דין הגירושין, כפי שהוא מתואר בפרשתנו, קובע שאם האישה אינה מוצאת חן בעיני בעלה "וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת... וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ". בדין המקורי הגירושין לא היו מותנים בהסכמת האישה להתגרש, אלא הבעל היה יכול לגרש את האישה שלא בהסכמתה.
ואולם רבנו גרשום מאור הגולה תיקן שאין מגרשים את האישה בעל כורחה, ונדרשת הסכמתה לגירושין. עוד תקנה שתיקן, שאסור לגבר לשאת יותר מאישה אחת, אף שמדין התורה רשאי הגבר לשאת כמה נשים.
מאיר את הגלות
במרוצת הדורות היו גאונים ופוסקים רבים שתיקנו תקנות וקבעו פסקי הלכה שלאורם בית ישראל הולך, ואולם רבנו גרשום דווקא זכה לכינוי 'מאור הגולה'. מובא על כך הסבר, שהדבר קשור לשתי התקנות שצוינו לעיל, מפני שהן מאירות את מצבו של עם ישראל השרוי בגלות, ולכן רבנו גרשום מכוּנה 'מאור הגולה'.
עם ישראל משול לאישה והקב"ה נמשל לאיש. האיסור לגרש אישה על כורחה משמעותו הפנימית שאסור לקב"ה לגרש את כנסת ישראל בלי הסכמתה. והלוא עם ישראל לעולם לא יסכים 'להתגרש' מהקב"ה, כפתגם הידוע של רבנו הזקן שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להינתק מאלוקות חס ושלום. כמו-כן האיסור לשאת שתי נשים משמעותו, שהקב"ה אינו רשאי להוסיף 'אישה אחרת' על עם ישראל. ממילא זה מבטיח שבסופו של דבר יגאל את 'רעייתו' ויחזירה לביתו.
חיזוק הקשר
ידוע שכל מה שקורה למטה הוא השתקפות של עניינים רוחניים שמתחוללים למעלה. תקנותיו של רבנו גרשום מבטאות את חיזוק המחויבות בין הקב"ה לעם ישראל, ובאותה מידה ביכולתנו לחזק את הקשר שבינינו לבין הקב"ה על-ידי יחסים נכונים בין איש לאשתו כאן בעולם הזה.
כל משפחה שמבססת את חיי הנישואין על אדני התורה וההלכה, מתוך שלום ושלווה ושלום בית, ואין שלום אלא תורה, ש"דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום" – מחזקת את הקשר בין הקב"ה לעם ישראל, עד לגילויו המלא בבוא הגאולה.
לתבוע מה'חתן'
אך גם עד בוא הגאולה עדיין הקב"ה הוא ה'חתן' של כנסת ישראל, והדין הוא שהחתן צריך לתת מתנות לכלה. כך הקב"ה צריך לתת לנו 'מתנות' מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה, ובפרט שעיכוב ה'חתונה' נובע מצד ה'חתן', שאז הדין הוא שהחתן מחויב במזונות הכלה, מכיוון שהוא המעכב את הנישואין.
ומאחר שה'כלה' איננה רוצה בשום אופן לקבל 'גט', מוכרחים שיהיה 'שלום' בין הקב"ה לעם ישראל ושתתקיים החתונה במהרה. וכאשר ה'כלה' תתבע מה'חתן' למלא את חובתו, ודאי ייענה לתביעתה ולבקשתה, ויזרז את הגאולה האמיתית והשלמה בקרוב ממש.
(תורת מנחם, כרך נ, עמ' 206) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
