במגילת אסתר נקראים בני ישראל 'יהודים'. חז"ל (מגילה יג,א) מסבירים שהשם 'יהודים' הוא במשמעות של הודאה בקב"ה – "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי". היינו שהשם 'יהודים' מדגיש את מסירות הנפש הנחושה של בני ישראל בזמן הגזירה, שהוסיפו לדבוק בקב"ה.
במשך כל אותה שנה ריחפה גזירת השמדה מעל ראשיהם, והם היו יכולים להינצל ממנה אילו היו ממירים את דתם, כי הגזירה הייתה על היהודים בלבד. אבל לא עלתה על דעתם מחשבה כזאת, כי הם היו 'יהודים', מי שכופרים בעבודה זרה בכל נפשם. בזכות זה היה הניצחון בי"ג באדר, כאשר היהודים נלחמו באויביהם ונהיה "וְנַהֲפוֹךְ הוּא, אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם".
שתי תפיסות עולם
בי"ג באדר, יום המלחמה, התייצבו זו מול זו שתי תפיסות עולם – אמונה כנגד כפירה, רוחניות מול חומרנות. המגילה מציינת שוב ושוב: "וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם". היהודים לא ניצלו את ניצחונם על אויביהם לבזיזת רכושם. לעומת זה, גזירת המן כללה את בזיזת רכוש היהודים: "וּשְׁלָלָם לָבוֹז".
לכאורה, לשם מה המגילה מציינת שרכושם של היהודים ייבזז, בשעה שהם נידונים להשמדה – "לְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד"? ומדוע המגילה מדגישה את הימנעות היהודים ממעשי ביזה לאחר ניצחונם? אלא שההתייחסות ההפוכה לרכוש מבטאת את ההבדל שבין היהודי לבין הגוי.
דבקות בקב"ה
היהודים עמדו במסירות נפש "על נפשם". הם נלחמו על נשמתם ועל המשך דבקותם בקב"ה. במצב זה, אפילו כשהייתה להם אפשרות לבזוז את רכוש אויביהם, ואפילו כשיכלו לנצלו למטרות קדושות – לא העסיק אותם שום דבר חוץ מהדאגה לנשמתם בלבד.
עניין זה מודגש גם בביטוי "לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם". הרכוש לא תפס אפילו מקום שולי בתודעתם. לא דיי שראשם ורובם היה נתון לקב"ה, אלא אפילו התעסקות עם גשמיות באופן של 'יגיע כפיים', ב'יָדָם', הייתה מושללת אצלם.
טענות שהן תואנות
לעומתם, שונאי ישראל חשבו בעיקר על תאוות הממון. כל הטענות שבאמצעותן המן שכנע את אחשוורוש לגזור את גזירת ההשמדה על היהודים לא היו אלא תואנות. המטרה העיקרית הייתה "וּשְׁלָלָם לָבוֹז".
מכאן אפשר ללמוד שכל הטענות של אומות העולם כלפי עם ישראל אינן אלא כיסוי לרצונן להשתלט על ממונם של ישראל ולבזוז את רכושם של היהודים. לכן אל ליהודי לחשוב שיש טעם להוכיח לגוי את צדקת האמונה היהודית, מכיוון שכוונתו אינה חקר האמת. כמו-כן יש לזכור שיהודי צריך לעמוד במצב של "נקהלו ועמוד על נפשם", שתאיר בו עצם נפשו, ואז יעמוד למעלה מכל עניין הביזה וכו' וידבק בקב"ה בלבד.
(תורת מנחם כרך עא, עמ' 224) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
