שנה מעוברת
"הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחודש לחודש שנים-עשר הוא חודש אדר" (אסתר ג,ז). בירושלמי (מגילה א,ה) נאמר: "ר' לוי בשם ר' חייא בר-חנינה – אותה השנה הייתה מעוברת". פירוש: אותה שנה שבה נעשה הנס הייתה מעוברת, והיו בה שני אדרים, כדכתיב "ומחודש לחודש", והנס היה בי"ג באדר ב.
(פני משה)
כמתוך שינה
"ישנו עם אחד" (אסתר ג,ח). "ישנו" – יָשנוּ מן המצוות. אמנם הם קיימו את התורה והמצוות, אבל הקיום היה בלי התלהבות, בלי זריזות וחיוּת, בלי שמחה, אלא כמתוך אונס, כאילו היו כעול על צווארם.
(כתב סופר)
הכלל זכאי תמיד
"לך כנוס את כל היהודים" (אסתר ד,יז). המן קטרג שיש בין היהודים חוטאים רבים. לכן ביקשה אסתר לכנס את כל היהודים, ואז יתבלט כלל ישראל, וכלל ישראל זכאי תמיד.
(רבי דוד מקוצק)
הפגנת הציצית
"ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור" (אסתר ח,טו). מדוע בחר מרדכי בתכלת דווקא? אלא שבזה הייתה גדולת מרדכי, שגם כשיצא מלפני המלך בלבוש מלכות, לבש קודם כול את התכלת – היא הציצית. גם כששרויים בגלות, בשושן הבירה, מראים בגלוי את היהדות.
(לקוטי שיחות)
העניים עמדו בניסיון
"ומתנות לאביונים" (אסתר ט,יט). מה טעם נתקנה בפורים דווקא המצווה של מתנות לאביונים? כי אחשוורוש נתן ליהודים רשות לבוז בז, והיהודים "בביזה לא שלחו את ידם", וזה היה ניסיון גדול לעניים. לכן התקינו להם מצוות מתנות לאביונים.
(ה'אמרי אמת' מגור)
סגולה לישראל
"והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור" (אסתר ט,כח). הימים האלה הם כמו סגולה לישראל, שמייד כשמזכירים דבר טוב לישראל, הדבר נעשה. כי הימים האלה הם ימי ניסים וישועה.
(רבי חיים מקוסוב) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
