שאלה: מה דינו של כוהן שנשא אישה האסורה עליו מן התורה?
תשובה: הכהונה עוברת מהלידה לכל מי שהוא בן אחר בן לאהרון הכוהן. כל מי שחלה עליו קדושת הכהונה אינו יכול לוותר עליה.
לכוהן אסור לשאת גרושה או גיורת (ועוד כמה נשים האסורות עליו). אם קידש אישה האסורה לו, עליו לגרשה, אבל כל עוד לא עשה כן, הקידושין תקפים (והאישה מוגדרת 'אשת איש' לכל דבר).
ילדיו של כוהן מאישה האסורה לו אינם כוהנים, אלא מוגדרים 'חללים', שדינם כ'זר' לכל דבר, ובתם אסורה להינשא לכוהן.
כוהן שעבר על מצוות המיוחדות לכוהנים קנסוהו חכמים ופסלוהו מכל מעלות הכהונה. אם נשא אישה האסורה עליו, או שנטמא למת שאינו מהקרובים לו ביותר – אינו עולה לדוכן לברך ברכת כוהנים ואינו עולה לתורה ראשון (הוא יכול לקבל עלייה לתורה כישראל ואין קוראים לו בתואר 'הכוהן'). כל זה עד שיגרש את האישה שנשא באיסור, ואם זלזל באיסור הטומאה – עד שיקבל עליו שלא להיטמא עוד למתים.
במקרים שבהם כוהן נשוי לאישה האסורה לו מנסים הדיינים לחקור בשורשי המשפחה, ולבדוק אם אכן חלה עליו קדושת הכהונה. לעיתים מגלים שבתהפוכות הזמן אימץ מישהו מאבות המשפחה שם משפחה המזוהה עם כוהנים (כוהן, כ"ץ [כוהן צדק], כהנא, רפופורט, גינדי, זלכה וכדומה), אף שלא היה כוהן באמת. או שאחד מאבות המשפחה היה בן מאומץ ולא בן ביולוגי לכוהן. או שנולד בדרך שפסלה אותו לכהונה. במקרים כאלה קובעים שהיהודי הזה אינו כוהן, וממילא הוא רשאי לחיות עם האישה שנשא.
מקורות: שו"ע אדה"ז סי' קכח סנ"ג. וראה טושו"ע אה"ע סי' ו וסי' קטז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
