בפרשתנו התורה מזהירה מפני סגידה לכוכבי השמיים. "וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם, וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם, וַעֲבַדְתָּם".
כיצד עלול אדם לטעות ולחשוב שהכוכבים והמזלות הם בעלי תכונות אלוקיות, חלילה? משום שהבריאה (החי, הצומח והדומם) מקבלת חִיוּת וקיום מהמזלות, המייצגים כוחות רוחניים.
עצירת השמש והירח
אמרו חז"ל (בראשית רבה י, ו): "אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל". ואכן, חז"ל משייכים צמיחה של יבולים מסוימים להשפעת השמש או הירח. כך הרמב"ם מתאר את התפתחות האלילות, שנבעה מתוך הכרתם של בני-האדם בהשפעה של אותם כוחות רוחניים על הבריאה.
על הרקע הזה אפשר להסביר את סיפור הנס של יהושע "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם, וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן" (יהושע י,יב). הוא התפלל לעצירת תנועת השמש והירח, כדי להאריך את היום ולמגר את אויבי ישראל, ובקשתו נענתה: "וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד, עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו" (שם יג).
למה להשתיק
מה הקשר בין העמדת השמש והירח לניצחון המלחמה? ההסבר הפשוט הוא שאילו היה יורד הלילה, היה החושך מקשה על לוחמי ישראל לרדוף אחר האויבים. אבל אם כן, מדוע היה צורך לעצור גם את הירח? ומדוע נאמר 'דום', שמשמעותה שתיקה, ולא 'עצור'?
אלא שאויבי ישראל היו עובדי כוכבים ומזלות, שעבדו לשמש, לירח ולכוכבים. כדי לנצח אותם היה צורך לבטל את ההשפעה שינקו מגרמי השמיים, וזאת על-ידי השתקת השירה שלהם לבורא. וכך מסבירים חז"ל (ילקוט שמעוני יהושע רכז כב): "בשעה שעמד יהושע בגבעון וביקש לשתק את החמה, לא אמר שמש בגבעון עמוד, אלא שמש בגבעון דום, אלא כל שעה שהוא מהלך הוא מקלס להקב"ה... לכך אמר לו יהושע דום".
נטילת הכוח הרוחני
חז"ל אומרים (ילקוט שמעוני קהלת רמז תתקסז) שתנועת השמש והירח נוצרת מהמלאכים המנהיגים אותם. המלאכים האלה אומרים שירה לקב"ה, כמו שנאמר (איוב לח,ז) "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹקִים". התלהבותם העצומה לשרת את הבורא באה לידי ביטוי בתנועה המהירה של גרמי השמיים המונהגים על-ידם.
לכן נכתב 'דום', מלשון שתיקה, משום שהנס בא לידי ביטוי בהשתקת שירת המלאכים המנהיגים את השמש והירח. בכך ניטל הכוח הרוחני שממנו ינקו עובדי האלילים, ועל-ידי כך הצליחו בני ישראל למגר את אויביהם ולהשיג ניצחון מלא במלחמה.
(תורת מנחם תשמ"ה, כרך ה, עמ' 3077) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
