כיצירתו כן תורתו
"דבר אל בני ישראל לאמור, אישה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא יב,ב). אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.
(רש"י)
הבחירה לעלות ולרדת
אל יחשוב אדם שהוא השליט על הבריאה ומותר לו לפרוץ את כל הגדרים, להתגאות ולהתנשא בליבו ולומר "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן". לכן הקדימה התורה את דיני הבהמה לדיני האדם, ללמדנו שכשם שהאדם מסוגל לעלות מעלה-מעלה, על-ידי כוח הבחירה שבו, כך הוא מסוגל לרדת לעמקי שאול.
(חתם סופר)
אם זכה ואם לאו
זהו שנאמר "אחור וקדם צרתני". אם זכה אדם, אומרים לו: אתה קדמת לכל מעשה בראשית; ואם לאו, אומרים לו: "יתוש קדמך".
(מדרש רבה)
להאהיב שם שמיים
אם זכה אדם, ועל-ידי מעשיו מתאהב שם שמיים – כי-אז הוא קודם כדין לכל מעשה בראשית, ועל כן אומרים לו, אתה קדמת לכל מעשה בראשית. ואם לא זכה – אומרים לו יתוש קדמך, כפי סדר הבריאה.
(משך חכמה)
לידת הגאולה
"אישה" – זו כנסת ישראל, שנמשלה לאישה. "כי תזריע" – רומז למצוות ומעשים טובים, ככתוב "זרעו לכם לצדקה". "וילדה זכר" – על-ידי מעשים טובים אלה נזכה לגאולה העתידה, שתהיה בבחינת 'זכר', גאולה נצחית שאין אחריה גלות.
(אור החיים)
צמיחת הגילויים
המצוות נמשלו לזריעה, כי כשם שעל-ידי זריעת גרעין בארץ צומחת תבואה רבה, כך על-ידי קיום מצווה 'צומח' גילוי אלוקות בעולמות העליונים. זאת ועוד, כשם שגרעין אינו מסוגל לצמוח בכל מקום, ועפר המדבר אינו מצמיח כלל, כן ישראל דווקא הם "ארץ חפץ", ועל-ידי מעשי המצוות שלהם דווקא נעשית ה'צמיחה' למעלה.
(הצמח צדק)
סדר הבירורים
האדם נברא "אחר כל בהמה חיה ועוף", משום שביכולתו לבחור ברע ולעבור על רצון בוראו, ואילו הם אינם יכולים לעשות זאת, כי אינם בעלי בחירה. מובן אפוא שבירורם של בעלי-החיים קל מבירורו של האדם. לכן קדמה תורת בהמה חיה ועוף לתורתו של האדם, על-פי הסדר "מן הקל אל הכבד".
(הרבי מליובאוויטש)
רמזי הגאולה
"וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני" (ויקרא יב,ב-ג). "וילדה זכר" – רומז לגאולה העתידה, שנמשלה ללידה. "וטמאה שבעת ימים" – רומז למה שנאמר בספרים שמלך המשיח יתכסה זמן מסוים, כפי שמצינו במשה, גואל ראשון, שקודם בואו להוציא את ישראל ממצרים שהה זמן מסוים במדיין. "וביום השמיני" – רומז לכינור של ימות המשיח, שהוא של שמונה נימין.
(אור התורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
