח לבני ישראל, מדוע לא הכניסם לארץ ישראל?
אלא שבאמת, כל מה שסיפרו המרגלים על גבורת יושבי הארץ – היה נכון, ולא היה אפשר להיכנס לארץ ישראל אלא על-ידי ביטחון עצום ביכולת ה' ובאותותיו. בזכות הביטחון הזה היה הקב"ה נותן לבני ישראל כוח לנצח את יושבי הארץ בדרך נס. ואולם אחרי שבני ישראל לא האמינו "בי בכל האותות", ניטלה מהם היכולת להיות כלים להנהגה ניסית, וממילא לא הייתה אפשרות להכניסם לארץ.
תחשוב טוב – יהיה טוב
הדבר יובן לאחר ביאור השאלה, מה היסוד לביטחונו של האדם שהקב"ה ייטיב עימו, והלוא באמת ייתכן "שמא יגרום החטא"! אפילו כשיש הבטחה מפורשת של הקב"ה ייתכן שההבטחה לא תתקיים בגלל חטאי האדם; קל וחומר כשאין לאדם הבטחה כזאת. על מה אפוא מבוסס הביטחון שיהיה לו טוב?
התשובה טמונה במעשה שהיה עם אדמו"ר ה'צמח צדק'. יהודי התחנן לפניו שיעורר רחמים על חולה מסוכן, ואמר לו ה'צמח צדק': "תחשוב טוב – יהיה טוב". מתשובתו משמע, שעצם המחשבה בכיוון הטוב תביא את התוצאות הטובות, שאכן יהיה טוב.
הביטחון כלי לברכה
כלומר, הביטחון בה' הוא עצמו עבודה שהאדם צריך להתייגע עליה ולהביא את עצמו לידי ביטחון גמור – לסמוך ולהישען על ה' ולהשליך עליו את כל גורלו, עד שאין הוא נשען על שום דבר בעולם מלבדו. הביטחון הזה נעשה כלי לברכת ה', שהקב"ה אכן ייטיב עם האדם בטוב הנראה והנגלה.
כאשר האדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבדו, עד שאינו דואג כלל מן הקשיים והבעיות – ביטחון זה פועל למעלה, שהקב"ה יתנהג עימו גם כן באופן כזה, אף-על-פי שאילולא הביטחון לא היה ראוי לכך.
להתחזק בביטחון
וכך בענייננו: אילו אמונתם וביטחונם של בני ישראל בקב"ה היו בשלמות, עצם הביטחון הזה היה מאפשר להכניסם לארץ ישראל בדרך נס, על אף גבורתם ועוצמתם של עמי כנען. אבל מאחר שאמונתם וביטחונם נפגמו, כבר לא היו כלים לניסים כאלה. זה לא היה עונש, שכן הקב"ה סלח על החטא, אלא תוצאה ישירה של חולשת הביטחון.
עלינו להתחזק בביטחון מלא בקב"ה, ובכלל זה ביטחון בגאולה הקרובה לבוא – ועצם הביטחון יביא לידי כך שהקב"ה ימהר לגאול אותנו, בגאולה האמיתית והשלמה, בקרוב ממש.
(לקוטי שיחות כרך כג, עמ' 109; כרך לו, עמ' 1) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
