חשיבות ההכנה
״דבר אל אהרון... בהעלותך את הנרות״ (במדבר ח,ב). הדלקת הנרות מותרת בזר, ואילו הטבת הנרות אסורה בזר. וכך פסק הרמב״ם (הלכות ביאת המקדש פ״ט ה״ו): ״וכן הדלקת הנרות כשרה בזרים, לפיכך אם הטיב את הנרות והוציאן לחוץ מותר לזר להדליקן״. מכאן ראיה שהכנה למצווה גדולה מהמצווה עצמה.
(רבי מנחם-מענדל מפילץ)
העלאת הנשמות
הנרות רומזים לנשמות ישראל, כמו שנאמר ״נר ה׳ נשמת אדם״. ״בהעלותך את הנרות״ – תפקידו של אהרון להעלות את נשמות ישראל ולהביאן לדרגה עליונה של אהבת ה׳, כך שהאהבה תתלהט כרשפי אש. שבעת הנרות רומזים לשבע מידות בעובדי ה׳, לפי שבעת כוחות הנפש.
(אור התורה)
חובה על כל אחד
אף שהציווי על הדלקת הנרות נאמר לאהרון הכוהן, הרי ״הדלקה כשרה בזר״. היינו שכל אחד ואחד חייב לעסוק בעבודה קדושה זו של 'הדלקת' נשמות ישראל וקירובן לאביהם שבשמיים.
(הרבי מליובאוויטש)
שלך גדולה משלהם
למה נסמכה פרשת מנורה לחנוכת הנשיאים? לפי שכשראה אהרון חנוכת הנשיאים, חלשה אז דעתו, שלא היה עימהם בחנוכה, לא הוא ולא שבטו. אמר לו הקב״ה: חייך, שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות.
(רש״י)
שיברון לב חיובי
חולשת דעתך ושיברון ליבך גדולים משלהם וקיימים לעולם. התביעה התמידית מעצמך לפעול ולעשות בלי הפסק היא מקור של עידוד וחיזוק, ערובה לקיום כל מעשה טוב, וסימן להתגברות והתחדשות תמידית של הכיסופים והמאוויים הטובים, שתמיד נשאר עוד מה לעשות.
(עיטורי תורה)
הארה נצחית
״שלך לעולם קיימת״ (רש״י). הכוונה לנר חנוכה. אף בגלות, בחושך ובהעלם ובהסתר, תהיה קיימת ההארה מנרות המנורה.
(שפת אמת)
מקור השפע
״מעלה הייתה לפני המנורה, שעליה הכוהן עומד ומטיב״ (רש״י). מעלה מיוחדת הייתה למנורה, סגולה מיוחדת, שעליה הכוהן עומד ומטיב – שממנה שופע שפע רב וכל טוב לעם ישראל.
(רבי יצחק מנשכיז)
לא שינה
״ויעש כן אהרון״ (במדבר ח,ג). רש"י מפרש: ״להגיד שבחו של אהרון שלא שינה״. אהרון ידע היטב את הכוונות הנשגבות שבהדלקת הנרות. הוא חש כי בפעולתו הוא מעלה את נשמות ישראל ואף גורם להתעלותן של שבע המידות העליונות. ובכל-זאת ״לא שינה״ – גם כשעמד בדרגות רוחניות עליונות ביותר עשה את עבודתו בדיוק כפי שהיה צריך לעשות, בלי שום שינוי.
(לקוטי שיחות) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:44
