השחתה שנעשית שגרה
"ותישחת הארץ לפני האלוקים" (בראשית ו,יא). רק 'לפני האלוקים' נחשבו מושחתים, אבל לא כן בין הבריות, שבעיניהם הגזל והשוד נחשבו לדבר של יום-יום, ואיש לא ראה בכך כל חטא ופשע.
(צרור המור)
טענת 'קץ כל בשר'
"קץ כל בשר בא לפניי" (בראשית ו,יג). "קץ כל בשר" – קיצם של חיי אדם, יום המיתה, "בא לפניי" – הופיע לפניי וקָבַל שאין הבריות זוכרים אותו והוא נשכח מליבם לחלוטין, ולכן "מלאה הארץ חמס", שאילו זכרו את יום המוות היה אורח חייהם שונה, והעוול והפשע לא היו מרובים כל-כך.
(כלי יקר)
השכל מחייב
"כי מלאה הארץ חמס" (בראשית ו,יג). לא לגזול ולא לחמוס איש את רעהו – זו 'מצווה מושכלת' – חובת יסוד, המתחייבת מן השכל הפשוט, ואך למותר להזהיר עליה.
(רמב"ן)
המרחם ראוי לרחמים
חז"ל אמרו: "לא נחתם גזר דינם אלא על הגזל". שכן אם אין אדם מרחם על זולתו, אין הוא יכול עוד לצפות שהקב"ה ירחם עליו.
(רבי יוסף-שאול נתנזון)
אין תירוצים
איסור גזל הוא משש המצוות שנצטווה עליהן אדם הראשון. ואם בשאר המצוות עדיין יכלו למצוא תירוץ ולטעון שהן מחייבות את אדם הראשון בלבד ולא את הדורות שאחריו – לא כן חטא הגזל, שכאן ודאי לא הייתה הכוונה לאדם הראשון בלבד, שכן לגביו לא הייתה לאיסור זה משמעות, בהיבראו יחיד בעולם.
(תורת יצחק)
תיקון אחד ויחיד
בגזל אין התשובה מועילה ואין התפילה מועילה. לכן נח לא התפלל עליהם, כדרך שהתפלל אברהם על אנשי סדום ועמורה. בגזל אין תיקון אלא אחד בלבד – "והשיב את הגזילה".
(בית ישראל)
מבול טהרה
"ואני הנני מביא את המבול... לשחת כל בשר" (בראשית ו,יז). לשם מה היה ה' צריך להביא את המבול על העולם, והלוא ביכולתו לאבד את הרשעים אף בלי מבול? אלא מטרת המבול לא הייתה רק להעניש את אנשי הדור ההוא, אלא גם לטהר את הארץ מהטומאה והקלקול שדבקו בה. טהרתה באה על-ידי המבול שירד ארבעים יום, בדוגמת מי המקווה המטהרים בארבעים סאה.
(תורה אור)
ארץ לא מטוהרה
עניין זה – שמי המבול טיהרו את הארץ – מקרא מלא הוא: על הפסוק (יחזקאל כד) "ארץ לא מטוהרה היא ולא גושמה ביום זעם", פירשו חז"ל שהכוונה לארץ ישראל, שלא ירד בה המבול. הרי שהמבול עניינו טהרה.
(אור התורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
