התורה מתמלאת שמחה
מדוע החג נקרא שמחת תורה? כי כשהקב"ה החזיר את התורה על כל האומות ולא קיבלוה, הייתה התורה שרויה בצער, שמא גם בני ישראל לא יקבלוה חלילה. וכאשר אמרו 'נעשה ונשמע' התמלאה התורה שמחה.
(ה'דברי שמואל' מסלונים)
שהתורה תשמח בישראל
החג אינו נקרא 'שמחת ישראל' אלא 'שמחת תורה'. לא דיי שישראל שמחים בתורה; העיקר הוא שהתורה תשמח בישראל!
(רבי חיים סולובייצ'יק)
נשארה התורה
בשבעת ימי החג שמחו ישראל במצוות, בסוכה, בלולב ובאתרוג, בניסוך המים ובחביטת ערבה. מכיוון שבא שמיני עצרת, אומרים ישראל לפני המקום: עכשיו אין לנו לא סוכה ולא לולב, לא ניסוך המים ולא ערבה – אין לנו שיור רק התורה הזאת שאנו שמחים בה.
(שפת אמת)
העיקר הלב
בשמחת תורה אנו מסיימים את התורה במילים "לעיני כל ישראל" ומתחילים ב"בראשית ברא אלוקים". האות האחרונה שבתורה היא ל' והראשונה ב', ויחד – לב. "רחמנא ליבא בעי"; העיקר הוא הלב.
(החוזה מלובלין)
בלי חלוקה לסוגים
האחדות של כל ישראל בחג הסוכות באה לידי ביטוי בחיבור ארבעת הסוגים שבעם ישראל (המסומלים בארבעת המינים) יחד, אבל עדיין נשארים כאן ארבעה סוגים. זו מעלת האחדות של שמחת תורה, שבו הקריבו "פר אחד, איל אחד", והשמחה היא בריקודים, שבהם אין הבדל בין יהודי אחד למשנהו.
(הרבי מליובאוויטש)
תלי תלים
"והם תוכו לרגלך יישא מדברותיך" (דברים לג,ג). "תכו לרגליך יישא מדברותיך" – ראשי תיבות 'תלים'. בכל קוץ וקוץ בתורה רמוזים תלי תלים של הלכות.
(בעל הטורים)
תהילים להצלה
את חודש תשרי ת"ש עשה הרבי הריי"צ בוורשה. כל החודש היו הפצצות נוראות על העיר. בח' בתשרי סיפר הרבי: אתמול בלילה התגלה אליי אבי (הרבי הרש"ב) ואמר לי: בעל הטורים כותב ש"תוכו לרגליך יישא מדברותיך" ראשי תיבות 'תלים'. יש כאן רמז לתהילים. "תוכו לרגליך" – כשנופלים לרגלי ה' יתברך ומבקשים רחמים, אזיי "יישא מדברותיך".
קידושין תחילה
"תורה ציווה לנו משה מורשה קהילת יעקב" (דברים לג,ד). אומרת הגמרא (ברכות נז) "אל תקרי מורשה אלא מאורסה". לימוד התורה אינו כירושה, שאינה דורשת שום הכנה, אלא 'מאורסה' – כשם שאירוסין באים על-ידי קידושין, כך האדם נדרש לקדש את עצמו ולהכין ליבו ללימוד התורה, ורק אז תהיה תורתו משתמרת בקרבו.
(מאה שערים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
