התורה מפרטת את מצוות ביכורים באריכות רבה, אף שהיא רק אחת מן המצוות התלויות בארץ. הדבר מלמד שמצוות ביכורים היא מצווה כללית, וממנה למדים על שאר המצוות התלויות בארץ.
המעמד המיוחד של מצוות ביכורים עולה גם מתוך דברי רז"ל (תנחומא על הפרשה): "צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב, והביכורים עתידים להיפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים ג' תפילות בכל יום". נמצא שהבסיס לתפילות הוא היותן תחליף לביכורים.
ישראל קדמו
הביכורים, שהם פירות משבעת המינים שהבשילו ראשונים, מייצגים את עם ישראל, שגם הוא ראש וראשון למעשה הבריאה, כדברי רש"י ורמב"ן (בראשית א,א) ששני דברים קדמו לעולם – התורה וישראל, ומבין שניהם – ישראל קדמו.
הקדימה של בני ישראל לתורה היא מההיבט של הנשמה, בשורשה העליון, קודם ירידתה לגוף הגשמי. מקורה בקב"ה עצמו, אך היא נשלחת למטה, לעולם הזה, למסע שהוא בבחינת "כי תבוא אל הארץ". למעשה, עיקרה של הנשמה נותר למעלה, והוא מכונה ה'מזל' העליון של האדם. בגוף מתלבשת רק הארה מהנשמה, המכונה 'רגל' הנשמה.
כוח פלאי
האדם נדרש לחבר את ה'רגל' של הנשמה, המלובשת בגוף, עם ה'מזל' של הנשמה, שנשארה למעלה. את הרעיון הזה מגלמת מצוות ביכורים: לקחת את הפירות, שמייצגים את הנשמות המלובשות בגוף, ולהביאם לבית המקדש – לחבר אותם לשורשם העליון.
והתורה ממשיכה ואומרת: "הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". הקב"ה נותן לכל יהודי כוח לחולל את הפלא ולחבר את ה'רגל' של הנשמה עם המדריגה העליונה ביותר. ואולם עדיין אין זה הייעוד המרכזי של האדם, שבעבורו נברא.
לכבוש את הגשמיות
הנשמה ירדה לעולם הזה לא בשביל עצמה; לא כדי שיחברו אותה עם שורשה ומקורה העליון, אלא כדי 'לברר' ולזכך את הגוף הגשמי ואת הנפש הבהמית ואת החלק השייך לו בעולם הזה. ואכן, התורה מתארת שאחרי "כי תבוא אל הארץ" יש צורך ב"וירשתה וישבת בה". בארץ ישבו שבעה עמים, שהם כנגד שבע המידות של הנפש הבהמית. כאשר מרוממים את החלקים הנחותים שבאדם, או-אז הנשמה ממלאת את ייעודה.
בימינו פעולה זו נעשית על־ידי התפילה. התפילה היא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה". יש בתפילה קטעים מרוממים, העוסקים במלאכים ובשרפים והמעוררים באדם תשוקה לצאת מעצמו ולדבוק בקב"ה. ובה בעת, בתפילת העמידה אנו מבקשים דברים גשמיים דווקא, הנחוצים לקיום הארצי של האדם. משום שהדבקות ברוחניות אין בה תועלת בפני עצמה, אם איננה מרוממת את הגשמיות עימה.
(תורת מנחם, כרך סט, עמ' 226) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
