חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1923 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת חיי-שרה, כ"ו במרחשון ה'תשפ"ד, (10/11/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1923 - כל המדורים ברצף
חזית המאבק בזירה העולמית
יש חדש
מי נתן למשיסה יעקב?
אליעזר עבד אברהם
עצה לא צפויה
האור יתקן את העולם
כשהתניא נדפס בביירות
רציתי לשאול
ניחום אבלים בשבת
מלחמת המגן של הסטודנטים היהודים

מס' 1923, ערב שבת-קודש פרשת חיי שרה, כ"ו במרחשון ה'תשפ"ד (10.11.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

חזית המאבק בזירה העולמית

ככל שמתקדמת הפעולה הקרקעית ועניבת החנק של כוחותינו מתהדקת סביב צווארם של המרצחים, נראה יותר ויותר את העולם מתגייס להצלתם

הפעם, בשונה מ'סבבים' קודמים, יש תחושה שמתכוונים לממש בפועל ועד הסוף את ההצהרות התקיפות על השמדת הרוע המפלצתי שצמח ברצועת עזה. אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה כבר ברור לכל בר-דעת שאי-אפשר לחיות לצד אוכלוסייה שכל מעייניה בחפירת מנהרות טרור והתעצמות לצורך רצח יהודים. נראה שהפעם מתכוונים לבצע את מחיית עמלק בלי פשרות.

ואולם ככל שמתקדמת הפעולה הקרקעית ועניבת החנק של כוחותינו מתהדקת סביב צווארם של המרצחים, נראה יותר ויותר את העולם מתגייס להצלתם. יבקשו 'הפסקת אש הומניטרית', הזרמת דלק, הפסקת אש זמנית ועוד מילים יפות, ובלבד למנוע את השמדת הרוע והרשע. זה השלב שבו כולנו חייבים לעמוד מאוחדים כסלע ולא להסכים לשום עצירה ולשום ויתור, אלא להתקדם הלאה עד השלמת המשימה עד תום.

להשלים את ה'ניתוח'

במערכות קודמות זעק הרבי מליובאוויטש מעומק ליבו על שמתחילים בפעולה, מקיזים דם, ועוצרים לפני השלמתה. וכך אמר למשל בעת הדשדוש סביב ביירות, במלחמת לבנון הראשונה:

"אחרי שכבר התחילו והכניסו את הצבא למצב הנוכחי – ודאי שמוכרחים לסיים את הפעולה בשלמותה. ומשל למה הדבר דומה – לאדם רך לב שייכנס לחדר ניתוח ויראה שרופאים מתחילים לבצע ניתוח בחולה, ובראותו את טיפות הדם הראשונות יתחיל להפציר ברופאים שיפסיקו לנתח את החולה, וימתינו עד שהחולה יחזור לאיתנו, ואז ינתחוהו שנית וכן הלאה. מובן בפשטות מה תהיה תגובתם של הרופאים למשמע רעיון כזה! (...)

"עומדים באמצע ה'ניתוח', שכבר נעשה ברובו, תוך הקרבת מאות קורבנות, ה' ייקום דמם, ומאות פצועים. ולמרות זאת יש מי שעולה בדעתם שכדי להביא למצב של שלום וכיוצא בזה צריך להפסיק באמצע ה'ניתוח', ולא לטהר את המקום הנגוע!".

הלב דואב על כל חייל שלנו שנופל בקרב, אבל חיילינו יצאו למלחמה הזאת כדי לנצח בה ולהשמיד את האויב האכזר שקם עלינו. הם לא הלכו לחרף את נפשם כדי שמקבלי ההחלטות ייכנעו ללחץ כזה או אחר ויעצרו את ה'ניתוח' באמצע, בטרם נוקו כל הגרורות הממאירות.

לכן אסור ליפול עכשיו למלכודת של ויכוחים פנימיים. כולנו חייבים להיות מאוחדים וממוקדים במשימה החיונית – השמדה טוטאלית של כוחות הרשע.

האור יגבר על החושך

לצד הקרבות בתוך רצועת עזה מתנהלת זירת לחימה קשה ברחבי העולם כולו. שלוחי חב"ד, המתכנסים השבוע לכינוס העולמי השנתי, עומדים בחזית הלחימה הזאת. הם מופיעים בכלי התקשורת ומציגים את העמדה שלנו מול השקרים של האויב. הם מחזקים את הקהילות היהודיות מול איומים וגילויי אנטישמיות. הם מתמודדים עם אתגרי ביטחון שנעשים מורכבים יותר ויותר.

מאות השלוחים בקמפוסים ברחבי ארה"ב ואירופה מקיימים פעילויות הסברה, במאמץ להטות את דעת הקהל העולמית לצידנו ולהבנת צדקת מאבקנו. על אף הקשיים הם רושמים הישגים רבים, והכלל המנחה אותם הוא הפתגם החסידי – מעט אור דוחה הרבה חושך. בסוף, אין ספק, האור ינצח!


עולם אחד. שלוחי חב"ד בכינוס אשתקד (צילום: שולם בורקיס)

  יש חדש

כינוס בצל המערכה

הכינוס העולמי של שלוחי הרבי ברחבי תבל, שנערך מדי שנה בשבת מברכים כסלו, יעמוד כולו באווירת האירועים הכואבים בארץ והמלחמה בכוחות הרשע. אלפי השלוחים מכל העולם ידונו בדרכים להתמודד עם האתגרים שהמערכה הזאת מעוררת בקהילותיהם, וכיצד לסייע למערכה המתנהלת בארץ ולפעילות הבין-לאומית למען השבת החטופים. ביום שישי בבוקר יעלו כל השלוחים אל ציונו של הרבי מליובאוויטש ויישאו תפילה להצלחת המלחמה ולשלום כל החיילים והחטופים.

הכינוסים מתאחדים

מדי שנה משתתפים בכינוס העולמי כאלף משלוחי חב"ד הפועלים ברחבי הארץ. השנה החליטו רבים מהשלוחים להישאר בעריהם וביישוביהם, ולתמוך בקהילותיהם בתקופה רגישה זו. ועם זה ישתתפו השלוחים ביום ראשון באירוע המסיים את הכינוס העולמי, וזאת בהתכנסות מיוחדת במתחם אלכסנדר שבעמק חפר. האירוע בארץ יתחבר עם האירוע בניו-יורק, שבו ישתתפו השלוחים מרחבי העולם, ויחד יתחזקו כולם בהמשך מילוי שליחותם.

'מקווה לטוב'

'מקווה לטוב' – מיזם חדש מבית ארגון נשי ובנות חב״ד, שמטרתו להרבות טהרה ולהוסיף בקיום המצוות המיוחדות לנשים, במיוחד בתקופה זו. אפשר לקבל ליווי והדרכה על-ידי שיגור הודעת ווטסאפ לטל' 0512613613.

  שלחן שבת

מי נתן למשיסה יעקב?

הזוהר על פרשתנו מביא אמרה בשם רבי חזקיה, ש"פתח ואמר: 'מִי נָתַן לִמְשִׁסָּה יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְבֹזְזִים?' (ישעיהו מב,כד)". הדברים נכתבו בהמשך לפסוק בפרשתנו "וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת, וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם" (בראשית כה,ו).

הקשר בין שני הפסוקים האלה הוא, שדברי רבי חזקיה הם תשובה לשאלה מדוע שילח אברהם את בני הפילגשים מעל יצחק בנו. מסביר רבי חזקיה, שאברהם אבינו עשה זאת כדי לאפשר ליצחק בנו לשבת בשלווה ולעסוק בעבודת ה' במנוחת הנפש, כרצון הקב"ה.

ארץ של כשפים

וכאן מתעוררת שאלה: אם אכן זה רצון הקב"ה, שבני ישראל יעסקו בתורה ובמצוות בלי הפרעות וטרדות, איך ייתכן שבני ישראל נרדפים בגלות? "מי נתן למשיסה יעקב"? על כך באה התשובה שהגלות נגרמה מחטאי בני ישראל, כהמשך הכתוב –  "הֲלוֹא ה' זוּ חָטָאנוּ לוֹ וְלֹא אָבוּ בִדְרָכָיו הָלוֹךְ וְלֹא שָׁמְעוּ בְּתוֹרָתוֹ". ורבי חזקיה מסביר שבהעדר ברכות אלוקיות יש התגברות של הכוחות השליליים על בני ישראל.

ועדיין יש צורך בביאור, מדוע מתוך מבחר של פסוקים בתורה ובנ"ך העוסקים בגלות, נבחר הפסוק "מי נתן למשיסה" דווקא? ההסבר נמצא בהמשך דברי הזוהר, המסבירים מהי אותה 'ארץ קדם' שאליה שולחו בני הפילגשים: זה מקום של כשפים וטומאה, וממנו יצאו לבן הארמי, בלעם ואביו בעור, שכולם היו מכשפים. אברהם שילחם לשם, כדי שלא תהיה להם השפעה על יצחק בנו.

שלושה מרכיבים

כדי שבני ישראל יגברו על כוחות הטומאה, עליהם להקפיד ולקיים את מצוות ה', הן מצוות עשה, הן מצוות לא תעשה, הן לימוד תורה, שלושת העניינים הכלולים בפסוק "סור מרע, ועשה טוב, בקש שלום". ואם נוצר חלילה פגם בשלושת התחומים האלה, הם עלולים להימסר לשליטת הטומאה, שמקורה ב'ארץ קדם'.

שלושה עניינים אלה נרמזים בפסוק שהביא רבי חזקיה: "זו חטאנו" – רמז למצוות לא תעשה; "לא אבו בדרכיו הלוך" – רמז למצוות עשה; "ולא שמעו בתורתו" – רמז ללימוד התורה.

פתיחת דרך חדשה

רמז נוסף טמון בשמו של רבי חזקיה, כבעל המאמר. ידוע שכאשר הזוהר מביא ציטוט ומקדים "פתח ואמר", הכוונה היא שהאומר פתח דרך חדשה לגילוי עניין חדש בתורה או בעבודת ה'. גם כאן מדובר באמירה שהיא 'פתיחה'. ההסבר של רבי חזקיה על הגלות נועד לא רק כדי להסביר את סיבת הגלות, אלא להתוות דרך לתיקון ולגאולה.

מי שחידש את ה'פתיחה' הזאת הוא רבי חזקיה, שיש לו שייכות לרוחו של משיח, שכן  הוא קרוי בשמו של המלך חזקיהו, ש"ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח", והשם הזה מורה על חיזוק וגאולה.

(תורת מנחם, כרך עח, עמ' 282; כרך ע, עמ' 189)

  מן המעיין

אליעזר עבד אברהם

הקדם ואמור

"ויאמר עבד אברהם אנכי" (בראשית כד,לד). נאמר בגמרא (בבא קמא צג): אמר לו רבא לרבה בר-מרי: מניין דבר זה שאומרים הבריות, דבר גנאי שבך הקדם ואמור אותו? אמר לו: שכתוב: "ויאמר עבד אברהם אנכי". כלומר, מוטב שאתה עצמך תספר את גנותך משיקדמוך אחרים ויספרו אותה.

(עיטורי תורה)

שעבוד שהוא חירות

ההשתעבדות לאדם גדול היא חירות, כפי שאמרו חז"ל (שבועות מז): "עבד מלך כמלך". כל שכן ההשתעבדות למלך מלכי המלכים הקב"ה.

(העקדה)

גילוי 'אנכי'

אברהם היה מחזר והולך בכל המקומות, מכריז וקורא 'אנכי' – הוא הפסוק הראשון בעשרת הדיברות. היינו שהיה מודיע ומפרסם בכל מקום שיש אלוקים בעולם. אליעזר, עבדו הנאמן, שהיה רגיל בדרכו של אברהם, כשבא למקום כלשהו, היה מספר על עבודת אדוניו כל הימים, והיה אומר: "עבד אברהם – אנכי". היינו שעבודתו של אברהם היא לגלות ולפרסם תמיד את "אנכי ה' אלוקיך".

(רבי שלמה מקרלין)

חיפש עילה

"ואומר אל אדוני אֻלַי לא תלך האישה אחריי" (בראשית כד,לט). 'אלי' כתיב. בת הייתה לאליעזר והיה מחזר למצוא עילה שיאמר לו אברהם לפנות אליו להשיאו בתו.

(רש"י)

למראה ה'מחותנים'

כל זמן שאליעזר ישב לפני רבו אברהם לא העז אפילו להעלות על קצה דעתו שיתחתן באברהם; אבל עכשיו, מכיוון שישב במסיבת בתואל ולבן, וראה מי ה'מחותנים' של אברהם, אמר בליבו: הלוא לגביהם אני צדיק ונכבד, ואז העז לחפש עילה להתחתן באברהם.

(רבי יצחק מוורקה)

ביטול הרצון

ודאי עשה אליעזר את שליחותו בכוונה רצויה, שהרי הצליח בה. ואף-על-פי שהיה נוגע בדבר ורצה להשיא ליצחק את בתו, ביטל עצמו בעבור רצון הצדיק. ויש לומר שזה עצמו סיפר להם, שלא יעכבו הדבר, שעל אף היותו נוגע בדבר, הוא מבטל את רצונו.

(ממעיינות הנצח)

שדכן דובר אמת

על-פי רוב כל שדכן חוטא בקצת שקר והגזמה. ברצונו לקרב את שני הצדדים זה לזה הריהו ממציא סיפורים שלא היו ולא נבראו. לפיכך ראה אליעזר השדכן להכריז קודם כול – דעו כי "עבד אברהם אנוכי", ואיש מאנשי אברהם אינו דובר שקר.

(כפליים לתושייה)

בארות מים

"ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים" (בראשית כד,יא). רבקה נזדמנה לאליעזר ליד באר מים. וכמו-כן כשרבקה ואליעזר פגשו את יצחק נאמר (פסוק סב) "ויצחק בא מבוא באר לחי ראי". כי יצחק, שמידתו מידת הגבורה, שייך לבחינת מים. אך לא מים היורדים ממקום גבוה למקום נמוך, שזה עניין החסד, אלא מי באר, העולים ונובעים מלמטה למעלה, גבורה.

(רבי לוי-יצחק שניאורסון)

  אמרת השבוע

עצה לא צפויה

אחד השלוחים המצליחים של הרבי מליובאוויטש סיפר כי התקרב לעולמה של חסידות חב"ד בהיותו תלמיד קולג' בארה"ב. אביו היה בעל עסק גדול, וציפה לסיום לימודיו של בנו, כדי שיוכל להיכנס מייד לעסק המשפחתי.

ואולם ההתקרבות לחסידות עוררה בלב הצעיר חשק להיכנס ללמוד בישיבה. על רקע זה התפתחה מתיחות בינו ובין אביו. האב טען שכיבוד אב הוא מצווה גדולה, ושעליו לשמוע בקולו. לבסוף החליט: "אלך אל הרבי, ואתבע ממנו להורות לבני לציית לי".

כשנכנס האב אל הרבי והציג את טענתו, חייך הרבי ואמר: "יש לזה פתרון פשוט – עליך להורות לבנך ללכת לישיבה, ואז ילמד בישיבה גם מצד כיבוד אב"... באותו רגע התהפך האב מן הקצה אל הקצה. "האוּמנם הרבי סבור שזה הדבר הנכון בעבורו?", שאל. הרבי השיב בחיוב, והאב יצא והורה לבנו ...ללכת לישיבה.

  גאולהפדיה

האור יתקן את העולם

שְׁתֵּי דְּרָכִים. כאשר הרמב"ם מתאר את ימות המשיח (בסוף הלכות מלכים) הוא כותב: "לא נתאוו החכמים והנביאים (ל)ימות המשיח, לא כדי שישלטו על כל העולם... ולא כדי שינַשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח, אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחוכמתה". מדוע הרמב"ם צריך לשלול מחשבה כזאת? וכי יעלה על הדעת שזו תהיה משאת נפשם של "החכמים והנביאים", שינַשאו אותם העמים האחרים?!

הרבי מליובאוויטש מסביר (לקוטי שיחות כרך לה, עמ' 98) שכוונת הרמב"ם עמוקה יותר. היה אפשר לחשוב שהחכמים והנביאים משתוקקים לימות המשיח כדי שיוכלו להשליט בעולם את האמונה בקב"ה וש"כל בני בשר יקראו בשמך". על כך הוא אומר שלא זו משאת נפשם, אלא שההשפעה על אומות העולם תבוא מאליה.

יש שתי דרכים להביא את האומות לידי הכרה בקב"ה: האחת, על-ידי השלטת האמת האלוקית על העולם, אם בכפייתה אם בהנחלתה על-ידי הסברה. דרך שנייה היא שעם ישראל עוסק "בתורה וחוכמתה", והאור האלוקי מאיר מעצמו על העולם ומביא אותו לידי הכרה בקב"ה.

שתי דרכי הפעולה האלה מרומזות בסוף פרק יא ובסוף פרק יב של הלכות מלכים. בסוף פרק יא הרמב"ם כותב שהמשיח "יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". כאן יש פעולה ישירה של השפעה על העולם והבאתו לידי תיקון. לעומת זה, בסוף פרק יב הוא כותב: "ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות... ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד". כאן לא מוזכרת פעילות כלשהי של המשיח או של עם ישראל, אלא שזו תהיה מציאות העולם הטבעית בימות המשיח.

על כך הרמב"ם אומר שההשתוקקות של "החכמים והנביאים" לימות המשיח אינה לדרך הפעולה הראשונה, של השלטת האמת האלוקית על העולם, אלא למצב שבו בני ישראל "יהיו פנויין בתורה וחוכמתה", וממילא העולם כולו יתנהל כפי האמת ויעבוד את ה'.

שֶׁהָעוֹלָם יַרְגִּישׁ. על-פי זה מוסבר מדוע כאשר ילדה שרה את יצחק אירעו ניסים גדולים של פקידת עקרות, ריפוי חולים ועוד. על הפסוק "וַתֹּאמֶר שָׂרָה, צְחֹק עָשָׂה לִי אֱלֹקִים, כָּל הַשֹּׁמֵעַ יִצְחַק לִי" רש"י מפרש: "הרבה עקרות נפקדו עמה, הרבה חולים נתרפאו בו ביום, הרבה תפילות נענו עמה, ורוב שחוק היה בעולם". והלוא הקב"ה אינו עושה ניסים לשווא, ומה הצורך בכל הניסים האלה?

אלא שנדרשה פעולה מיוחדת של הקב"ה שגם אומות העולם ירגישו שעם ישראל הוא עיקר מציאותו של העולם. לידת יצחק לא הייתה נס פרטי אלא כללי. כדי שתהיה לידת יצחק נעשו אברהם ושרה "אב לכל העולם" ו"שרה על כול" – וממילא כשאירע הנס הוא חדר ופעל בעולם כולו ונשתנו סדרי בראשית (גם אצל אומות העולם). גם בזמן הגאולה הגילוי האלוקי לעם ישראל יהיה בתכלית השלמות, והוא יביא ממילא לידי מצב ש"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

  מעשה שהיה

כשהתניא נדפס בביירות

"הרבי הורה ואנחנו לא מסוגלים לבצע?!" – המחשבה הזאת לא הניחה לו. הוא החליט שישיג את האישור ויהי מה. הצצה בשעון גילתה לו שהשעה אחת בלילה

החיילים שאיישו את המוצב המאולתר בפאתי ביירות באותה שעת בין ערביים בחודש סיוון תשמ"ב (1982) היו בטוחים שהם הוזים: כמו משום מקום עצר לידם טנדר מאובק, נושא לוחית רישוי ישראלית. מתוך הרכב הגיחה חבורה עליזה של צעירים מזוקנים. סיטואציה מפתיעה ביותר, בעומק שטח האויב.


מכונת הדפוס הניידת מדפיסה את התניא בביירות

אחד האורחים התייצב מול מפקד המוצב והציג אישור כניסה קבוע ללבנון, חתום בחותמת מפקדת פיקוד הצפון ומאושר בחתימת ידו של אלוף-משנה יוסי צחור.


אישור הכניסה ללבנון שהונפק באישון לילה

המפקד שאל למטרת בואם. "באנו להדפיס את התניא", הגיבו החסידים. ספק אם המפקד הצליח להבין את פשר הצבת בית הדפוס הנייד בדרום ביירות, מרחק יריקה ממוצבי אש"ף.

החסידים פתחו את הדלתות האחוריות של הרכב. על אחת מהן התנוסס השלט 'דפוס חב"ד ביירות'. מתוך הרכב גררו הצעירים גנרטור, ואליו חיברו תקע של מכונת דפוס.

חיילי המוצב התקבצו סביב הרכב, בסקרנות מלוּוה במתח. שאון המכונה חתך עתה את דממת הלילה. ממכונת הדפוס החלו להיפלט גיליונות, ועליהם אותיות עבריות צפופות.

כעבור זמן נשמע קולו של הגבוה שבחבורה – צעיר המדבר במבטא אמריקאי, בעל עיניים יוקדות שפניו עטורות זקן אדמוני. החברים קראו לו אהרון-לֵייזֶר. "לחיים, חברים, לחיים!" קרא הרב צייטלין והניף כוסית וודקה באוויר. "הספר שלם. המשימה בוצעה. בדיוק כפי שהרבי ביקש!".

איזו משימה? מה ביקש הרבי? זאת לא ממש הבינו החיילים.

כמה ימים קודם לכן לא הצליח אהרון-לייזר להירדם. הרבי מליובאוויטש העביר הוראה להדפיס את ספר התניא, ספר היסוד של חסידות חב"ד, בכל הערים שצה"ל השתלט עליהן בלבנון. המשימה הוטלה על שליחי חב"ד שהרבי שיגר כמה שנים קודם לכן לצפת. אלה ניסו לקבל אישורי כניסה ללבנון ונדחו, בשל הסכנה הביטחונית.

עבר שבוע וכל הניסיונות להשיג אישור להדפסת התניא בלבנון עלו בתוהו. אהרון-לייזר עלה על משכבו ולא הצליח לעצום עין. "הרבי הורה ואנחנו לא מסוגלים לבצע?!" – המחשבה הזאת לא הניחה לו. הוא החליט שישיג את האישור ויהי מה. הצצה בשעון גילתה לו שהשעה אחת בלילה. הוא קם, נכנס למכוניתו ודהר למִפקדת פיקוד הצפון.

אהרון-לייזר בלם את הרכב בחריקה ליד השער, פרץ מתוכו כרוח סערה וצעק לעבר הש"ג: "איפה האלוף? יש לי ידיעה סודית הנוגעת למלחמה". החייל מיהר להראות לו את לשכתו של אלוף פיקוד הצפון, אמיר דרורי.

צייטלין הנמרץ נכנס ללשכה והתחיל לספר לאלוף על הרבי ועל הפעולות הרוחניות שהרבי עשה ערב כל מלחמות ישראל. "עכשיו הרבי מבקש להדפיס את ספר התניא בכל הערים שנכבשו בידי כוחות צה"ל", קרא, והציג לפני האלוף דוגמאות של ספרים שהודפסו במקומות שונים בעולם. "אם הרבי אומר, חייבים לבצע וזה יסייע להצלחת המלחמה".

הלהט והאמונה העזה של אהרון-לייזר ריגשו את האלוף. "אין בעיה. יש לך אישור", הורה. צייטלין מיהר לשוב לחבריו. "קדימה, יוצאים מייד לדרך", העיר אותם ונופף באישור שבידו. אלה התקשו להאמין למראה עיניהם.

כך החל מבצע ההדפסה של ספר התניא בערי לבנון, כשהחסידים מתעלמים מכל האיומים והסכנות ודבקים במשימה עד השלמתה.

לאחר שסיימו להדפיס את התניא בביירות לא שמרו את שמחתם לעצמם. הם חילקו לחיילים עוגיות ופצחו בריקוד חסידי סוער. המחזה המשונה הגיע לשיאו: מוצב צה"ל בפאתי ביירות, ליד בתים לבנוניים נטושים. במרחק לא רב זרועים קיני מחבלים, וכאן, באמצע לילה מתוח, רוקדת חבורה חסידית בעוז.

"באנו לכאן בהוראתו הישירה של הרבי מליובאוויטש. הוא פקד עלינו להדפיס את ספר התניא בתוך העיר ביירות, כדי לשמור על החיילים הנלחמים כאן!", הסבירו החסידים לסובבים.

החסידים למדו עם החיילים כמה שורות מתוך הספר הטרי, והשאירו לחיילים כמה ספרים לא כרוכים, שבעמוד השער שלהם נכתב: "נדפס בדפוס חב"ד – ביירות". שלוש שעות אחרי הופעתם במקום עלו החסידים בחזרה לרכב בחיוך גדול ונעלמו בתוך ענן אבק, בדרכם חזרה לשטח ישראל.

כמה שבועות אחר-כך, בניו-יורק הרחוקה, ערך הרבי התוועדות במעמד אלפי חסידים. במהלך הדברים דיבר בכאב רב על המשך ההתבוססות בבוץ הלבנוני ועל עצירת הכוחות מלסיים את המלחמה ולהשיג את יעדיה במהירות – סילוק המחבלים מלבנון.

בשלב מסוים הפתיע הרבי את החסידים והציג את ספר התניא שהודפס בביירות כהוכחה להימצאות כוחות צה"ל בביירות. בכך המחיש שסיום המשימה במהירות הוא יעד הניתן לביצוע, ותלוי אך ורק בקבלת ההחלטה הנכונה.

(על-פי 'ברגע האמת')

  רציתי לשאול

עם הרב הרשי דרוקמן

רב קהילה ומשליחי חב"ד בפריס

מה אומרים ליהודים בעולם החוששים בימים אלה להיות מזוהים כיהודים ברחוב?

צריך להפריד בין מקומות שבהם נשקפת סכנה אמיתית ליהודים, לבין מקומות שבהם החששות הם יותר בראש. יש מקומות שבהם מסוכן כל השנה ללכת בלילה לבד, ועכשיו על-אחת-כמה-וכמה. או מקומות שבהם יש התראה מיוחדת. שם באמת צריך להיזהר.

אני תמיד אומר לאנשי קהילתי, שלא ייתכן בעידן שלנו, כשכל העולם דוחף אותך לבטא את עצמך ואת ייחודך, דווקא אנחנו נסתיר את יהדותנו ונחביא את הכיפה בכיס. היהודים בצרפת הם באמת האליטה של החברה – רובם ככולם אנשים שתורמים לחברה. משכילים, אנשי עסקים, רופאים, עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים אחרים. לא גרמו רע לאיש. אין סיבה שנחיה בפחד ונסתיר את יהדותנו.

תחושת הפחד עצמה מזמינה מתקפות. יהודים צריכים להקרין ביטחון ועוצמה, וכשאתה מכבד את עצמך, יכבדו אותך גם הגויים שסביבך.

כרבנים ומנהיגי קהילות עלינו לחזק את תחושת הביטחון של הקהילה שלנו. לא עשינו רע לאיש ואין סיבה שנתבייש במי שאנחנו.

בכל הנוגע לפריס וסביבותיה, רוב האזורים בטוחים ליהודים. אנשים הולכים בכיפה וציצית ואינם נתקלים בגילויי אנטישמיות.

אני הולך בכל מקום בהופעה החסידית – חליפה, כובע, ציציות בחוץ, ואינני נתקל בתגובות שנאה. בהחלט מסתכלים עליי, כי אני שונה, אבל התגובות חיוביות בדרך כלל. אנשים ניגשים אליי ואומרים דברי חיזוק לישראל.

אגב, אני רואה הבדל ברור בין היהודים המקומיים לבין התיירים. המקומיים מרגישים הרבה יותר בטוחים. הם נראים כיהודים, וכמעט אינם נתקלים באנטישמיות. לעומתם, התיירים נוטים לראות צל הרים כהרים.

  פינת ההלכה ומנהג

ניחום אבלים בשבת

שאלה: כיצד יש להתנהג אם באים לבקר בבית אבלים בשבת?

תשובה: בשבת יש להימנע מכל דבר שגורם צער וכאב לב, כי השבת ניתנה לשמחה ולעונג. לכן אין לדבר דברים המעוררים צער, ויש להסיח דעת ממחשבות שעלולות להביא לידי כך.

בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן נפסק שמותר לנחם אבלים בשבת, ומותר לומר לאבל כדרך שאומרים בחול 'המקום ינחמך', כי אמירה זו לא תעורר בכי. והוא מסיים שם שבקושי התירו לעשות זאת בשבת, שמא צערם של האבלים יגרום גם למבקר לחוש צער. ולכן אין להפוך זאת לנוהג ללכת לבקר אבלים בשבת דווקא, אלא יש להעדיף לבקרם בימות השבוע.

למעשה, הציבור האשכנזי איננו נוהג בדרך כלל לנחם בשבת וביום טוב. גם כשפוגשים את האבל בשבת ברחוב ובבית הכנסת מעדיפים שלא לומר את נוסח הנחמה הרגיל. ובכל-זאת, אם סביר שתהיה לאבל נחת רוח מאמירת דברי הרגעה, אכן מצווה לעשות זאת.

בילקוט יוסף כתב שמעיקר הדין  מותר לבקר אצל האבלים בשבת, כדי להשקיט את ליבם ולהרגיעם, אבל אין לומר להם דברי ניחומים בלשון שאומרים בימי חול. אך מי שאין באפשרותו לבוא לנחם בימי חול, יכול לבוא בשבת לאמירת דברי עידוד ודברי תורה.

כשיושבים בבית האבלים בשבת יש להימנע מדיבורים המעוררים בכי, אבל בהחלט אפשר לדבר על מעשיו הטובים של הנפטר, מידותיו הטובות והמורשת שהשאיר אחריו.

מקורות: שו"ע או"ח סי' רפז. שו"ע אדה"ז שם ס"ב-ג. פסקי תשובות שם ס"ק א. ילקוט יוסף הל' ביקור חולים ואבלות עמ' תלא.

  חיים יהודיים

מלחמת המגן של הסטודנטים היהודים

הסטודנטים היהודים במיזורי מתמודדים עם הפגנות של תומכי חמאס ועם אווירה עוינת. שלוחי חב"ד מגיבים בדרך שכולה אור – עוד הנחת תפילין, עוד שיעורי תורה, עוד הפגנת סממנים יהודיים. שליח חב"ד בקמפוסים שם, הרב הרשי נובק, מספק הצצה לזירה זו

תעודת זהות. הרב הרשי נובק, בן 45, שליח חב"ד בקמפוסים במיזורי, ובראשם באוניברסיטת וושינגטון המפורסמת בס' לואיס, שבה לומדים יותר מחמישה-עשר אלף סטודנטים, ובהם כאלפיים יהודים. את השליחות החלו הוא ורעייתו לפני 22 שנה, וכיום פועל באזור צוות שלם.


"סטודנטים מתעדים את עצמם ברשתות החברתיות מניחים תפילין".
נובק

חיבור עמוק. מאז טבח שמחת תורה השליחות שלנו עוברת שינוי. האווירה בארץ מורגשת מאוד גם כאן. לכמה סטודנטים בני משפחה שנרצחו, נחטפו או נפצעו. גם מי שאין לו שום קרוב משפחה שנפגע ישירות מרגיש חיבור עמוק למצב בארץ.

הרוע מרים ראש. בקמפוסים אצלנו, כמו בעוד קמפוסים ברחבי ארה"ב, יש פעילות ערה של מפגינים פרו-פלסטינים. הם מקיימים הפגנות קולניות, תוקפים את ישראל, ולפעמים מצדדים בכוחות הרשע של חמאס.

ביטחון. אנחנו מתמודדים עם המצב החדש בכמה דרכים. ראשית, יש לנו קשר שוטף עם המשטרה והנהלות האוניברסיטאות, כדי להבטיח את ביטחון הסטודנטים היהודים. שנית, אנחנו מקיימים פעילות מיוחדת עם הסטודנטים, מחזקים אותם במידע עובדתי אמין, בביטחון ובאמונה, ומעודדים אותם להתחזק בתורה ובמצוות. הגדלנו את מערך שיעורי התורה ואת כל הפעילות שלנו.

הצד הנכון. רוב הסטודנטים, פרט לקבוצות שוליות, יודעים שעם ישראל הוא בצד הנכון, ושבעזרת ה' ננצח. יש לצערנו גם סטודנטים שאינם מבינים כלל את הסיפור. הם מצטרפים לכל 'טרנד'. עכשיו זה נגדנו.


הסטודנטים היהודים מגויסים למערכה

בין שבעים זאבים. עשר דקות מביתנו שוכנת אוניברסיטת ס' לואיס, שבה לומדים מעט מאוד סטודנטים יהודים. הם מתמודדים עם אווירה עוינת. התקיימה שם עכשיו הפגנה סוערת נגד ישראל. סטודנט יהודי אמר לי שאינו יכול ללכת בימים האלה חבוש כיפה. חיזקתי אותו וגם עדכנתי את המשטרה. המלצתי לו לתעד כל ניסיון לתקוף אותו. זה כלי מעולה שמרתיע אנטישמים.

איפה ההסברה. צעירים רבים מאמצים את התעמולה הערבית, בעקבות הנעשה ברשתות החברתיות. אנחנו עושים הסברה גם בקרב הסטודנטים הלא-יהודים, ויש לזה השפעה גדולה.

יהיה טוב. אם אני מנפה את הקיצונים, הרי רוב הסטודנטים, גם הלא-יהודים, רוצים לעשות טוב. כשמדברים איתם אחד על אחד, מגלים שאין להם דבר נגד ישראל ונגד יהודים. המטרה שלנו לבודד את הרוב הזה מהמיעוט הקיצוני המסית, ואיתו איננו מתעסקים כלל.

התעוררות מרגשת. בימים האחרונים פנו אליי לא מעט סטודנטים יהודים, שלא הניחו תפילין מבר-המצווה, והם מבקשים לקיים את המצווה בכל בוקר. הם אפילו מתעדים את עצמם ברשתות החברתיות מניחים תפילין, מתוך גאווה ותחושה שזה חלקם במאבק, בניצחון על החושך. יש סטודנטים שהחלו לחבוש כיפה, ולהתמיד בקביעת עיתים לתורה. הם אומרים לי שבתחושתם, ההתקפה של חמאס והאנטישמיות העולמית נועדה לקחת מהם את יהדותם, ולכן תגובתם היא להעצים כל עניין יהודי פי כמה וכמה. בעקבות זאת נוצר מצב שקשה להשיג עכשיו זוגות תפילין מהודרות, כי יש ביקוש חסר תקדים לתפילין וגם למזוזות.

ויָראו ממך. ערב מלחמת ששת הימים קרא הרבי מליובאוויטש לצאת ולהניח תפילין לעמך ישראל ולכוחות הביטחון, וציטט את דברי חז"ל שהפסוק 'וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך – ויָראו ממך' אמור על התפילין שבראש. אם כן, להנחת התפילין סגולה לניצחון במלחמה ולהטלת הפחד על האויבים.


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)