חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1894 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת תזריע-מצורע, ל' בניסן ה'תשפ"ג, (21/04/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1894 - כל המדורים ברצף
לחזור למדינה היהודית
יש חדש
מה מסתתר בקירות הבית?
לידה
תשובה של רבי
גאולה שתעמוד לנצח
גבורה מול טור טנקים
רציתי לשאול
בין לימוד לפסיקת הלכה
ותן טל ומל"ט בתמרת

מס' 1894, ערב שבת-קודש פרשת תזריע-מצורע, ל' בניסן ה'תשפ"ג (21.04.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

לחזור למדינה היהודית

מה שצריך להדאיג באמת הוא הצד היהודי של המדינה. מה קורה לערכים היהודיים? באיזו מידה מוטמעת הזהות היהודית בלב הנוער?

כאשר קמה מדינת ישראל הדהדה בעולם ההכרזה: "אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל". עברו שבעים וחמש שנה, ואורח זר יכול להתרשם שהמדינה היא כבר 'יהודית' לגמרי, ועכשיו צריך להיאבק על הדמוקרטיה...

כל יהודי שומר מצוות יחייך במרירות למקרא התיאור הזה, אבל יש בהחלט רבים שזו תחושתם, אף שהיא רחוקה מהמציאות כרחוק מזרח ממערב. זו תוצאה של תעמולה בלתי-פוסקת, המציירת תיאור דמיוני של השתלטות דתית גוברת והולכת, עד שגם בני-אדם אינטליגנטים הולכים שבי אחריה.

עובדות, לא תעמולה

הדוגמה המובהקת לכך היא 'חוק החמץ', שזכה לתגובות זעם אדירות, ואף לפרובוקציות של פיזור חמץ במרכזים רפואיים בעיצומו של חג הפסח. בעיני רבים בציבור החוק הזה הוא דוגמה לדורסנות דתית גוברת ורמיסת הציבור שאינו שומר מצוות.

ומה האמת? ובכן, במשך כל שנות המדינה היה מקובל שמנקים את המרכזים הרפואיים מחמץ לקראת הפסח, כדי לאפשר ליהודים שומרי מצוות לשהות בהם בחג. במקצת המרכזים נתבקשו האורחים להימנע מלהכניס חמץ במהלך הפסח, והכול זרם על מי מנוחות.

עד שלפני חמש שנים הגישה שורת גורמים אנטי-דתיים עתירה לבג"ץ, בתביעה לאפשר הכנסת חמץ בפסח למרכזים הרפואיים. בג"ץ פסק, ברוב של שני שופטים נגד אחד, כי המרכזים הרפואיים אינם רשאים לאסור הכנסת חמץ בלי שהוסמכו לכך על-פי החוק. ובמילים אחרות: בג"ץ גלגל את העניין לעבר הכנסת.

הכנסת נענתה לאתגר וחוקקה תיקון לחוק, המעניק למרכזים הרפואיים את הסמכות הזאת. גם התיקון הזה נוסח בלשון מינימליסטית ביותר, והוא בסך הכול מקנה למנהל של כל מרכז רפואי סמכות לקבוע הוראות בדבר איסור הכנסת חמץ לשטחו. התיקון אפילו אינו מאפשר למנוע בפועל הכנסת חמץ, אלא רק ליידע את הבאים בדבר ההוראות. הא ותו לא!

אבל את מי מעניינות העובדות כשאפשר לעשות 'עליהום' מאורגן כאילו יש כאן דורסנות דתית והפיכת המדינה למדינת הלכה. וכך הפוליטיקאים והתקשורת פמפמו סיסמאות שהתסיסו את הציבור וגרמו לפרובוקציות המכוערות.

מול סכנת ההתבוללות

זה בדיוק סיפורה של כל המהומה המתחוללת בעת האחרונה. במקום לשבת יחד, כמו הניסיון שנעשה עכשיו בבית הנשיא, לשמוע את מה שמטריד וכואב לצד השני, ולהגיע להסכמות – נכנסו לתמונה גורמים שהחליטו לרכוב על הסוס הזה ולהבעיר את המדינה כולה.

לא, הדמוקרטיה אינה בסכנה. היא חיה ובועטת. גם אם יצטמצם מעט כוחו של בית המשפט עדיין המדינה תהיה דמוקרטית בכל המובנים. מה שצריך להדאיג באמת הוא הצד היהודי של המדינה. מה קורה לערכים היהודיים? באיזו מידה מוטמעת הזהות היהודית בלב הנוער? האם הוא מכיר מושגי יסוד יהודיים? עד כמה גדל כאן דור צעיר שמסוגל לעמוד בפני פיתויי התבוללות?

בכל ההיבטים האלה חלה במרוצת השנים נסיגה חמורה, וזה האתגר הגדול העומד לפנינו – לבסס ולחזק את המדינה היהודית!


שלט במרכז הרפואי 'רבין' בשנת תשע"א, לפני בג"ץ והתיקון לחוק

  יש חדש

סיום הרמב"ם בשני המסלולים

בשבת זו, א' באייר, יסתיים מחזור הלימוד הארבעים ושניים של הרמב"ם היומי, במתכונת של שלושה פרקים ליום, וייפתח מחזור הלימוד הארבעים ושלושה. במקביל יסתיים המחזור הארבעה-עשר במסלול הקל יותר, של לימוד פרק אחד ביום, וייפתח מחזור הלימוד החמישה-עשר. זה הזמן להצטרף ללימוד היומי ברמב"ם, כתקנת הרבי מליובאוויטש, ולזכות ללמוד את כל הלכות התורה.

חגיגות הסיום

חגיגות סיום הרמב"ם ייפתחו אי"ה ביום ראשון, בשעה 17:30, ליד ציון הרמב"ם בטבריה, במעמד רבנים וגדולי תורה. האירוע נערך על-ידי מטה הרמב"ם היומי שעל-יד צעירי אגודת חב"ד ובית חב"ד בטבריה.

לכתחילה מלמעלה

ביום ראשון, ב' באייר, יחול יום הולדתו (בשנת תקצ"ד-1834) של הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, נשיאהּ הרביעי של חסידות חב"ד. הוא ידוע בפתגם שטבע: "העולם אומר שכאשר לא מצליחים ללכת מלמטה, הולכים מלמעלה; ואני אומר שצריך ללכת מלכתחילה מלמעלה ('לכתחילה אַריבער')". הרבי מהר"ש הסתלק בי"ג בתשרי תרמ"ג, ונטמן בבית העלמין בליובאוויטש.

  שלחן שבת

מה מסתתר בקירות הבית?

בפרשת מצורע מתואר תהליך הטיהור של בית שהופיעו בו נגעי צרעת. בסופו נאמר: "וְשִׁלַּח אֶת הַצִּפֹּר הַחַיָּה אֶל מִחוּץ לָעִיר אֶל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, וְכִפֶּר עַל הַבַּיִת וְטָהֵר" (ויקרא יד,נג).

המונח 'כפרה' כאן, על הבית, נראה תמוה. אפשר להבין מדוע צריך לטהר את הבית, שכן הוא נטמא; אך מה עניין כפרה לכאן? וכי הבית חטא? והשאלה המתבקשת היא, מדוע רש"י אינו נדרש לבאר זאת.

בית גזול?

הרמב"ן מפרש שהכפרה היא על בעל הבית, שחטא ונענש בהופעת נגעי צרעת בביתו, ובלשונו: "הכפרה הזאת בציפור המשתלחת שתישא הציפור את כל עוונותיו אל מחוץ לעיר אל פני השדה".

אבל הסבר זה אינו מתיישב עם פשוטו של מקרא, כי איך אפשר לומר ש"וכיפר" אמור על בעל הבית בזמן ש"וטהר" מדבר על הבית עצמו? ובכל מקרה ראוי היה שרש"י יפרש זאת.

בעלוּת חדשה

תרגום עוזיאל מפרש את הפסוק (יד,לד) "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם", שזה בית שנגזל מידי אדם אחר, ועל כן הבית עצמו צריך כפרה. אך גם פירוש זה אינו מתאים לשיטת רש"י, המפרש שנגעי צרעת הבית הם 'בשורה' לבני ישראל, "לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם... ועל־ידי הנגע נותץ הבית ומוצאן" – ההפך מגזילה.

אלא שלפי רש"י ההסבר פשוט למדיי ואינו דורש ביאור: הכפרה על הבית נחוצה בשל היותו קודם לכן בבעלותו של גוי, עובד עבודה זרה. עם האוצרות שהטמין הגוי בקירות הבית, טמן גם חפצי עבודה זרה יקרים בעיניו. אמנם בני ישראל ביערו מן הבתים את כל ענייני העבודה הזרה, אך ייתכן שאלה יימצאו במקומות נסתרים מעיניהם. לכן נדרשת כפרה על הבית.

הבית של הקב"ה

בספר התניא (באיגרת התשובה) מבואר שכפרה היא לא רק מלשון ניקוי (החטא), אלא עניינה "לכפר לפני ה' להיות נחת רוח לקונו". מזה מובן שכפרה איננה עניין לחוטאים בלבד, אלא גם מי שעומדים במדריגה העליונה ביותר זקוקים ל'כפרה'. כי עצם הירידה של הנשמה לעולם הזה גורמת לאדם לחוש את עצמו למציאות כלשהי, ולכן יש צורך ב'כפרה'.

כן הוא גם בכפרת הבית. הבית רומז גם למטרה המרכזית שבעבורה נשלחנו לעולם – "לתקן עולם במלכות ש-די", "לעשות לו יתברך דירה בתחתונים", בעולם הזה. דירה זו זקוקה לכפרה, היינו לזכך את העולם שיהיה ראוי להתגלות המלאה של הקב"ה בו בבוא הגאולה, כשיקוים הייעוד "והיה ה' למלך על כל הארץ... ה' אחד ושמו אחד", וכדברי הגמרא (פסחים נ,א) "כשאני נכתב אני נקרא", בקרוב ממש.

(תורת מנחם, כרך עב, עמ' 71)

  מן המעיין

לידה

כיצירתו כן תורתו

"דבר אל בני ישראל לאמור, אישה כי תזריע וילדה זכר" (ויקרא יב,ב). אמר רבי שמלאי, כשם שיצירתו של אדם אחר כל בהמה חיה ועוף במעשה בראשית, כך תורתו נתפרשה אחר תורת בהמה חיה ועוף.

(רש"י)

הבחירה לעלות ולרדת

אל יחשוב אדם שהוא השליט על הבריאה ומותר לו לפרוץ את כל הגדרים, להתגאות ולהתנשא בליבו ולומר "אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן". לכן הקדימה התורה את דיני הבהמה לדיני האדם, ללמדנו שכשם שהאדם מסוגל לעלות מעלה-מעלה, על-ידי כוח הבחירה שבו, כך הוא מסוגל לרדת לעמקי שאול.

(חתם סופר)

אם זכה ואם לאו

זהו שנאמר "אחור וקדם צרתני". אם זכה אדם, אומרים לו: אתה קדמת לכל מעשה בראשית; ואם לאו, אומרים לו: "יתוש קדמך".

(מדרש רבה)

להאהיב שם שמיים

אם זכה אדם, ועל-ידי מעשיו מתאהב שם שמיים – כי-אז הוא קודם כדין לכל מעשה בראשית, ועל כן אומרים לו, אתה קדמת לכל מעשה בראשית. ואם לא זכה – אומרים לו יתוש קדמך, כפי סדר הבריאה.

(משך חכמה)

לידת הגאולה

"אישה" – זו כנסת ישראל, שנמשלה לאישה. "כי תזריע" – רומז למצוות ומעשים טובים, ככתוב "זרעו לכם לצדקה". "וילדה זכר" – על-ידי מעשים טובים אלה נזכה לגאולה העתידה, שתהיה בבחינת 'זכר', גאולה נצחית שאין אחריה גלות.

(אור החיים)

צמיחת הגילויים

המצוות נמשלו לזריעה, כי כשם שעל-ידי זריעת גרעין בארץ צומחת תבואה רבה, כך על-ידי קיום מצווה 'צומח' גילוי אלוקות בעולמות העליונים. זאת ועוד, כשם שגרעין אינו מסוגל לצמוח בכל מקום, ועפר המדבר אינו מצמיח כלל, כן ישראל דווקא הם "ארץ חפץ", ועל-ידי מעשי המצוות שלהם דווקא נעשית ה'צמיחה' למעלה.

(הצמח צדק)

סדר הבירורים

האדם נברא "אחר כל בהמה חיה ועוף", משום שביכולתו לבחור ברע ולעבור על רצון בוראו, ואילו הם אינם יכולים לעשות זאת, כי אינם בעלי בחירה. מובן אפוא שבירורם של בעלי-החיים קל מבירורו של האדם. לכן קדמה תורת בהמה חיה ועוף לתורתו של האדם, על-פי הסדר "מן הקל אל הכבד".

(הרבי מליובאוויטש)

רמזי הגאולה

"וילדה זכר וטמאה שבעת ימים... וביום השמיני" (ויקרא יב,ב-ג). "וילדה זכר" – רומז לגאולה העתידה, שנמשלה ללידה. "וטמאה שבעת ימים" – רומז למה שנאמר בספרים שמלך המשיח יתכסה זמן מסוים, כפי שמצינו במשה, גואל ראשון, שקודם בואו להוציא את ישראל ממצרים שהה זמן מסוים במדיין. "וביום השמיני" – רומז לכינור של ימות המשיח, שהוא של שמונה נימין.

(אור התורה)

  אמרת השבוע

תשובה של רבי

בעת מריבה בין בני זוג הכריז הבעל כי יגרש את אשתו. כשוך המריבה ניסתה האישה לפייסו, אך הוא התעקש, כי לא היה נאה לו לחזור בו.

בני המשפחה הציעו לו ללכת אל הרבי מהר"ש (רבי שמואל) מליובאוויטש, והרבי ניסה לשכנעו שלא חייבים להתעקש בשל הצהרות שנאמרות בשעת כעס, אך האיש סירב להיענות ועמד על דעתו.

"אם כן", אמר הרבי, "עליי לעשות תשובה, שהרי מי שיש בו יראת שמיים, דבריו נשמעים". השעין הרבי את ראשו על ידו לכמה רגעים, ומייד נשתנו פני האיש, וקשי עורפו נשבר, ואמר:  "רבי, הריני מקבל עליי".

  גאולהפדיה

גאולה שתעמוד לנצח

אִשָּׁה. בפסוקים הפותחים את פרשת תזריע טמונים רמזים עמוקים הקשורים לגאולה. בעל 'אור החיים' שואל כמה שאלות על לשון הפסוקים, ומסביר את הרמזים הטמונים בהם לעניין הגאולה: "ירמוז הכתוב על כנסת ישראל, אשר מצינו שנקראת 'אישה' בדברי הנביאים, דכתיב (ישעיה נד,ה) 'כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ', וכתיב (שם ו) 'וְאֵשֶׁת נְעוּרִים', וכתיב (הושע ב,כא) 'וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי וגו", (ישעיה נ,א) 'אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת וגו'".

כנסת ישראל זו צריכה 'לזרוע' מצוות ומעשים טובים: "ועליה אומר הכתוב 'אישה כי תזריע'. פירוש: הזרעת מצוות ומעשים טובים, על דרך אומרו (הושע י,יב) 'זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה'. 'וילדה זכר', פירוש: תהיה הולדתה זכר. פירוש: דע, כי בחינת הזכר היא בחינה עליונה מבחינת הנקבה, והתורה מייחסת בחינות העליונות בבחינת הזכר. והודיע הכתוב, כי אם כנסת ישראל 'תזריע', ודאי שתוליד הדרגות עליונות".

כלומר, יש כאן רמז שאם עם ישראל יעשה את המוטל עליו, ויעסוק בתורה ובזריעת מצוות – ודאי שתבוא הגאולה וייוולד ה'זכר', שהוא רמז לאור הקבוע והנצחי של הגאולה.

זָכָר. וממשיך ה'אור החיים': "והוא מאמרם רז"ל (סנהדרין צח; שמות רבה פרשה טו) עוצם הפלגת הפלאות אשר יפליא ה' בביאת הגואל, אם ישראל יזכו על-ידי מעשיהם הכשרים. ויכוון להבדיל בין הגאולה המחוכה [=שאנו מצפים לה] לגאולה שעברה של מצרים, שהיו ישראל ערום ועריה. גם אמר הכתוב (דברים ד,לד) 'גוי מקרב גוי'. ואותה גאולה תכליתה לא עמד, כי נחרב הבית וגלו, והיה מה שהיה, ואין טובה זו בבחינת זכר.

"אבל הגאולה העתידה, לצד שעל כל פנים תהיה באמצעות זכות ישראל, לוּ יהיה שלא יהיו ראויים, אף-על-פי-כן, באמצעות אורך הגלות ועסק התורה, דכתיב (דברים לא) 'לא תִשָכח מפי זרעו', על כל פנים תהיה הגאולה בבחינת זכר, ועמדה לנצח".

לאחר הדברים האלה ה'אור החיים' מוסיף רמזים למהלך הגאולה עצמו: "ואומרו 'וטמאה' וגו'. כאן רמז תיקון אשר יעשה ה' להשיג בחינת הזכר. כי שבע שנים יכונן חבלי משיח, כאומרם (סנהדרין צז,א) ז"ל 'שבוע שבן-דוד בא וכו'', לייסרם ולזקקם... ואמר 'שבעת ימים', פירוש: שבע שנים, על דרך אומרו (כתובות נז,ב) 'תשב הנערה איתנו ימים או עשור'. ואמרו ז"ל: ימים – שנה. 'וביום השמיני' וגו' פירוש: שאחר עבור שבע שנים, בהתחלת יום השמיני, 'ימול בשר ערלתו', כי אז יעביר ה' בחינת הערלה מהעולם, דכתיב 'ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ', וזה יהיה בשנה השמינית".

  מעשה שהיה

גבורה מול טור טנקים

המפקד הביט בגנזבורג במבט תמה. "אתה מטורף?! בכוונתך לצאת מהשוחה ולרוץ בשדה הפתוח?!". השטח היה חשוף לגמרי, וריצה שם הייתה כרוכה בסכנת חיים ממשית

דמותו של ר' יצחק (איצ'קה) גנזבורג הייתה חריגה מעט בנוף האנושי שהתאסף לפני עשרים וחמש שנה, בסתיו תשנ"ח (1998), באתר השריון בלטרון, לאירוע הצעדה ללוחמי תש"ח. אך החיילים הוותיקים חיבקו בחום את החסיד החייכן ועטור הזקן הלבן, וחלקו חוויות וסיפורים מימי מלחמת השחרור.

סיפור הגבורה של גנזבורג, שחירף את נפשו למען חבריו, עורר השתאות רבה.

בחודש אדר תש"ח הוכרז על גיוס כללי. בין הצעירים שקיבלו צו גיוס היה גם גנזבורג, שזכה למספר האישי 3829. הוא הוכשר לשמש קשר. היה עליו להיות צמוד למפקד ועל גבו מ"ק 18 הכבד.

במשך כל הקיץ לחם הגדוד שלו באזור הצפון, בכיבוש כפרים עוינים סביב בית שאן. בסוף חודש מרחשוון תש"ט הועבר הכוח לקיבוץ אורים שבדרום. על הלוחמים הוטלה המשימה לכבוש שתי גבעות – שיח' נוראן (כיום קיבוץ מגן) וח'רבת מעין. בחצות הלילה כבשו הלוחמים את שני היעדים.

בצוהרי יום המחרת הגיעה למקום משאית ובה אספקה לכוחות שהתבססו בשני היעדים. באזור היה שקט מוחלט. גנזבורג הניח את מכשיר הקשר במשאית, והחל לסייע בהעברת הציוד ללוחמים.

ואולם ברגע שהגיע לתל נפתחה לעברם הפגזה קשה מצד כוחות מצריים. החיילים היו חשופים לכוח המצרי, ובהפגזה נהרגו כמה מהם. המפקד הורה לחיילים להתחפר מייד, כדי להתגונן מההפגזה.

בעת ההתחפרות הבחין המפקד בטנקים מצריים מתקרבים אל התל. חרדה גדולה אחזה בו, כי כלי הנשק היחיד נגד טנקים שהיה בידו היה 'פיאט', מטול חי"ר, המסוגל לפגוע בשריון מטווח קצר בלבד.

כקילומטר וחצי מאחור המתין כוח ארטילריה ישראלי, שנועד בדיוק למצב כזה. תפקידו היה לבוא לעזרת הלוחמים על-פי ההנחיות שיקבל מהם באמצעות טלפון קווי שחיבר בין הכוחות. אלא שאחד הפגזים ששוגרו לעברם פגע בחוט הטלפון, והקשר בין הכוחות נותק. בלי הנחיות ברורות מהכוח בקו החזית, לא היה לארטילריה שום ערך.

במוחו של גנזבורג צץ רעיון. במשאית האספקה והתחמושת שנשארה בשביל הגישה לתל שכב מכשיר הקשר שלו, ולצידו עוד מכשיר אלחוטי. הוא פנה אל המפקד והציע כי ייצא לעבר המשאית, יביא למפקד מכשיר קשר אחד ולאחר מכן ישוב למשאית, ייקח את המכשיר השני וירוץ איתו אל כוחות הארטילריה. כך יתאפשר לחדש את הקשר, ולהכות בכוח השריון המצרי.

המפקד הביט בגנזבורג במבט תמה. "אתה מטורף?! בכוונתך לצאת מהשוחה ולרוץ בשדה הפתוח?!". השטח היה חשוף לגמרי, וריצה שם הייתה כרוכה בסכנת חיים ממשית.

"בדיוק כך", השיב גנזבורג. המפקד נד בראשו בתנועה לא ברורה. עברו כמה דקות יקרות, והתברר שהמצב מסוכן ביותר, בשעה שתגובה מהירה ומדויקת של יחידת הארטילריה עשויה להציל את חייהם של עשרות לוחמים.

גנזבורג החליט לקבל עליו את הסיכון העצום. הוא יצא מהמחפורת והחל לרוץ אל המשאית. בעת ריצתו היה חשוף לחלוטין. כוחות האויב זיהו אותו מייד, וטיווחו לעברו כמה מכונות ירייה. הכדורים שרקו סביבו. במהלך הריצה ראה את החול שסביבו מתרומם מרוב כדורים...

כשהתקרב למשאית הבין שדיי בניצוץ אחד להדליק את התחמושת ולהעיף את כל הרכב, אבל הוא היה מרוכז לגמרי במשימה. הוא הוציא מהרכב מכשיר קשר אחד וחזר עימו בריצה אל התל. לאחר מכן שב ורץ למשאית, לקח את המכשיר השני ורץ במהירות הגדולה ביותר שהצליח לפתח אל כוח הארטילריה.

במהלך הריצה, בעוד הכדורים שורקים סביבו, שם הצעיר את כל ביטחונו בקב"ה, והחל לפזם לעצמו את ניגון 'ארבע בבות' של רבנו הזקן, רבי שניאור-זלמן מלאדי. הניגון חישל את רוחו, והוא התעלם מהירי והמשיך בריצה.

בחסדי ה' הצליח לחבור אל הכוח הארטילרי. המכשירים הופעלו, והקשר עם הכוחות בחזית חוּדש. מייד נפתחה הפגזה מדויקת של הארטילריה, וזו העלתה באש כמה מטנקי האויב, והכוח המצרי נסוג. חייהם של החיילים ניצלו.

כמה שבועות אחר-כך, במהלך קרבות לכיבוש דרך עזה-רפיח, נפצע גנזבורג ברגלו ואיבד דם רב. סגן המג"ד חבש את הפציעה ועצר את הדימום. הוא בילה כמחצית השנה באשפוז, עד שחזר לאיתנו. "לעומת החברים שאיבדו שם את חייהם, או ידיים ורגליים, יצאתי בזול", אמר לימים בחיוך.

הרב גנזבורג היה פעיל חב"די נמרץ ואיש חינוך נודע. ממקימי רשת החינוך 'אוהלי יוסף יצחק' בארץ, ופעל גם בארצות-הברית בקידום החינוך היהודי. נפטר בשנת תשס"ו (2006).

(על-פי ספרו 'חייל בשירות הרבי')

  רציתי לשאול

עם הרב יוסף קרמר

מנהל בית חב"ד בטבריה

ניסיתי ללמוד את הרמב"ם היומי ונוכחתי שפרקים רבים קשים להבנה בעבורי. האם יש טעם בלימוד כזה?

חשיבותו הגדולה של ספר 'יד החזקה' של הרמב"ם היא בהיותו הספר היחיד המקיף את כל הלכות התורה. על-ידי לימוד הספר יכול כל אחד ואחד להשיג את הזכות הגדולה הזאת של לימוד כל הלכות התורה.

מטבע הדברים, יש בתורה חלקים קלים יותר וקשים יותר. כל מי שלומד משנה, גמרא, חסידות וכדומה, נתקל גם בסוגיות קשות וסבוכות, שדורשות עיון והסבר. ועם זה חשוב ללמוד גם את הסוגיות האלה, ולעשות מאמץ להבינן ככל שידנו מגעת.

ספרו של הרמב"ם מתאפיין במבנה השיטתי שלו. בכל עניין הוא מציב תחילה את היסודות והעקרונות, ולאחר מכן נכנס לפרטים. חשוב מאוד להתרכז בהבנת היסודות האלה, ואז קל יותר להבין את ההלכות הנובעות מהם.

בימינו יש ספרי עזר מצוינים ללימוד הרמב"ם, לצד מגוון שיעורים מקוּונים, וכל אלה מאפשרים לכל אחד ואחד להבין היטב את השיעור היומי.

ברור שכדי להבין את השיעור חשוב לייחד לו זמן, שבו יש לאדם יכולת להתרכז ולקלוט. אם משאירים את לימוד הרמב"ם היומי לסוף היום, כאשר העיניים כבר נעצמות מעייפות, ברור שגם הקליטה תהיה מצומצמת.

והחשוב מכול – את הרמב"ם צריך ללמוד ולא להסתפק ב'אמירת' הרמב"ם, כאילו הוא פרק תהילים. כשניגשים ללימוד בגישה רצינית, תהיה ההבנה בהתאם לכך.

גם כשנתקלים בפרקים קשים וסבוכים צריך להשתדל להבין כמידת האפשר. בכל פעם שמגיעים מחדש להלכות האלה גם ההבנה תתרחב ותעמיק.

הרבי מליובאוויטש, מייסד תקנת 'הרמב"ם היומי', המליץ ללמוד לפחות הלכה אחת בשיעור בעיון, ואת השאר כמידת היכולת.

  פינת ההלכה ומנהג

בין לימוד לפסיקת הלכה

שאלה: האם אפשר לראות בלימוד 'הרמב"ם היומי' לימוד הלכה למעשה?

תשובה: הלכה – כן; למעשה – לא תמיד. ספרו של הרמב"ם מאפשר לימוד בסיסי של כל ההלכות בתורה, דבר המעשיר את הידע של כל יהודי במרחבי התורה.

הרמב"ם סיכם את כל ההלכות של תרי"ג המצוות, הן הנוהגות רק בזמן בית המקדש (כמו נבואה, קרבנות, טומאה וטהרה), הן הנוהגות גם לאחר החורבן והגלות (כמו תפילין ומזוזות, ברכות ותפילות, מצוות שבין אדם למשפחתו ולחבריו).

הספר כתוב בלשון ברורה, במינימום של חילוקי דעות (לפחות יחסית למשנה, לתלמוד ולשולחן ערוך). מי שלומד ומבין את 'היד החזקה' של הרמב"ם, אחרי שלמד את כל התנ"ך (התורה שבכתב) – מקבל מידע בסיסי חשוב ביותר, שיכול לשרתו בכל העניינים האמורים.

ואולם באשר לפסיקה המעשית – לכל עדות ישראל הפסיקה והמנהגים שלהן. בקרב התימנים יש הפוסקים בדרך כלל כדעת הרמב"ם. הספרדים פוסקים כדעת הבית יוסף. האשכנזים – כדעת הרמ"א (שניהם – בהסתייגויות מסוימות). חסידי חב"ד ורבים מעדות החסידים הולכים אחרי פסיקותיו של אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך שלו.

כשם שאיננו פוסקים הלכות על סמך הבנתנו בגמרא, בלי ללמוד את ספרי הפוסקים שדנו וליבנו את הדברים עד להלכה למעשה, כך יש לראות את לימוד הרמב"ם. הלימוד מעניק לנו ידע בתורה, ואילו בכל הקשור להלכה למעשה יש לכל יהודי לפנות אל רב מעדתו, לשאול ולהתעדכן איך פוסקים אצלם למעשה בעניין זה.

מקורות: ראה 'תורת מנחם – יין מלכות' (מהדורת תשע"ו) ח"ג עמ' תקעט ואילך.

  חיים יהודיים

ותן טל ומל"ט בתמרת

"קיבלנו מצלמה מאוד משוכללת, ונשלחתי ללוס-אנג'לס ללמוד לתפעל אותה. התקנו אותה על מטוסי כפיר, והיא עשתה שירות גדול מאוד"

מראהו של הרב דוד טל מטעה מאוד במבט ראשון. חסיד מבוגר, קסקט לראשו, זקן לבן מעטר את פניו. לרגע נדמה שהוא נולד ברוסיה ועבר את ימי המחתרת בימי השלטון הקומוניסטי. אבל מתברר שהוא נולד בארץ לפני כשמונים שנה, בשלהי שלטונו של המנדט הבריטי.

תחנות רבות עבר בדרך, ממפקד חטיבת המטוסים הלא מאוישים (המל"טים) ועד שנעשה שליח נלהב של הרבי מליובאוויטש ביישוב תִּמְרַת, יישוב קהילתי בשיפולי הגליל התחתון. פניו מאירות והוא חושב לפני כל מילה שהוא מוציא מפיו. אך מרצו אינו מסגיר לרגע את גילו המתקדם.


מפקד חטיבת המל"טים.
טל בתמרת (צילומים: אלקנה קליין)

ההישג הדרמטי בלבנון

הרב טל (78) אהוב מאוד בקרב שכניו ומושפעיו, ולא בכדי. הוא לא גדל בבית שומר מצוות. עשה את המסלול הישראלי הרגיל. למד מיכון חקלאי. לאחר מכן הלך לבית הספר הטכני של חיל האוויר, ולמד חשמל מטוסים ושירת בבסיס חיל האוויר ברמת דוד.

בשנת תשל"ח סיים קורס קצינים ומונה למפקד גף צילומי אוויר. "קיבלנו אז מצלמה מאוד משוכללת", הוא מספר, "ונשלחתי ללוס-אנג'לס ללמוד לתפעל אותה. התקנו אותה על מטוסי כפיר, והיא עשתה שירות גדול מאוד בגיחות הצילום של מטוסי חיל האוויר במדינות שסביבנו".

תפקידו המשמעותי ביותר היה מפקד חטיבת המל"טים. "לכלי הטיס האלה היה תפקיד חשוב מאוד במלחמת שלום הגליל", אומר טל. "הם סייעו לחיל האוויר בחיסול סוללות הטילים נגד מטוסים". זה היה הישג דרמטי.

"עברנו תקופה מאתגרת"

לפני כשלושים וחמש שנה החלו הרב טל ורעייתו את צעדיהם הראשונים בעולם התשובה. בתחילת הדרך עברו להתגורר באזור שבו יש קהילה של שומרי מצוות. כעבור שנתיים החליטו לשוב לתמרת. הם ייסדו מניין ראשון ביישוב. "זה לא היה קל לשכנים שלנו", הוא מספר. "עברנו תקופה מאתגרת מאוד".

אבל השנים עשו את שלהן. התושבים גילו שטל נשאר אותו חבר ושכן כשהיה. "היום הכול השתנה. יש לנו בית כנסת, לעילוי נשמתו של אחד מצעירי היישוב שנפל במלחמת לבנון השנייה. כיום יש הכרה של היישוב בצורך של התושבים בבית כנסת, והרשות המקומית אף מסייעת בתקציב השוטף. בבית הכנסת שלנו כבר נערכו מאות שמחות בר-מצווה, בריתות ואפילו חתונה".


"היום הכול השתנה". בית כנסת ביישוב

ברכה אישית לאורך שנים

הרב טל מתרגש לדבר על ההתקרבות ליהדות שמתחוללת בעמק יזרעאל. "אין כאן כמעט יישוב בלי בית כנסת. יש יישובים שפועל בהם אפילו מקווה", הוא מספר בטון מאושר. שכניו רואים בו כיום כתובת לכל עניין יהודי.

בעת האחרונה סגר מעגל אישי: "אני מקפיד שכל ילד שעושה בר-מצווה בבית הכנסת יקבל ברכה אישית, שאני כותב לו. לפני זמן ערכנו בר-מצווה בבית הכנסת, ואחד האורחים ניגש אליי ואמר לי שעד היום, קרוב לעשרים שנה מבר-המצווה שלו, הוא מחזיק את הברכה שכתבתי לו בהיותו נער, והיא מלווה אותו ומחזקת אותו במרוצת השנים".


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)