חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1913 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת תבא, ט"ו באלול ה'תשפ"ג, (01/09/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1913 - כל המדורים ברצף
האור שמרפא את הקיטוב
יש חדש
הקשר בין הביכורים לתפילות
הבאת ביכורים
מעלת היהודים הפשוטים
שמחה תביא גאולה
חייו ניצלו בזכות יהדותו
רציתי לשאול
תרומת מוצר פגום
איזה מזל שהמאורות האלה נולדו

מס' 1913, ערב שבת-קודש פרשת תבוא, ט"ו באלול ה'תשפ"ג (01.09.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

האור שמרפא את הקיטוב

הבעש"ט הרעיף טל של תחייה על העם הצמא והמקוטב. הוא לימד איך אפשר להתקרב אל הקב"ה באהבה ואיך לעשות תשובה בשמחה

שסע עמוק בין חלקי העם. מתיחות גדולה שוררת בין המחנות. כמעט אין ביניהם שיג ושיח. תלמידי-החכמים ולומדי התורה חיים בעולם משל עצמם, ובצד השני מצויים המוני יהודים פשוטים שמרגישים דחויים ומתרחקים מחיי היהדות.

זה נראה תיאור של מציאות ימינו, אך זו הייתה תמונת המציאות לפני כשלוש-מאות שנה. הנתק שהתפתח בין שכבת הלמדנים ליהודים הפשוטים, שיקף עיוות בסיסי שחל בחיים היהודיים. המערכת יצאה מאיזון.

הבעיה הייתה לא רק של היהודים הפשוטים, שנדחו לשוליים והחלו להיגרר יותר ויותר אחר הגויים שמסביבם. גם הלמדנים הרגישו חֶסֶר עמוק. אף ששקדו לילות כימים על לימוד התורה, נוצר אצלם יובש רוחני. היו חסרות להם השמחה, ההתלהבות, הדבקות שאליה מגיעים על-ידי תפילה. ההתמקדות היתרה בלמדנות פיתחה אישיות שכלתנית, קרה ונטולת חיוּת.

לגלות את הבורא

ואז ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הבעש"ט. הוא הרעיף טל של תחייה על העם הצמא והמקוטב. באהבת ישראל אמיתית חימם את נפשותיהם של המוני בית ישראל. בתורותיו העמוקות גילה אור חדש בחיי התורה והמצוות. הוא לימד איך אפשר להתקרב אל הקב"ה על-ידי קיום מצווה בחמימות ובתום לב. איך אפשר להתעלות למדריגה עליונה על-ידי מידות טובות ותפילה זכה.

ללומדי התורה הביא הבעש"ט את אורה של תורת החסידות. פתאום נגלו לעיניהם רבדים שלא הכירו. הבעש"ט חשף עומקים חדשים בתורה ובמצוותיה וגילה את הפנימיות והסוד שבתוכן. כך נקבצו אליו גאוני ארץ ותלמידי-חכמים עצומים. הללו נעשו תלמידיו ולאחר מכן נהפכו למפיצי אור החסידות בשכבות נרחבות בעם ישראל.

תרומתה של החסידות אינה מצטמצמת לעושר הרוחני העצום של אמָרות, סיפורים, ניגונים והווי. היא יצרה עולם חדש גם מהבחינה הרעיונית. החסידות לימדה שעבודת ה' אינה מצטמצמת לתחומי לימוד התורה, התפילה וקיום המצוות, אלא יהודי נדרש לעבוד את בוראו בכל פרט בחייו. הקב"ה מצוי לא רק בבית הכנסת, אלא גם בארוחת הערב, בעבודה ובמנוחה.

בדור השלישי של החסידות עיצב רבי שניאור-זלמן מלאדי את אורו של הבעש"ט במתכונת מסודרת של לימוד והתבוננות. רעיונות החסידות הוסברו והורחבו בספר התניא ובמאות דרושי החסידות שנאמרו ונכתבו בעקבותיו, וכיום החסידות נגישה ופתוחה לכול, לכל אחד ואחד לפי דרגתו.

אלול חי

גדולי החסידות קישרו את תאריך לידתו של הבעש"ט – ח"י באלול – עם עניין החיוּת. היום הזה מחיה את חודש אלול ומפיח בו רוח חיים. תורת החסידות, שגילה הבעש"ט, מעניקה לנו יכולת להתקרב אל הקב"ה בחודש אלול מתוך אהבה ושמחה.

בלי אור החסידות המושג תשובה מתקשר עם אווירה קודרת, רצינית עד אימה, בכי, סיגופים ותעניות, נפש ממורמרת ומיוסרת. החסידות מלמדת שגם התשובה יכולה וצריכה להיעשות מתוך חיוך ושמחה, מרץ ורעננות, ריקוד ועליצות הנפש. זו שמחת בן המלך היוצא מן השבי וחוזר אל אביו המלך. שתהיה לכולנו כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה!


הכוח המאחד והמחמם. ציונו של הבעש"ט במז'יבוז'

  יש חדש

להתוועד בח"י באלול

ביום שני הקרוב יחול ח"י באלול, יום הולדתם של שני 'המאורות הגדולים' – הבעש"ט, מייסד החסידות, ורבי שניאור-זלמן מלאדי, בעל התניא והשולחן ערוך. ביום הזה הבעש"ט גם נתגלה לעולם והחל להפיץ בגלוי את אור החסידות. לרגל יום זכאי זה יהיו בריכוזי חב"ד ברחבי הארץ התוועדויות חסידיות, להתעוררות לקראת הימים הנוראים ברוח החסידות.

לעזור לקראת החגים

לנוכח יוקר המחיה הגובר בתי חב"ד קוראים לציבור הרחב להירתם לסיוע למשפחות הנזקקות לקראת חגי תשרי. חשוב לתרום בעין יפה ומבעוד מועד, כדי לאפשר לספק לכל משפחה את צורכי החג הדרושים. במקומות רבים יש צורך במתנדבים לחלוקת המזון. פרטים בבית חב"ד המקומי.

להצטרף לסיורי סליחות

צעירי חב"ד עורכים סיורי סליחות מיוחדים בסימטאות ירושלים, עם תכנים חסידיים סביב הימים הנוראים. הסיורים מודרכים, בליווי שחקנים, מוזיקה חיה וכיבוד קל. הסיורים יהיו אי"ה בימים כ"ד-כ"ז באלול, לפי הביקוש. ההשתתפות בסיורים היא באמצעות בית חב"ד המקומי.

  שלחן שבת

הקשר בין הביכורים לתפילות

התורה מפרטת את מצוות ביכורים באריכות רבה, אף שהיא רק אחת מן המצוות התלויות בארץ. הדבר מלמד שמצוות ביכורים היא מצווה כללית, וממנה למדים על שאר המצוות התלויות בארץ.

המעמד המיוחד של מצוות ביכורים עולה גם מתוך דברי רז"ל (תנחומא על הפרשה): "צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב, והביכורים עתידים להיפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללים ג' תפילות בכל יום". נמצא שהבסיס לתפילות הוא היותן תחליף לביכורים.

ישראל קדמו

הביכורים, שהם פירות משבעת המינים שהבשילו ראשונים, מייצגים את עם ישראל, שגם הוא ראש וראשון למעשה הבריאה, כדברי רש"י ורמב"ן (בראשית א,א) ששני דברים קדמו לעולם – התורה וישראל, ומבין שניהם – ישראל קדמו.

הקדימה של בני ישראל לתורה היא מההיבט של הנשמה, בשורשה העליון, קודם ירידתה לגוף הגשמי. מקורה בקב"ה עצמו, אך היא נשלחת למטה, לעולם הזה, למסע שהוא בבחינת "כי תבוא אל הארץ". למעשה, עיקרה של הנשמה נותר למעלה, והוא מכונה ה'מזל' העליון של האדם. בגוף מתלבשת רק הארה מהנשמה, המכונה 'רגל' הנשמה.

כוח פלאי

האדם נדרש לחבר את ה'רגל' של הנשמה, המלובשת בגוף, עם ה'מזל' של הנשמה, שנשארה למעלה. את הרעיון הזה מגלמת מצוות ביכורים: לקחת את הפירות, שמייצגים את הנשמות המלובשות בגוף, ולהביאם לבית המקדש – לחבר אותם לשורשם העליון.

והתורה ממשיכה ואומרת: "הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך". הקב"ה נותן לכל יהודי כוח לחולל את הפלא ולחבר את ה'רגל' של הנשמה עם המדריגה העליונה ביותר. ואולם עדיין אין זה הייעוד המרכזי של האדם, שבעבורו נברא.

לכבוש את הגשמיות

הנשמה ירדה לעולם הזה לא בשביל עצמה; לא כדי שיחברו אותה עם שורשה ומקורה העליון, אלא כדי 'לברר' ולזכך את הגוף הגשמי ואת הנפש הבהמית ואת החלק השייך לו בעולם הזה. ואכן, התורה מתארת שאחרי "כי תבוא אל הארץ" יש צורך ב"וירשתה וישבת בה". בארץ ישבו שבעה עמים, שהם כנגד שבע המידות של הנפש הבהמית. כאשר מרוממים את החלקים הנחותים שבאדם, או-אז הנשמה ממלאת את ייעודה.

בימינו פעולה זו נעשית על־ידי התפילה. התפילה היא "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה". יש בתפילה קטעים מרוממים, העוסקים במלאכים ובשרפים והמעוררים באדם תשוקה לצאת מעצמו ולדבוק בקב"ה. ובה בעת, בתפילת העמידה אנו מבקשים דברים גשמיים דווקא, הנחוצים לקיום הארצי של האדם. משום שהדבקות ברוחניות אין בה תועלת בפני עצמה, אם איננה מרוממת את הגשמיות עימה.

(תורת מנחם, כרך סט, עמ' 226)

  מן המעיין

הבאת ביכורים

העצה לתאווה

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). "אדם יורד לתוך שדהו ורואה תאנה שביכרה, כורך עליה גמי לסימן, ואומר: הרי זה ביכורים" (רש"י). אדם היורד לתוך שדהו, ונפשו חומדת לאכול את התאנה שביכרה, העצה היא – 'כורך עליה גמי' – יחסום את תאוותו ויסגור בעדה.

(רבי אלימלך מליז'נסק)

ילדים בכרם ישראל

הקב״ה נכנס לכרם עם ישראל, ורואה ילד או ילדה שנכנסו לגיל מצוות. הוא מצווה ורוצה שיחנכו ילד זה לתורה ומצוות, עד שיביאו אותו ל'בית המקדש', לתכלית השלמות.

(הרבי מליובאוויטש)

למה 'האדמה'

"ולקחת מראשית כל פרי האדמה" (דברים כו,ב). לכאורה היה צריך לומר 'פרי העץ', שהרי הביכורים הם מפירות שבעת המינים? אלא מפני שכריכת הגמי נעשית מייד כשהאדם רואה תאנה שביכרה, ואז הפרי עדיין בוסר, ועל בוסר מברכים בורא פרי האדמה. ועוד, כי גם החיטה היא משבעת המינים, והיא פרי האדמה.

(החיד"א)

לא להתנשא

"ובאת אל הכוהן... ואמרת אליו הגדתי היום" (דברים כו,ג). כידוע, הגדה פירושה דברים קשים. מביא הביכורים אומר דברים קשים לכוהן, ורומז לו שלא יתנשא עליו בכך שהוא כוהן ועובד בבית המקדש, בעוד הוא עובד בשדה. כי כאשר אדם מישראל בא לבית המקדש ומביא ביכורים מפרי עבודתו בשדה, הוא מוכיח שבכל מקום יש קדושה, כמו הכוהן העובד בקודש.

(מי השילוח)

הכנעה תחילה

"וענית ואמרת לפני ה' אלוקיך" (דברים כו,ה). 'וענית' – מלשון עוני והכנעה. כשניגש אדם לעבודת ה' עליו להכניע את עצמו תחילה ולחשוב על שפלותו של בשר ודם. הכנע עצמך תחילה, ואחר-כך "ואמרת לפני ה' אלוקיך".

(תפארת שלמה)

הרעו אותנו

"וירעו אותנו המצרים" (דברים כו,ו). היה צריך לכתוב וירעו לנו. אלא הפירוש של 'וירעו אותנו' – שעשו אותנו רעים. השפיעו עלינו במעשיהם הרעים עד שלמדנו מדרכיהם ונעשינו רעים.

(אלשיך)

שנאה תמידית

"ארמי אובד אבי" (דברים כו,ה). לא 'אבד', בלשון עבר, אלא 'אובד', בלשון הווה. כי שנאת ישראל לא פסקה מאז ועד היום – הארמי ממשיך בשנאתו ובאיבתו בכל דור ודור.

(רבי חיים מצאנז)

קללה שמתהפכת

"השקיפה ממעון קודשך... וברך את עמך את ישראל" (דברים כו,טו). אומרים חז"ל (ירושלמי מעשר שני): "כמה גדול כוחן של עושי מצווה, שכל השקפה שבתורה ארורה, וזה בלשון ברכה". קללה שנהפכת לברכה גדולה מברכה סתם. כאשר הקללה נהפכת לחסד, נמשך החסד בדרך של גבורה, בהתגברות ובחוזק.

(אור התורה)

  אמרת השבוע

מעלת היהודים הפשוטים

רבנו הזקן, בעל התניא, התייצב פעם אחת לוויכוח פומבי בעיר מינסק על שיטת החסידות. אחת השאלות שהוצגו לו הייתה, מדוע החסידות מרוממת את האנשים הפשוטים, דבר שעלול לפגוע בכבודם של לומדי התורה.

השיב רבנו הזקן: שיטת הבעש"ט מיוסדת על ההתגלות האלוקית הראשונה למשה רבנו, בלבת אש מתוך הסנה. אילנות מאכל מסמלים את תלמידי-החכמים, כפי שנאמר "כי האדם עץ השדה", והגמרא מפרשת שהכוונה לתלמידי-חכמים; ואולם לבת האש, של צימאון אין-סופי לקב"ה, מופיעה דווקא ב'סנה' ולא באילן מאכל.

זה הדבר, סיים רבנו הזקן, שהראו למשה רבנו, מנהיגם של ישראל. הראו לו את מעלתם של היהודים הפשוטים, שבליבם דווקא בוערת 'לבת האש', בבחינת 'הסנה איננו אוּכָּל'.

  גאולהפדיה

שמחה תביא גאולה

הָיִינוּ שְׂמֵחִים. שמחת הגאולה מתוארת בתהילים (פרק קכו): "בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן, הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה, אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה. הִגְדִּיל ה' לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ, הָיִינוּ שְׂמֵחִים". יש כאן דו-שיח בין עם ישראל ובין אומות העולם. הגויים יראו את עם ישראל שמח ומרנן, ויאמרו בפליאה: "הגדיל ה' לעשות עם אלה?!". על כך ישיב להם עם ישראל: "הגדיל ה' לעשות עימנו, היינו שמחים". הרד"ק מפרש: "זו השמחה הגדולה שתראו בנו... הוא מפני שהגדיל ה' לעשות עימנו פלא גדול וטובה גדולה".

לפי הפירוש הזה המילים "היינו שמחים" מכוּונות לשמחה העתידית, שתהיה בבוא הגאולה. ואולם 'מצודת דוד' מפרש שהכוונה לשמחה שכבר הייתה בעת הגלות: "כאילו ישיבו ישראל לאמור: הן אמת שה' הגדיל לעשות עימנו, ובעבור ביטחון הישועה ההיא היינו שמחים מאז עוד היינו בגולה".

המלבי"ם מפרש ברוח זו: "תקוות ישראל מה שיקוו שימלא ה' הבטחתו על-ידי נביאיו להשיב שבותם, כחולם חלום נבואי, שרואה את העתיד כדבר הווה עתה, וכאילו הוא במציאות ושמח עליו כשמח על דבר טוב הווה עתה... על זה אמר שכבר 'היינו כחולמים' – ראינו דבר זה כבר במחזה, אשר בעת שישיב ה' את שיבת ציון בפועל 'אז ימלא שחוק פינו', שהשחוק הנמצא בליבנו עתה ואינו יכול למלאות את פינו, אז יִמָּלֵא פינו ממנו... אצל הגויים יהיה זה דבר חדש, והם יאמרו: 'אז הגדיל ה' לעשות עם אלה' – כאילו הדבר התחדש אז; אבל אצלנו אינו דבר חדש, כי כבר 'היינו שמחים הגדיל ה' לעשות עימנו' – כבר שמחנו על זה בעבר, בעת 'היינו כחולמים', ראינו ושמחנו בעת החיזיון על שהגדיל ה' לעשות עימנו".

בַּמֶּה זָכִינוּ. עוד פירוש במילים "היינו שמחים", שזו תשובה על השאלה במה זכינו, מביא הרבי מליובאוויטש (תורת מנחם כרך טו, עמ' 51): "ישנו פתגם מאחד מתלמידי הרב הצדיק מלובלין... על הפסוק 'בשוב ה' את שיבת ציון גו' אז יאמרו בגויים וגו'': 'אז', בביאת משיח במהרה בימינו, 'יאמרו בגויים', ישאלו הגויים: 'הגדיל ה' לעשות עם אלה' – מה זה שהגדיל ה' לעשות עם ישראל, שהם במדריגה גדולה כל-כך?  וישיבו אותם ישראל: 'הגדיל ה' לעשות עימנו', מה שהגדיל לעשות עימנו הוא מפני ש'היינו שמחים' על כל הבא עלינו!".

באותה שיחה סיים הרבי: "זה פתגם אמיתי, וצריכים אפוא לנצל זאת!" (מקור הפירוש בספר 'תורת שמעון' לרבי שמעון מירוסלוב).

  מעשה שהיה

חייו ניצלו בזכות יהדותו

קווין חשב שהוא משתגע. שנים הוא משתדל להסתיר את זהותו היהודית, והנה האיש חושף אותה. הוא חשש שהידיעה על יהדותו עלולה לסבך אותו בצרות במדינה המוסלמית

במשרדו של איש העסקים בבנגלדש נחתה מעטפה גדולה. שם השולח לא היה מוכר לו. האיש פתח את המעטפה ומצא בה ספר שנקרא 'תניא'. הוא לא קרא עברית ולא שמע מעולם על הספר הזה. הוא הניח את הספר במגירה ושכחוֹ. זה היה בשנת תשע"ה (2015).

קווין (עקיבא) וויט הוא יהודי שנולד באנגליה ועבר לנהל סניף של חברה גדולה בבנגלדש, מדינה מוסלמית בדרום יבשת אסיה. לא הייתה לו זיקה מיוחדת למסורת ולשמירת מצוות.


קווין וסיפורו האישי. הצלה בזכות ספר התניא

עברו כמה חודשים וקווין נסע לתערוכה בין-לאומית בגרמניה, שבה הוצגו מוצרים הקשורים לתחום עיסוקו. כל מדינה העמידה כמה ביתנים, שבהם הציגו מפעליה את תוצרתם. באחד הדוכנים של מדינת בנגלדש הופתע למצוא יהודי חרדי עטור זקן.

אחרי שהחליפו מילות נימוסים אמר לו קווין: "אני היהודי היחיד בבנגלדש". בן-שיחו לא הופתע. "אני מכיר אותך", אמר לקווין. "שמך קווין וויט. אתה מאנגליה, ואני שלחתי לך את ה'תניא'".

"ומי אתה?", תהה קווין. "אני בעלים של הביתן הזה", השיב המזוקן. קווין הכיר את החברה, וידע שבעליה מוסלמי. האיש הסביר: "אני השותף שלו".

בעודם משוחחים הופיע השותף המוסלמי. היהודי המזוקן קרא לעברו: "האם אתה יודע שהאיש הזה יהודי?". קווין חשב שהוא משתגע. שנים הוא משתדל להסתיר את זהותו היהודית, והנה האיש חושף אותה. הוא חשש שהידיעה על יהדותו עלולה לסבך אותו בצרות במדינה המוסלמית.

בכל אופן, בין שני המכרים החדשים התפתחה חברות. היהודי המזוקן התגלה כחב"דניק ושמו מקס כהן, אדם שמאחוריו היסטוריה ארוכה של עסקים בבנגלדש. הוא גם חווה מופת מיוחד מהרבי מליובאוויטש הנוגע לאחת מנסיעותיו לשם. כהן היה שותף במפעל בגדים בבנגלדש, והשותף המוסלמי ניהל את העסק במקום.

עברו כמה חודשים. בוקר אחד נכנס קווין למשרד והבין שחייו עומדים להשתנות. החברה שבעבורה עבד פשטה את הרגל. ראשי החברה לא עדכנו את קווין על ההליך, מידע שהיה מאפשר לו לצאת מהמדינה בזמן. הוא גילה את קריסת החברה עם העובדים שתחתיו.

העובדים הזועמים החליטו לקחת את קווין כבן ערובה וכלאו אותו במשרד. "עד שנקבל את המשכורות והפיצויים לא תצא מהמשרד", איימו. קווין הביט על העובדים, שעד אתמול היו חבריו הקרובים, ועכשיו הפכו את עורם. לא היה אכפת להם אם הוא ימות או יחיה, והדבר היחיד שעניין אותם הוא הכסף.

פחד נורא מילא את ליבו של קווין. הוא ידע שהזמן עכשיו קריטי. אם המפעלים שאיתם עבד יגלו שהחברה פשטה את הרגל, עלולים להוציא לו צו עיכוב יציאה מהמדינה, ועד שהעניינים הכספיים יסודרו עם המפעל פושט הרגל באנגליה – הליך שיכול להימשך שנים – לא יוכל לצאת מבנגלדש. היה גם חשש שאחד המפעלים יבוא לסגור איתו חשבון באמצעות מאפיה מקומית.

קווין ניסה להבין מה הן דרישות העובדים. הסכומים שדרשו העובדים היו גבוהים, אך לא בלתי-ניתנים להשגה. הוא פנה אל כמה מידידיו, בניסיון לגייס מהם את הכסף. פנה אל בנקים לבקש הלוואה. אך הניסיונות לא צלחו.

ואז נזכר קווין בשותפו המוסלמי של ידידו היהודי מקס כהן. "אולי הוא יוכל לעזור", אמר בליבו. אמנם הוא הכיר אותו בעקבות העבודה המשותפת, אך הם לא היו ידידים קרובים. "אין לי מה להפסיד", חשב והתקשר אל האיש.

"אני שולח לך מייד במזומן את כל הכסף שאתה צריך", הודיע לו המוסלמי. "הנהג שלי יעזור לך להגיע הביתה לאסוף את החפצים, והוא ייקח אותך לשדה התעופה ויעלה אותך למטוס הראשון שיוצא מבנגלדש".

מבצע ההברחה היה מורכב ביותר. החבר המוסלמי נדרש להשקיע זמן, כסף ומאמצים, כדי למלא את דרישות העובדים, לאתר כרטיס מתאים ולחלץ את קווין מבנגלדש. הוא כמובן לא ידע אם קווין, שהיה בסך הכול שכיר בחברה שקרסה, יוכל בעתיד להחזיר לו את הכסף שנתן. אך הוא עזר לו בלי שום חישובים.

"הצלתי את החבר היהודי שלך", התקשר השותף המוסלמי לכהן. בשעתו נבהל כשכהן סיפר למוסלמי על יהדותו, ובסופו של דבר חייו ניצלו בזכות יהדותו דווקא.

"הרבי מליובאוויטש ביקש להדפיס את ספר התניא בכל מדינה שיש בה יהודים", הסביר כהן לימים. "לאחר ההדפסה יהודי המקום מתאספים ולומדים בספרים החדשים. הדפסתי את התניא בבנגלדש, ולא היה לי זמן למצוא יהודי וללמוד איתו. כששמעתי על קווין, היהודי שעובד בבנגלדש, שלחתי אליו את התניא למשרד. ובזכות זה ניצלו חייו".

קווין מתגורר כיום בשנחאי ומשמש גבאי בית כנסת חב"ד במקום. את סיפורו חלק לא מכבר באירוע שנערך במקום.

(תודה לרב שלום גרינברג, שליח חב"ד בשנחאי, על הסיוע בפרטי הסיפור)

  רציתי לשאול

עם הרב נחום קפלן

משפיע ישיבת 'חזון אליהו' תל-אביב

בחודש אלול ובימים הנוראים עולים בי זיכרונות מהעבר הלא חיובי שלי. איך להתייחס לזה?

אכן, זיכרונות כאלה עלולים בהחלט ליצור תחושת מועקה ולהשרות עצבות. אך לאמיתו של דבר, מכיוון שהאדם פרש ממעשיו השליליים ותיקן את דרכיו, תשובתו התקבלה ואין סיבה להצטער עוד, וכדברי הרמב"ם (הלכות תשובה, פרק ז הלכה ד): "ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העוונות והחטאות שעשה. אין הדבר כן. אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם".

יתרה מזו, מכיוון שעל אף החטאים האדם התאמץ לתקן את דרכיו הרי זה מציב אותו במעלה גבוהה יותר ממי שלא חטא מעולם, וכהמשך דברי הרמב"ם: "ולא עוד אלא ששכרו הרבה, שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו. אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו. כלומר, מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם".

לכן אין מקום לשקוע בעצבות בשל חטאי העבר, אלא לשאוב עידוד וחיזוק מההצלחה לתקן את המעשים ולשוב בתשובה, ולהוסיף ולהתעלות עוד בעבודת ה'.

באשר לעבודת התשובה וחשבון הנפש של חודש אלול, העיקר הוא להתמקד בהווה – מה דורש תיקון עכשיו, והיכן יש מקום לשיפור כיום. לכל אחד ואחד יש מה לתקן ואיפה להשתפר, ואין צורך לחטט בזיכרונות העבר.

אמנם יש מקום לזכור את העבר הלא חיובי, כדי להתנהג בענווה ושפלות (תניא איגרת התשובה פרק יא), אך יש להיזהר מאוד שהדבר לא יעורר ייאוש ועצבות חלילה, וכמו-כן יש לוודא שהזיכרון אינו בא על חשבון עיקר עבודת התשובה של חודש אלול - תיקון ההווה.

  פינת ההלכה ומנהג

תרומת מוצר פגום

שאלה: האם מותר לתרום לבית כנסת, לישיבה או למוסד צדקה ספרים ומוצרים פגומים?

תשובה: ידועים דברי הרמב"ם: "...והוא הדין לכל דבר שהוא לשם הא-ל הטוב, שיהיה מן הנאה והטוב. אם בנה בית תפילה – יהיה נאה מבית ישיבתו, האכיל רעב – יאכיל מן הטוב והמתוק שבשולחנו... הקדיש דבר – יקדיש מן הנאה שבנכסיו, וכן הוא אומר (ויקרא ג,טז): כל חֵלֶב – לה'".

כל זה אמור כאשר התורם החליט לתרום מוצר כלשהו – ספרים, רהיטים, מוצרי חשמל וכדומה – ואז עליו לבחור מוצר שלם ומובחר ולא פגום. ואולם אם המחשבה לתרום באה מתוך מצב קיים, שבידו ספרים או מוצרים פגומים, והוא מעדיף לתרום אותם למוסד צדקה במקום למוכרם בזול; ואם לא היו בידו הספרים או המוצרים הפגומים לא היה חושב לתרום אותם – הדבר מותר.

ובכלל, השיקול להעדפת מוצר משובח ומובחר נוגע לתורם עצמו (או לרב המייעץ לו), ולא למוסד הצדקה (בית כנסת, ישיבה וכדומה) המקבל את התרומה.

אם יש למוסד תועלת במוצר פגום (ולפעמים המוצר פגום חיצונית בלבד, והוא ראוי לגמרי לשימוש, או שאפשר ללמוד ולהתפלל בספר או בסידור גם אם כריכתו נפגמה) – ודאי יקבלוהו בברכה, גם אם סיבת התרומה היא מפני שאי-אפשר למכור את המוצר או הספר בשוק.

אם למוסד הצדקה אין צורך או תועלת במוצר – אין המוסד צריך לקבלו רק כדי לדאוג לכך שהספרים שהתורם הדפיס לא יועברו לגניזה, או שהמוצרים שבידו לא יושלכו לאשפה.

מקורות: רמב"ם סוף הל' איסורי מזבח. שו"ע יו"ד סי' רמח ס"ח.

  חיים יהודיים

איזה מזל שהמאורות האלה נולדו

איש התקשורת ידידיה מאיר גילה את החסידות בנעוריו דרך הניגון החסידי, והוא ורעייתו סיון רהב-מאיר מפיצים את רעיונותיה להמונים. עכשיו הוא חוגג את השקת הספר החדש של רעייתו – שמביא את אור החסידות לדור הצעיר

תעודת זהות. ידידיה מאיר, בן הרב אליאב מאיר ומנחת ההורים זיוה מאיר. בן בכור מבין אחד-עשר אחים ואחיות. גדל במושב גמזו. נשוי לסיון רהב-מאיר, הורים לחמישה, מתגוררים בירושלים. שניהם אנשי תקשורת שמדברים ומרצים על היהדות במגוון מסגרות. מגיש תכניות פופולריות בתחנות רדיו, בעל טור ב'בשבע'.


ניגון מעורר. ידידיה במשדר הבוקר היומי (צילום: אוריה תדמור, משפחה)

החשיפה לחסידות. מגיל צעיר נמשכתי אל הניגון החסידי האותנטי. שירים וניגונים שמדברים לנשמה. המוזיקה הזאת נכנסת לך עמוק לתוך הלב. בהמשך למדתי שיש ניגונים 'מכוּוָנים', היינו ניגונים שהולחנו בידי צדיקים, שהכניסו משמעות עליונה לכל תו. כשאני משדר ברדיו (קול חי, גלי צה"ל) אני מאמין שלניגון חסידי שאני משמיע יש השפעה סגולית על המאזינים יותר ממה שאני מדבר בשידור. לפעמים אני מקבל הודעות מאנשים המספרים שבכו או קיבלו החלטה טובה רק בזכות ניגון חסידי ששמעו באמצע היום.

שיעורים לחיים. בשלב מסוים בחיינו רעייתי סיון הגישה תכנית בוקר באולפני הרצליה, ולכן עברנו להתגורר בסמוך, ברמת השרון. שם ראינו מקרוב פעילות של שליחי חב"ד בשטח, ביום-יום. זכינו להכיר את השלוחים הרב יהודה ורעייתו תרצה בוטמן, ולגלות מהי מסירות נפש, אכפתיות ואהבת ישראל ברמות הגבוהות ביותר. אנשים פוגשים את בתי חב"ד בחו"ל, או רואים את השלוחים באוקראינה, אבל לא מבינים את המשמעות המלאה של חיי שליחות. קיבלנו שם שיעורים עצומים לחיים, עד כמה החסידות רלוונטית לכל מקום ולכל אחד.

המעשה הוא העיקר. שנינו קוראים בקביעות את השבועון 'כפר חב"ד', שנותן הרבה מוטיווציה לחיים בתודעת שליחות. אנחנו גם מחוברים לחוברת 'דבר מלכות', עם לימוד השיעורים השבועיים. משני המקורות האלה אנחנו לוקחים קטעים שמצוטטים ומגיעים למאות אלפים – רעיונות, פירושים, תאריכים חסידיים. הבחירה מה לפרסם נעשית בעיקר על-פי שלוש מילים שהרבי מליובאוויטש הִרבה להשתמש בהן: 'המעשה הוא העיקר'. שזה יהיה משהו מעשי, תכליתי, שייתן למאזין או לקורא דבר מיידי ליישום בחייו.

'לגדול חסידות'. הספר החדש של סיון, שאני כמובן מעורב בו מאוד. שנינו עובדים יחד על הכול. הסדרה 'לגדול' היא הצלחה מפתיעה מאוד. הספר הראשון עסק בסיפורים סביב פרשת השבוע, ותוך חודשיים וחצי נהפך לספר זהב (20,000 עותקים נמכרו, בכל המגזרים). 'לגדול 2' עסק בפרקי אבות. ואז עלה הרעיון להוציא את 'לגדול 3', על סיפורים מתוך עולמה של החסידות. אלה סיפורים לקוראים הצעירים ולכל המשפחה, שמביאים את הגישה המאירה של מייסד החסידות, הבעל-שם-טוב, לתוך החיים של הקורא. סיפורים על שמחה, התמודדות עם משברים, חברות אמת, יצירתיות ויזמות ועוד. לדעתי זה הספר הטוב ביותר של סיון עד היום, והתחרות קשה...

ח"י באלול. אני שמח מאוד שהתאריכים החסידיים נכנסים לתוך לוח השנה היהודי והישראלי – י"ט בכסלו הוא כבר חלק מלוח השנה, חלק מהדופק, ובשנים האחרונות גם ח"י באלול, יום הולדתם של הבעל-שם-טוב ושל אדמו"ר הזקן, מייסד חסידות חב"ד. תמיד ביום הולדת של מישהו אומרים שזה היום שבו אלוקים החליט שהעולם אינו יכול בלעדיך. במקרה שלהם – נסו רק לדמיין את העולם בלי שני המאורות האלה. איזה מזל שהם נולדו. מזל טוב לנו.

מפלט מהכותרות. חשוב להתרגל לא לצרוך הרבה תקשורת, שעושה לנו רע, שמדכדכת ומסכסכת. יש הרבה פייק-ניוז וגם סתם סד-ניוז (חדשות מדכאות). העבודה על הספר 'לגדול חסידות' הייתה לשנינו מפלט מהכותרות היום-יומיות. חשבתי בהתחלה שזו בריחה מהמציאות, אבל האמת היא שזו המציאות האמיתית. בסיפור החסידי יש סוד גדול ועוצמה גדולה, שיכולים לעזור לכולנו.


הספר החדש.
"הגישה המאירה של החסידות"


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)