ימין לנוער
"וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר" (בראשית מח,יד). "והוא הצעיר" – משום שהוא הצעיר, לכן הוא זקוק ליד ימין, החזקה. לנוער צריך להקדיש תשומת לב רבה במיוחד, להשגיח עליו, לאמצו ולחזקו ככל האפשר.
(עיטורי תורה)
הברכה הגדולה ביותר
"ויברך את יוסף ויאמר... המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים" (בראשית מח,טו-טז). הפסוק פותח ב"ויברך את יוסף" ולבסוף יש שם ברכה לבנים בלבד – "יברך את הנערים". אלא ש"יברך את הנערים" היא הברכה ליוסף. אין לאדם ברכה טובה מזו, שיהיו בניו ברוכים.
(זוהר)
רועה ורֵעות
"האלוקים הרועה אותי" – מלשון "רֵעך ורֵע אביך אל תעזוב"; היינו לשון רֵעות וחיבור, כי האבות הם המרכבה של המקום ברוך הוא.
(רמב"ן)
כבוד להורים
"וייקרא בהם שמי ושם אבותיי" (בראשית מח,טז). אם הבנים או הנכדים סרים מדרך הישר, ההורים מתביישים בהם, כשמציגים אותם כבניהם או בני בניהם. זו הייתה אפוא ברכת יעקב, ששם אבותיהם יהלום אותם, שלא תהיה בושה לומר עליהם שהם זרע אברהם יצחק ויעקב.
(מעיינה של תורה)
לשמור על השם
יעקב אבינו רצה להבטיח שהדור החדש, הנכדים, ובמיוחד בניו של יוסף, שנולדו וגדלו בעושר בחצר מלך מצרים, לא ייטמע חלילה בקרב השכנים המצרים. לפיכך הזהיר וציווה "וייקרא בהם שמי ושם אבותיי אברהם ויצחק" – שקודם כול ייזהרו שלא ישנו את שמותיהם, שייקראו בשמות העבריים של אבותיהם אברהם ויצחק וכו'. הצעד הראשון לטמיעה הוא שינוי השם.
(אמרי חן)
כמו דגים
"וידגו לרוב בקרב הארץ" (בראשית מח,טז). נשמות אלה, גם בהיותן למטה, בעולם הזה, הן משולות לדגים שבים. כשם שהדג מובלע במקורו וזה כל חיותו, וכשהוא פורש ממקורו מייד הוא מת, כן נשמות אלה הן בבחינת ביטול ודבקות מוחלטת באלוקות. אין בהן שמץ של פירוד והן 'מובלעות' במקורן העליון.
(ספר המאמרים תרס"ו)
אור מהחושך
אפרים ומנשה, אף שנולדו וגדלו במצרים, לא היו נחותים מראובן ושמעון, שנולדו וגדלו באוהלו של יעקב, ככתוב "אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". ולא עוד, אלא שהיה בהם עילוי ויתרון מסוים לגבי ראובן ושמעון – המעלה של "יתרון האור מן החושך". לכן יתברכו בני ישראל באפרים ומנשה דווקא.
(הרבי מליובאוויטש)
פעם והיום
"כראובן ושמעון יהיו לי". בעבר בירכו את הילד שיגדל ויהיה ככל ילדי ישראל. כיום צריכים לברך שלא יהיה ככולם...
(רבי ישראל מסלנט) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:46
