נחלת הכול
"ועשו" (שמות כה,י). בכל הכלים נאמר 'ועשית' ואילו בארון נאמר 'ועשו', לשון רבים. להורות שכתר התורה אינו ככתר כהונה ומלכות, שזכו להם רק זרע דוד ואהרון, אלא התורה היא נחלת כל ישראל, עד ש"ממזר תלמיד-חכם קודם לכוהן גדול עם-הארץ". לכן 'ועשו' בלשון רבים.
(אלשיך)
דרושה שבירה
"אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו" (שמות כה,י). מידות הארון היו כולן חצויות. כי הארון רומז לתורה, והתורה צריכה לפעול באדם הלומד אותה שבירת ההרגלים והמידות הרעות.
(ספר המאמרים קונטרסים)
החצי השני
אמות הארון היו שבורות, למען יידע התלמיד-חכם שאין הוא שלם ולעולם חסר לו החצי השני. לרב חסר התלמיד, ולתלמיד חסר הרב. הוא שאמרו (פסחים נ) "אין מוקדם ומאוחר בתורה". היינו שאין לרב ולתלמיד זכות קדימה ועדיפות על השני, לפי שהתלמיד מקבל מרבו והרב מתחדד מתלמידו, "ומתלמידיי יותר מכולם".
(עוללות אפרים)
ישראל משלימים
מידותיו של ארון התורה אינן אמות שלמות אלא בתוספת חצאי אמה. כדי להגיע לשלמות דרושה עוד מחצית – בני ישראל, לומדי תורה ומקיימיה. בלעדיהם אין התורה אלא חצי דבר.
(שפתי כהן)
לב נשבר
השל"ה כתב, שהאמות שבמידת הארון שבורות, לפי שבעלי התורה צריכים להיות בעלי לב נשבר ונדכה. כי נוסף על הצורך שלימוד התורה יהיה מתוך התבטלות לקב"ה, אין מוסרים רזי תורה אלא למי שליבו דואג בקרבו.
(ספר המאמרים תרפ"ז)
הבדים מוכנים
"בטבעות הארון יהיו הבדים, לא יסורו ממנו" (שמות כה,טו). נצטווינו לבל נסיר בדי הארון ממנו, פן נהיה צריכים לצאת עם הארון לשום מקום במהירות, ואולי מתוך הטרדה וחיפזון לא נבדוק יפה להיות בדים חזקים כל הצורך... אבל בהיותם בו מוכנים לעולם ולא יסורו ממנו – יעשו אותן חזקות".
(ספר החינוך)
הלומד נדרש להפיץ
יש כאן מוסר השכל נפלא: לומד התורה משול לארון. על אף גודל מסירותו של הלומד ללימודו, חייב הוא להיות מוכן תמיד להביא את התורה לכל אחד ואחד מישראל, בכל עת ובכל מקום שיהיה צורך בכך, ובמהירות.
(הרבי מליובאוויטש)
תוכו כברו
"מבית ומחוץ תצפנו" (שמות כה,יא). הגמרא (יומא עב,ב) אומרת: "כל תלמיד-חכם שאין תוכו כברו, לאו תלמיד-חכם הוא". זהו "כל כבודה בת מלך פנימה" – עיקר כבודה ומטרתה של התורה, הוא 'פנימה' – הפנימיות, הטוהר הפנימי.
(אורח חיים) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
