הכתוב ייחסו
״פינחס בן-אלעזר בן-אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני ישראל״ (במדבר כה,יא). לפי שהיו השבטים מבזים אותו, הראיתם בן-פוטי זה, שפיטם אבי אימו עגלים לעבודה זרה, והרג נשיא שבט מישראל! לפיכך בא הכתוב וייחסו אחר אהרון.
(רש״י)
איש שלום
השבטים חשדו בפינחס שהרג את זמרי מפני שדם של רוצחים נוזל בעורקיו, מורשת אבותיו, אשר לא מזרע היהודים הם. לפיכך ייחסו הכתוב אחר אהרון, לומר שפינחס היה איש טוב ומיטיב, רודף שלום ומלא רחמים כאהרון סבו, והריגת זמרי הייתה למען קנא קנאת ה׳.
(מעדני מלך)
צדיק בן צדיק
"אמר הקב״ה, בדין הוא שייטול שכרו" (מדרש רבה). הסבר דברי המדרש הוא לפי דברי חז״ל: צדיק וטוב לו – צדיק בן צדיק (ברכות ז). לכן כאשר צדקת פינחס אינה מצד עצמו בלבד, אלא אף מצד אבותיו – צדיק בן צדיק – בדין הוא שייטול שכרו.
(עיטורי תורה)
שכר מהקב"ה
על-פי רוב, מי שעושה דבר טוב מקבל את שכרו בעולם הזה, כי מהללים ומשבחים אותו על מעשיו הטובים, ומרימים על נס את פעולותיו. לא כן פינחס, השבטים ביזו אותו ואמרו: ״ראיתם בן-פוטי זה״. אם כן, בדין הוא שייטול שכרו מהשם יתברך.
(וידבר משה)
בתוך כלל ישראל
״בקנאו את קנאתי בתוכם״ (במדבר כה,יא). התורה מספרת בשבחו של פינחס, שקנאתו הייתה 'בתוכם', בתוך כלל ישראל. הוא לא פרש מן הציבור כדי לבנות במה לעצמו, אלא עבודתו הייתה בתוך כלל ישראל.
(רבי פינחס מקוריץ)
מאויביי תחכמני
פינחס ראה את הקנאות הגדולה ואת מסירת הנפש של עוברי העבירה, וזה הביאו לקנא את קנאת ה׳. וזה הפירוש: ״בקנאו את קנאתי״, פינחס קינא קנאת ה׳ באותן מסירות והתלהבות שראה ״בתוכם״ – אצל עוברי העבירה.
(חתם סופר)
אליהו כמלאך
״פינחס הוא אליהו״ (ילקוט שמעוני). לכאורה היה לו לומר ״אליהו הוא פינחס״, שהרי פינחס קדם לאליהו. אלא על הפסוק ״ועוף יעופף על הארץ״ נאמר בזוהר (ח״א מו) שהכוונה לאליהו, שכבר היה אז על הארץ, אך לא ״מסטרא דאבא ואִמא״, כילוד אישה, אלא כמלאך. לכן ״פינחס הוא אליהו״, כי אליהו כבר קדם, בתחילת הבריאה.
(הרבי מליובאוויטש)
קנאות ושלום יחדיו
"הנני נותן לו את בריתי שלום" (במדבר כה,יב). בזה התורה רומזת שמנהיג בישראל צריך שיהיו לו שתי תכונות גם יחד – מידת הקנאות ומידת השלום, ועליו לדון בכל עניין ועניין לגופו, באיזו משתי המידות לאחוז.
(רבי ישראל-אלעזר מקוזניץ) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
