ברכת השלום
״כה תברכו את בני ישראל אמור להם״ (במדבר ו,כג). ממידותיו של אהרון להיות אוהב שלום ורודף שלום. ו״כה תברכו״ – ברכת כוהנים היא שישראל יתברכו במידותיו של אהרון, שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה.
(החוזה מלובלין)
מברכים מעצמם
בשום מקום בתורה לא נאמר בלשון ציווי ״תברכו״ – שהכוהנים יברכו את בני ישראל. כי זה טבעם של הכוהנים, שמידתם מידת החסד, שהם מתעוררים מעצמם לברך את ישראל. לכן לא היה צורך לצוותם על זה, אלא הציווי הוא איך לברך, ולכן נאמר ״כה תברכו״.
(ה'אמרי אמת' מגור)
לצרף את המעשה
"כה תברכו – בנשיאת כפיים. נאמר כאן 'כה תברכו' ונאמר להלן 'ויישא אהרון את ידיו' ויברכם" (סוטה לה). ברכת כוהנים צריך שתהיה בה 'נשיאת כפיים', לצרף את הידיים לברכת הפה, להגשימה בפעולות ובמעשים טובים. וכך נהג אהרון: הוא לא ישב בחיבוק ידיים ולא הסתפק בברכות, אלא היה אוהב שלום ורודף שלום, בין אדם לחברו ובין איש לאשתו. רק ברכות כאלה, עם נשיאת כפיים, יש להן ערך.
(רבי יוסף-חיים קארו)
מוסרים לקב"ה
״כה תברכו... יברכך ה׳ וישמרך״. הלוא נאמר לכוהנים שהם יברכו ('תברכו'), ולמה הם אומרים ״יברכך ה׳״? אלא שבשר ודם אינו יודע במה לברך, אם זה טוב או לא, ולכן מוסרים זאת לקב"ה, "יברכך ה׳", והוא יודע מה טוב לך.
(כתב סופר)
כמו שבת
על 'יברכך וישמרך' רש"י מפרש: ״כמו זכור ושמור״. יש דמיון מסוים בין 'זכור ושמור' לבין 'יברכך... וישמרך': 'יברכך' פירושו 'שיתברכו נכסיך', ו'ישמרך' פירושו שלא יבואו עליך שודדים ליטול את ממונך. הרי שהברכה עצמה אינה שלמה בלי השמירה. והוא הדין ל'זכור ושמור': זכירת יום השבת אינה שלמה כל עוד חסרה השמירה – שמירת השבת.
(הרבי מליובאוויטש)
כל יהודי ראוי
״כה תברכו״ – כפי שהם. ברכו את בני ישראל במצב שבו הם שרויים. אל תבקשו לברך את המצוינים והחשובים, ולא את הגדולים והצדיקים, אלא כל יהודי ראוי לברכה.
(האדמו״ר ממודז׳יץ)
בהארת פנים
״יאר ה׳ פניו אליך״ (במדבר ו,כה). השפעת החיות האלוקית תהיה מבחינת הארת פנים שלמעלה. וכמשל אדם הנותן דבר מה לאוהבו האמיתי, שעושה זאת בעין יפה, ברצון טוב ובפנים צהובות ומאירות. השפעה פנימית זו היא 'אליך', לנשמות ישראל דווקא, ואילו מהמשכה שהיא בבחינת 'אחוריים' ו'עורף' יכולות גם הקליפות לקבל חיות ויניקה.
(לקוטי תורה)
חיבור עליון ותחתון
״יישא ה׳ פניו אליך וישם לך שלום״ (במדבר ו,כו). כאשר פנימיות האלוקות מתנשאת ומתעלה לדרגה שלמעלה מסדר ההשתלשלות, כי אז היא יורדת עד 'אליך' – לכל יהודי, בלי הבט על מעמדו ומצבו, כי בכוחה להפוך אותו מן הקצה אל הקצה. ״וישם לך שלום״ – שלום רומז לחיבור וקישור של שני דברים המנוגדים זה לזה. גילוי בחינה זו גורם שנפשו של אדם תהיה מלאת תשוקה לדבוק בקב״ה.
(לקוטי תורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:49
זריחה: 5:43
