להיות חסיד בבית השיטה: "זה המקום הטבעי שלי, אני מכיר את הקיבוצניקים, אוהב אותם, מכבד אותם, יודע מה מרתיע אותם"
מי שיבקר בבריכות הדגים של קיבוץ בית השיטה, בעמק חרוד, ליד בית שאן, יפגוש שם את הממונה על המדגה, ניצן גרזי. זקן אדמוני ארוך מעטר את פניו וציציות מתנופפות בצידי גופו. הוא ומשפחתו מקיימים חיי תורה ומצוות מלאים בקיבוץ, וחיים בשלום ובשלווה עם שאר התושבים.
ניצן (39) נולד בקיבוץ, דור שלישי למייסדיו. "תמיד האמנתי בקב"ה", הוא מספר. "אצלנו בבית היו סממנים קלים של יהדות, ואלה ליוו אותי. בצבא השתתפתי בשיעורי פרקי אבות של המפקד, וגם זה נגע בי". השינוי חל בו לפני שבע-עשרה שנה, בפסטיבל שנערך בעמק המעיינות בחול המועד פסח.
אוהל בפסטיבל
בפסטיבל ראה פתאום שלט: 'אוהל חב"ד'. ניצן הציץ פנימה וראה את הרב רועי תור, משליחי חב"ד בבית שאן, מוסר שיעור בספר התניא. הצעיר הצטרף. "הרב מסביר שהקב"ה בורא את העולם בכל רגע ורגע", משחזר ניצן, "הדברים טלטלו אותי. שבועיים חשבתי רק על זה. הנשמה שלי נדלקה".
תהליך ההתקרבות שלו היה איטי. לכן בני המשפחה והחברים מהקיבוץ לא נבהלו. אחרי מלחמת לבנון השנייה החליט ללכת ללמוד בישיבה, וכך הגיע לישיבת חב"ד ברמת אביב. שנתיים שקד על התורה ועשה לילות כימים. לאחר מכן הקים בית בישראל, והזוג הצעיר קבע את מגוריו בצפת ובהמשך בראש פינה. לפרנסתו, עבד ברשות הטבע והגנים.
ההשגחה העליונה הובילה
ועדיין חיפשו בני הזוג את מקומם בעולם. משכה את ליבם ההצעה לעבור לאיתמר שבשומרון. הם העמיסו את ציודם על הרכב ויצאו לדרך. "באמצע הדרך המנוע של הסקודה דמם", הוא מספר. "הייתי תקוע בצומת, ובאין ברירה גררתי את האוטו לקיבוץ הולדתי, בית השיטה, שבו גרים הוריי".
בתוך כך הודיעו להם כי הקרוון שתכננו להיכנס אליו אינו מתפנה, ובני הזוג החליטו להישאר בינתיים בקיבוץ. וכידוע, אין קבוע מזמני. כיום ברור לו שההשגחה הפרטית הובילה אותו למקום הנכון: "זה המקום הטבעי שלי, אני מכיר את הקיבוצניקים, אוהב אותם, מכבד אותם, יודע מה מרתיע אותם. היחס שלי אליהם ושלהם אליי הוא ממש בבחינת 'כמים הפנים לפנים'. יש כלפינו יחס מאוד מכיל ואוהב".
כשרצו לקנות שטח בקיבוץ, היו צריכים להתייצב בוועדת הקבלה. "תחקרו אותנו מכל כיוון אפשרי", הוא מחייך. "כשאחד החברים בוועדה – שאינו יליד הקיבוץ – התחיל לומר שהקיבוץ הוא 'חילוני' ומנוכר לדת, כל החברים שנולדו כאן הזדעקו ואמרו שתמיד הייתה בקיבוץ אווירה יהודית. הם הפריכו את דבריו מן היסוד וסיפרו על אווירת החגים הנפלאה, על לימודי התנ"ך ועל הזהות היהודית".
מה קורה בתוך המים
ניצן משמש כתובת לכל עניין יהודי. "אני מוסר שיעורי תורה, מתוועד, מחלק מצות, תוקע בשופר, מדליק נרות חנוכה עם תושבים, ובעיקרון מנצל כל אפשרות שיש לי להאיר ולתת שירות יהודי לכל מבקש".
ניהול המדגה הוא תפקיד רב אחריות. "זה שטח של 400 דונם, שבו אנו מגדלים כ-300 טונות דגים; אמנונים, בורי וקרפיון", מסביר ניצן. "בעבודה הזאת אתה זקוק לאמונה גדולה. אתה מכניס לבריכות דגים בשווי מאות אלפי שקלים ומספק להם מזון שעולה מאות אלפי שקלים. אין לך מושג מה קורה באמת בתוך המים, עד אחרי כשמונה חודשים, בשלב השיווק, וצריך הרבה אמונה ותפילות. וברוך השם, תמיד אנחנו מצליחים".
ניצן חש סיפוק גדול במגוריו בקיבוץ: "קראתי פעם איגרת של הרבי מליובאוויטש, שנגעה בנפשי. הרבי אומר שלכל אדם שתי תקופות בחייו. האחת, כשהוא מקבל מהחברה, שמגדלת, מחנכת, מאכילה ומשקה אותו. השנייה, שבה הוא צריך להחזיר לחברה. הרבי אומר שם שיש יתרון בעזרה לחברה שגידלה אותך דווקא, ואני מרגיש שזכיתי לכך".
.jpg)
"בעבודה הזאת אתה זקוק לאמונה גדולה". ניצן בבריכות הדגים בקיבוץ בית השיטה
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
