העצה לתאווה
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך עליה גמי לסימן, ואומר: הרי זה ביכורים" (רש"י). אדם היורד לתוך שדהו, ונפשו חומדת לאכול את התאנה שביכרה, העצה היא – 'כורך עליה גמי' – יחסום את תאוותו ויסגור בעדה.
(רבי אלימלך מליז'נסק)
ילדים בכרם ישראל
הקב״ה נכנס לכרם עם ישראל, ורואה ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות. הוא מצווה ורוצה שיחנכו ילד זה לתורה ומצוות, עד שיביאו אותו ל'בית המקדש', לתכלית השלמות.
(הרבי מליובאוויטש)
למה 'האדמה'
"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). לכאורה היה צריך לומר 'פרי העץ', שהרי הביכורים הם מפירות שבעת המינים? אלא מפני שכריכת הגמי נעשית מייד כשהאדם רואה תאנה שביכרה, ואז הפרי עדיין בוסר, ועל בוסר מברכים בורא פרי האדמה. ועוד, כי גם החיטה היא משבעת המינים, והיא פרי האדמה.
(החיד"א)
לא להתנשא
"ובאת אל הכוהן... ואמרת אליו הגדתי היום" (דברים כו,ג). כידוע, הגדה פירושה דברים קשים. מביא הביכורים אומר דברים קשים לכוהן, ורומז לו שלא יתנשא עליו בכך שהוא כוהן ועובד בבית המקדש, בעוד הוא עובד בשדה. כי כאשר אדם מישראל בא לבית המקדש ומביא ביכורים מפרי עבודתו בשדה, הוא מוכיח שבכל מקום יש קדושה, כמו הכוהן העובד בקודש.
(מי השילוח)
הכנעה תחילה
"וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים כו,ה). 'וענית' – מלשון עוני והכנעה. כשניגש אדם לעבודת ה' עליו להכניע את עצמו תחילה ולחשוב על שפלותו של בשר ודם. הכנע עצמך תחילה, ואחר-כך "ואמרת לפני ה' אלוקיך".
(תפארת שלמה)
הרעו אותנו
"וירעו אותנו המצרים" (דברים כו,ו). היה צריך לכתוב וירעו לנו. אלא הפירוש של 'וירעו אותנו' – שעשו אותנו רעים. השפיעו עלינו במעשיהם הרעים עד שלמדנו מדרכיהם ונעשינו רעים.
(אלשיך)
שנאה תמידית
"ארמי אובד אבי" (דברים כו,ה). לא 'אבד', בלשון עבר, אלא 'אובד', בלשון הווה. כי שנאת ישראל לא פסקה מאז ועד היום – הארמי ממשיך בשנאתו ובאיבתו בכל דור ודור.
(רבי חיים מצאנז)
קללה שמתהפכת
"השקיפה ממעון קודשך... וברך את עמך את ישראל" (דברים כו,טו). אומרים חז"ל (ירושלמי מעשר שני): "כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה". קללה שנהפכת לברכה גדולה מברכה סתם. כאשר הקללה נהפכת לחסד, נמשך החסד בדרך של גבורה, בהתגברות ובחוזק.
(אור התורה) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
