שאלה: האם כוהן חייב לעלות לדוכן ולברך 'ברכת כוהנים'?
תשובה: מצוות עשה מן התורה שיברכו הכוהנים את ישראל בכל יום, בנשיאת כפיים. כוהן שכבר נשא את כפיו ובירך, יצא ידי חובתו מן התורה. וחז"ל תיקנו (כמצוות הציבור) שהכוהנים יברכו גם במוסף (שבת, חג, ראש חודש וחול המועד), במנחה של תענית ציבור רגילה, ובנעילה של יום הכיפורים.
בארץ ישראל וסביבותיה נהגו הספרדים לעלות לדוכן בכל יום. לעומתם, מנהג קהילות האשכנזים בחו"ל לשאת כפיים במוסף של יום טוב בלבד, שאחריו יוצאים מבית הכנסת לשמחת החג. העלייה החסידית לארץ ישראל הנהיגה בצפון הארץ לעלות לדוכן גם במוסף של שבת, אך בירושלים ובמקומות רבים בארץ הנהיגו גם האשכנזים לעלות בכל יום.
כוהן שלא ביקשו ממנו לעלות לדוכן (או ליטול ידיים לקראת הברכה) אינו חייב לעלות, אלא זו זכות ולא חובה. אבל אם מישהו מן הקהל קרא לו לעלות, עליו לעלות, כדי שלא יהיה בכך ביטול מצוות עשה.
לכן כוהן שאינו רוצה לעלות ייצא מבית הכנסת בטרם יקרא החזן 'כוהנים', ועליו להישאר בחוץ עד סיום ברכת הכוהנים.
אם מנהג עדתו שלא לעלות ביום חול, אי-אפשר לחייבו לעלות, למרות ההוראה הכללית לנהוג כמנהג המקום, ואולם עליו לצאת מבית הכנסת, כאמור.
הגבאי רשאי להעדיף בעלייה לתורה את הכוהן שנשא את כפיו, אבל בדרך כלל אין למנוע עלייה ממי שאינו עולה לברכת כוהנים.
מקורות: שו"ע ורמ"א סימן קכח סמ"ד. פסקי תשובות ס"ק ז,יג, צא. שו"ע אדה"ז שם סעיפים: א,ג,ה,נז וסי' קכט. שו"ת מנחת יצחק ח"ח ס"א-ב. תורת מנחם כרך כט עמ' 40. לקוטי שיחות כרך ח"י עמ' 448. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:43
