שאלה: האם מותר לשאול אותה שאלה הלכתית שני רבנים, ולבחור לעשות כפסק אחד מהם?
תשובה: אם פסיקתו של הרב הראשון אינה נראית לשואל, והוא רוצה לשאול רב שני, עליו להיזהר שלא יגיע למצב שאמרו בגמרא על הפסוק (הושע ד,יב) "עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו" – "כל המיקל לו, מגיד לו". ואגב, בכך הוא מסבך לא רק את עצמו, אלא גם את הרב השני.
כשרב אוסר דבר שנשאל עליו, אין חברו רשאי להתיר במקרה זה (אלא אם כן הוא בטוח שהרב הראשון טעה בדבר המפורש בפוסקים להיתר). אם רוצים לשאול רב שני, חייבים להודיעו תחילה שכבר שאלו שאלה זו רב פלוני ואסר אותה. כל זה באותו מקרה שעליו הייתה השאלה, אבל אם לאחר זמן אירע מקרה שני – אפילו זהה לראשון – והשאלה הופנתה לרב השני, הוא רשאי להורות בו כפי דעתו.
אם הרב הקבוע נוהג להקל בשאלה מסוימת, הוא אינו זמין כעת ושואלים רב אחר, אפשר לומר לו מראש, שאם נראה לו שאינו יכול להקל – שלא יפסוק בעניין זה.
האם מותר לאדם לשאול רבנים שונים לפי תחומים, כלומר, רב אחד בענייני כשרות, שני בענייני שבת, שלישי בדיני ממונות וכדומה?
ראינו בתלמוד שהיו בין גדולי האמוראים מי שהתמחו בענייני איסור והיתר ואחרים שהתמחו בדיני ממונות. וכתב הרא"ש: "לפי שידעו ששמואל היה רגיל תמיד לפסוק דינין, ולכך היה מדקדק בהן ויורד לעומקן... וכן רב היה רגיל לדקדק בהוראת איסור והיתר. לכך סמכו על הוראותיו לענייני איסור והיתר".
מוסרים בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שאפשר לחלק את השאלות לפי תחומים, אבל בתנאי שכל השאלות בתחום מסוים יישאלו אצל רב פלוני, והשאלות בתחום השני – אצל הרב השני.
מקורות: פסחים נב,ב. רא"ש ב"ק פ"ד ס"ד. רמ"א יו"ד רמב סעיף לא, ונו"כ. טהרת הבית, משמרת הטהרה עמ' שכג, טהרה כהלכה פ"ו סי"ט, וש"נ. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
