מדורים נוספים
	שיחת השבוע - כל המדורים ברצף גיליון 2067
	חשיבות הסמכות וגבולותיה
	יש חדש
	לצור על המשחית
	יציאה למלחמה
	המתחיל במצווה
	הנבואה בראש חודש אלול
	תוכָחה באהבה
	עיניים צופיות לשמיים
	רציתי לשאול
	חיתוך מפת ניילון בשבת
	שופטים תיתן לך

רב העיר תל אביב-יפו מסביר מדוע חוק בתי הדין החדש מחזיר את משפט התורה למציאות החיים, ואת מעלתו על המשפט האזרחי. וגם מה לשפר בחודש אלול

תעודת זהות. הרב זבדיה הכהן שליט"א, אב בית הדין הרבני בתל-אביב, נבחר לא מכבר לשמש גם רב העיר תל אביב-יפו. גדל בירושלים ומשלב בין עולם הדיינות להנהגה ציבורית רחבה, המגיעה לכל שכונה וקהילה.

התקדמות עצומה. "יש כאן קידוש שם שמיים"

סמכות. עד לפני עשרים שנה, כל מי שרצה לדון בדיני ממונות, בעניינים שבין אדם לחברו, יכול היה לבוא לבית הדין הרשמי, לפתוח תיק ולנהל דיון על-פי דין תורה. בשונה מבתי דין פרטיים, שאין להם סמכות אכיפה ממשית, פרט לחוק הבוררות, בתי הדין הרשמיים יכלו להוציא פקודות מעצר וצווים מחייבים. היה לנו כוח ביד, בדיוק כמו שיש לנו בדיני נישואין וגירושין וכדומה.

נסיגה. לפני עשרים שנה, שופטת בית המשפט העליון קבעה שהחוק נותן לנו סמכות לדון בנישואין וגירושין בלבד, וגם זה בהסכמת הצדדים בלבד. מאז בתי הדין הפסיקו לדון בדיני ממונות בין אדם לחברו. כל התחום הזה הלך לבתי דין פרטיים. אמנם הם מצוינים, אבל אין להם סמכויות אכיפה ואין להם הכלים המשפטיים שיש לבתי הדין הרשמיים.

התקדמות. עכשיו עבר חוק בכנסת, הקובע שבתי הדין הרבניים מוסמכים ויכולים לחזור ולדון בדיני ממונות, בהסכמת שני הצדדים. נכון, אם צד אחד יבקש דין תורה והצד השני לא יסכים, אנחנו עדיין בבעיה, אבל זו התקדמות עצומה. לפחות כששני הצדדים רוצים, הדבר יתאפשר. כבר יש כמה תיקים שנפתחו אצלנו בלשכה. יש כאן קידוש שם שמיים, שכל יהודי שרוצה לדון בדין תורה, יקבל דין תורה על-פי כל כללי ההלכה.

דין תורה. יש הבדלים מהותיים בין בתי הדין הרבניים לבין בתי משפט אזרחיים. אנחנו אמונים על הציווי "שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק". אצלנו אין מצב של לשמוע טענות מפי מישהו שלא בפני בעל דין. הדיון חייב להתנהל כששני הצדדים נמצאים יחד באולם. בנוסף, אצלנו שומעים קודם את בעלי הדין עצמם ורק אז את עורכי הדין, בעוד בבתי המשפט הסדר הפוך.

צמא. מוּניתי לרב העיר תל-אביב אחרי תשע שנים שבהן לא היה רב לעיר. יש לי כבר יומן מלא לחודש אלול. המטרה היא להיות כמעט בכל ערב בקהילה אחרת בעיר; אם בסליחות ואם בשיחות חיזוק. הציבור צמא לשמוע את דבר ה', כשהכול מגיע בדרכי נועם, במאור פנים ובהסברה, בדרכה של חב"ד.

נושא דברים בכנס "בית הבחירה והגאולה" של בית חב"ד תל־אביב (צילום: שמואל עמית)

הקשבה. מניסיוני בבית הדין וברבנות, רב שרוצה לנהל קשר טוב עם בני קהילתו, צריך קודם כול להקשיב, להיפגש, ולא לפסול שום דבר מראש. גם אם יש מישהו שלא מקבל אותך ולא מוכן לשמוע, תזמין אותו, שב איתו, תסביר לו ותקשיב לו. כשאתה מקשיב לשני, זה כבר יוצר שיח אחר לגמרי.

סליחות. אצל הספרדים יש חודש שלם של אמירת סליחות, כי חודש אלול זה הזמן לתקן את הדברים לעומק – איפה אני לא בסדר בגאווה, בקנאה, בשנאה, באחדות, בתפילה, בלימוד תורה, בחסד. להסתכל קצת יותר לעומק, גם בעניינים שבין אדם לחברו וגם בעניינים שבין אדם למקום.

שתיקה. אנחנו נמצאים כעת בתקופה רגישה, לקראת בחירות. הכלל הראשון הוא שמירת הלשון – סייג לחוכמה שתיקה. כל מקום שבו אתה רואה מחלוקת, אל תיכנס לשם. עגלון חכם לא נכנס לבוץ. אל תביא את עצמך לידי ניסיון של מחלוקת. ידוע הפתגם שהמילה, כל עוד לא ביטאת אותה, אתה שולט בה; ברגע שיצאה מפיך, היא שולטת בך; ואז אתה צריך להתחיל להסביר – כן אמרת, לא אמרת, או שהוצאו דברים מהקשרם. למה להגיע לזה? סוף מעשה במחשבה תחילה. כולנו צריכים להקשיב זה לזה, לכבד אחד את השני, וגם אם אתה מסכים או לא מסכים – לא לבוא לידי מחלוקת, לשון הרע ורכילות. וברגע שאתה מזהה מחלוקת וּויכוחים, פשוט אל תהיה שם.