מניין מתוך ציפייה
נצטווינו למנות ספירת העומר חמישים יום, ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה; להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בליבנו, כעבד ישאף צל וימְנֶה תמיד מתי יבוא העת הנכסף אליו שייצא לחירות, כי המניין מראה באדם שכל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא.
(ספר החינוך)
פסח כשבת
"וספרתם לכם ממחרת השבת" (ויקרא כג,טו). למה חג הפסח נקרא כאן שבת? כי השבת קבועה וקיימת, משמיים קידשו אותה, והקדושה יורדת מאליה; אבל במועדים הקדושה באה על-ידי התעוררות מלמטה, שבית דין מקדשים אותם. אך היום הראשון של פסח, שבו בני ישראל יצאו ממצרים בלי אתערותא דלתתא מצידם, נקרא גם כן שבת.
(עיטורי תורה)
ידיעה ובירור
המגן אברהם כתב שאדם שאינו מבין לשון הקודש וספר בלשון הקודש, לא יצא. ותמהו, מה נשתנה מהלל וקידוש וכדומה, שיוצא ידי חובה גם אם אינו מבין? אלא ההבדל הוא, ששם המצווה היא הקריאה, האמירה, וכאן העיקר הספירה, שעניינה ידיעה ובירור.
(דבר אברהם)
להוציא מלב הצדוקים
למה אומרים "היום יום אחד לעומר", ולא "יום ראשון", כמו שאומרים "היום שני ימים" וכו'? – כדי להוציא מליבם של צדוקים, האומרים ש"ממחרת השבת" משמעותו למחרת יום השבת, היינו יום ראשון בשבוע. לכן אומרים 'אחד' ולא 'ראשון'.
(הרב צבי-הירש חיות)
שער החמישים כמתנה
"תספרו חמישים יום" (כג,טז). והלוא אין סופרים אלא מ"ט יום? אלא שעל-ידי ספירת העומר במשך מ"ט יום ממשיכים את מ"ט שערי בינה, אבל את שער החמישים אי-אפשר להמשיך על-ידי עבודתנו. שער זה ניתן מלמעלה, לאחר שבני ישראל המשיכו בעבודתם את מ"ט השערים הראשונים. לכך על-ידי "תספרו" יהיו בידינו "חמישים יום".
(לקוטי תורה)
להוסיף ולעלות
כשאדם מסיים את ספירת מ"ט השערים, עליו להתחיל לספור ולהמשיך מ"ט שערים נעלים יותר, שעד עכשיו היו אצלו בבחינת 'שער החמישים', היינו למעלה מהשגה ותפיסה.
(הרבי מליובאוויטש)
הכנה לשבועות
מדוע אין מברכים 'שהחיינו' על מצוות ספירת העומר? כי מצווה זו אינה אלא הכנה לחג השבועות; וכשמגיעים לחג, משלימים בכך את מצוות ספירת העומר, ובשעה שמברכים 'שהחיינו' על החג, עולה הברכה גם למצוות הספירה.
(הרדב"ז) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
