בפרשתנו מתואר רגע השיא במערכת היחסים שבין יעקב לעשיו: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ, וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ, וַיִּבְכּוּ". רש"י מביא את דברי רשב"י: "הלכה היא בידוע שעשיו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל ליבו".
לכאורה דברי רשב"י הם דבר והיפוכו: הוא קובע ש"הלכה היא שעשיו שונא ליעקב", ובה בעת אומר ש"נשקו בכל ליבו"! הניגוד בין שתי האמירות מתחדד בניסוח 'הלכה היא'. לשם מה רש"י מציין שזו הלכה? – כדי להדגיש את עוצמת שנאתו של עשיו ליעקב. זו הלכה, היינו שנאה בלתי-הפיכה. ועם זה – "נשקו בכל ליבו"! איך זה ייתכן?!
מה לתורה ולעושר?
הדברים יובנו מתוך מאמר רז"ל: "כל המקיים את התורה מעוני סופו לקיימה מעושר". לכאורה, מדוע המקיים מעוני דווקא יתעשר, ומה על לומד תורה שהוא ממוצע מבחינה כלכלית; וכי לא מגיע לו שכר שיקיים את התורה מתוך עושר?!
זאת ועוד, העיסוק הראשוני בלימוד התורה הוא חובה שמוטלת על האב ללמד את בנו הקטן. איזו שייכות יש לילד קטן, שהוריו דואגים לכל מחסורו, לדיון אם אדם לומד תורה מעוני או מעושר ומה שכרו?
דוגמה מרבי עקיבא
אלא שהעשירות כאן רומזת לעשירות בלימוד התורה. היינו לימוד בהרחבה ובלי הגבלה. כדי להשיג זאת חייבת לבוא קודם לכן הקדמה של 'עוני' בלימוד התורה, והכוונה לעמל וליגיעה בלימוד תורה.
דוגמה לכך הוא רבי עקיבא, שהתחיל ללמוד תורה בגיל ארבעים, ולמד מתוך עוני, לאחר שהיה תחילה במדריגת עם-הארץ. כיצד שינה את דרכו? לא על־ידי דברי מוסר, אלא מזה שהתבונן בשקע שיצרו טיפות המים באבן, והבין שהתמדה בלימוד התורה תפתח את ליבו. דווקא מתוך האבן הנחותה התגלתה לו עוצמתה של התורה.
הפיכת החושך לאור
דווקא מתוך המצב הירוד ביותר באים לעלייה הגדולה ביותר. לכן אין כל פלא וסתירה בפירוש רשב"י בפרשתנו. ההלכה שעשיו שונא ליעקב היא הלכה, מצב עובדתי קבוע. ואם היהודי מצליח להתמסר לעסוק בתורה ובמצוות בלי להתפעל מהמניעות והעיכובים ש'עשיו' עורם עליו – הוא מצליח לא רק לעשות את חובתו אלא גם להפוך את הרע לטוב, את 'עשיו' הרשע, עד שנעשה "נשקו בכל ליבו".
בדברים אלה טמון מסר לכל יהודי. כשמבקשים מיהודי להפיץ את היהדות בקרב יהודים אחרים, הוא עלול לשאול, הלוא אני עסוק רוב זמני בענייני העולם, ואיך אצליח גם לדאוג לרוחניות שלי וגם להשפיע? התשובה היא שאל לו לחשוש מהירידה, משום שמתוך הירידה יכולים לבוא לעלייה הגבוהה ביותר, ולבסוף הופכים את החושך של העולם עצמו לאור.
(תורת מנחם תשמ"ב, כרך ב, עמ' 809) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
