דת ומלכות
"ויתרוצצו הבנים בקרבה" (כה,כב). זו הייתה סיבת ה'התרוצצות' – שיהיו שני גויים נבדלים בדת, ושני לאומים נבדלים במלכות.
(ספורנו)
לא גילתה
"ויאמר ה׳ לה שני גויים בבטנך״ (בראשית כה,כג). לה לבדה נאמר, ולכן רבקה לא גילתה זאת לאיש, אפילו לא ליצחק. לכן לא ידע את מעלת יעקב על עשיו.
(שפת אמת)
שבע נביאות בלבד
"על-ידי שליח. לשֵׁם נאמר ברוח הקודש והוא אמר לה" (רש״י). מה דחק את רש״י לפירוש הזה? מדוע לא כפשוטו של מקרא, שה׳ דיבר אליה? כי חז״ל מנו שבע נביאות שעמדו לישראל, ואילו היה ה' מדבר אל רבקה הייתה נכללת בתוכן.
(חסד לאברהם)
להשאיר את הבחירה
מדוע לא דיבר אליה הקב"ה עצמו? כדי שלא ייצא הדבר מפי ה׳ שעשיו יהיה רשע, שכן אז תישלל ממנו הבחירה ולא תהיה לו ברירה אלא להיות רשע. כל זמן שהדיבור לא יצא מפי ה׳ עדיין נשאר בעל בחירה.
(אמרי שפר)
עד הקצה
״וימלאו ימיה ללדת והנה תומים בבטנה״ (בראשית כה,כד). ״תומים״ – תמימים. שניהם היו תמימים ושלמים במעשיהם. זה צדיק תמים וזה רשע גמור. הצדיק תמים בצדקתו והרשע תמים ברשעתו.
(חתם סופר)
תמיד מתחיל מחדש
״ויצא הראשון אדמוני כולו כאדרת שער ויקראו שמו עֵשָׂו״ (בראשית כה,כה). ״עֵשָׂו״ – עשוי וגמור, תם ונשלם. לדעתו כבר אין לו צורך להתאמץ, לעלות במדריגה ולהתרומם. זו תכונתו של עשיו. אבל יעקב מלשון עקב, עניו, קטן בעיני עצמו, כמי שעדיין לא השיג כלום, ובכל פעם צריך הוא לחפש, לחתור, להתחיל מחדש.
(שם משמואל)
שתי דרכי עבודה
״ויהי עשיו איש יודע ציד איש שדה ויעקב איש תם יושב אוהלים״ (בראשית כה,כז). אלה שתי דרכים בעבודת הבורא: ״איש תם יושב אוהלים״ – העבודה של לימוד התורה וקיום המצוות; ״איש יודע ציד איש שדה״ – העבודה של ״כל מעשיך יהיו לשם שמיים״, האדם 'צד' את ענייני העולם והופך אותם לקדושה.
(הרבי מליובאוויטש) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
