מושגים נוספים בנושא
	המבול
	מגדל בבל
	האבות
	אברהם, איש החסד
	יצחק, עבודת הגבורה
	יעקב, השלם באבות
	יעקב, מדת התפארת
	יהודה ויוסף, שתי הממלכות
	משה ואליהו
	חטא העגל
	מצוות מילה

יעקב אבינו מכונה "בחור שבאבות" (המובחר מבין האבות). אחד הדברים שבהם מתבטא ייחודו הוא בכך ש"מיטתו שלימה". אומרים חז"ל: "אברהם - יצא ממנו ישמעאל", "יצחק - יצא ממנו עשיו", ואילו יעקב, "מיטתו שלימה" - כל בניו היו שלמים והמשיכו את הקדושה של יעקב אבינו.

תורת החסידות רואה ב'יציאה' של ישמעאל מאברהם ושל עשיו מיצחק סוג מסויים של בירור הפסולת והסיגים. כל הדברים הבלתי מבוררים שהיו באברהם, התנקזו לעבר ישמעאל; והשאריות של המציאות הגויית שנותרו ביצחק, הופנו לעבר עשיו. (ומאחר שאצל יצחק היו הסיגים בעוצמה קטנה יותר, כיוון שנולד בקדושה, לכן גם זה ש"יצא ממנו", עשיו, היה בדרגה גבוהה מזו של ישמעאל. בעוד שישמעאל אינו שייך כלל לקדושת העם היהודי, הרי לגבי עשיו יש דיעות הרואות בו בכל-זאת זרע של יצחק אבינו, ובגמרא הוא מוגדר כישראל מומר). אולם יעקב אבינו היה כבר לאחר תהליכי הבירור והזיכוך הללו, והמהות היהודית כבר הגיעה אצלו לשלימותה ולזיכוכה.

אין התנגדות

מידתו של יעקב אבינו היתה מידת ה'תפארת', שכוללת את מידות ה'חסד' וה'גבורה'. לכן אמר יעקב: "אלוקי אבי אברהם ופחד יצחק היה לי" - כי הוא כלל את מידותיהם של אברהם (חסד) ושל יצחק (גבורה). מידת ה'תפארת' מסמלת שלימות. אין כנגדה מידה מנוגדת, שכן היא ממזגת את ה'חסד' ואת ה'גבורה' יחדיו. לכן זכה יעקב לכך ש"מיטתו שלימה".

דרך-פעולתו של יעקב אבינו ביטאה במלוא המידה את מידת ה'תפארת', שמחברת קצוות וקושרת עליונים ותחתונים. יעקב עסק בעיקר בהפיכת הרע לטוב. הוא הלך לחרן - "חרון אף של עולם", המקום המנוגד תכלית ניגוד לעולם הקדושה - ושם עבד את עבודתו כדי להעלות את הדברים שנמצאים בתכלית השפלות והרע - לקדושה. זה כוחו של יעקב אבינו, שהיה יכול לרדת עד הדברים הירודים ביותר, ולהעלותם לשיא הגובה ולתכלית הקדושה.

בכך מבטא יעקב את מהותו של עם-ישראל, עד שעם-ישראל כולו נקרא על שמו (ישראל או יעקב). התפקיד שהוטל על העם היהודי הוא לעשות "לו יתברך דירה בתחתונים". עצם צירוף המלים הזה - "דירה בתחתונים" - הוא בבחינת דבר והיפוכו. במה העולם-הזה הוא 'תחתון'? בכך שיש בו הסתר-פנים והעדר גילוי של אור אלוקי. ומהי 'דירה'? דירה היא המקום שבו נמצא הדר בשיא התגלותו, בצורה הכי שלימה והכי טבעית שלו - תכלית הגילוי. איך ייתכן איפוא שהעולם ה'תחתון', החשוך וחסר הגילוי האלוקי, יהיה 'דירה' לקב"ה - שיאו של הגילוי האלוקי?! אלא זה כוחו של יהודי, שיש לו היכולת לחבר את הדרגות התחתונות ביותר עם הדרגות העליונות ביותר, עד שהקב"ה בכבודו ובעצמו יוכל לשכון ולהתגלות בשיא הגילוי בעולם-הזה הגשמי והחומרי. את הכוח לכך אנו יונקים מיעקב אבינו, שעסק בחייו בהפיכת הרע לטוב, והחושך - לאור.

נשמה כללית

העובדה שיעקב אבינו היה נשמה כללית, שכוללת את כל נשמות ישראל, בא לידי ביטוי גם במאמר הגמרא: "שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם הראשון" (=יופיו של יעקב היה מעין יופיו של אדם הראשון). כשם שבנשמת אדם הראשון היו כלולות כל הנשמות עד סוף כל הדורות (ולכן חטאו גרם ירידה לכל הנשמות שייוולדו בעתיד) - כך גם יעקב אבינו כלל את כל נשמות ישראל, עד סוף כל הדורות.

מהלך חייו של יעקב אבינו, ודרכו בעבודת-ה', קשורים אלינו יותר ממהלך חייהם של אברהם ויצחק, והם מנחים את חיינו ומעניקים לנו את הכוחות כדי להמשיך בדרך זו. חייו של יעקב הם "סימן לבנים", ביתר שאת וביתר עוז.