לאחר פרשת המרגלים נאמר בתורה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", ורש"י מפרש: "בישר להם שייכנסו לארץ". זו הודעה מפתיעה, שהרי חטא המרגלים היה מרידה בקב"ה, וזו סחפה אחריה את כל העם בדרישה לשוב למצרים. אך אף-על-פי שנדמה היה שהמצב אבוד, בישר להם הקב"ה שייכנסו לארץ.
בהמשך לזה מסר הקב"ה לבני ישראל שתי מצוות: מצוות נסכים ומצוות חלה – הפרשת 'חלה' מתוך העיסה ומסירתה לכוהן. מה הקשר בין מצוות חלה לתיקון חטא המרגלים?
לשים את השכל בצד
מצוות חלה היא מצווה מיוחדת, שנוהגת גם בזמן הזה ועניינהּ "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד,ל). חטא המרגלים נבע מכך שהם ביססו את מסקנותיהם על ההיגיון, ולא רצו לציית לדבר ה' שנמסר מפי משה רבנו. לכן התיקון לזה הוא חיזוק האמונה, בדגש על כך שהאדם מאמין בלי שהוא מערב את שכלו.
מצוות חלה מסמלת את הרעיון שהדבר הראשון הוא נתינה לקב"ה. גם כאשר מכינים עיסת בצק, לוקחים מעט ממנה ומקדישים את ההפרשה הזאת לה'. הלחם מייצג את כל צורכי האדם, ובמיוחד את השכל. המצווה הזאת מלמדת אותנו שגם אלה שייכים לקב"ה.
אין דבר אבוד
אדם רשאי, כמובן, להשתמש בשכלו ולעסוק בחוכמה. למחשבה ולשכל יתרונות רבים, ועיסוק ברעיון שכלי משול לאכילה כפשוטה. אבל קודם שניגשים לעיסוק עיוני, צריך להדגיש ולחדד את האמונה בקב"ה, שבורא בכל רגע ורגע מחדש את העולם (לא רק לפני כמה אלפי שנים אלא בכל יום וכל רגע), ובכלל זה גם את השכל שנברא על־ידי הקב"ה. כשאדם נוהג כך הוא יכול להיות בטוח שעיסוקו השכלי יהיה כראוי.
ההוראה מזה בעבורנו היא, שגם אם קרה שאדם נכשל, ובמקום לציית לקב"ה פעל על-פי נטיות שכלו, והידרדר חלילה עד כדי מרידה בקב"ה – אין זה מקרה אבוד. גם אחרי חטא המרגלים "בישר להם שייכנסו לארץ". עליו להודות בטעותו, לשנות את התנהגותו, כפי שבני ישראל אמרו "הננו ועלינו", והקב"ה יקבל את תשובתו.
ניצול לקדושה
בין הדברים שאמרו המרגלים על הארץ הייתה האמירה "עז העם... וגם ילידי ענק ראינו שם". להמחשת דבריהם הציגו פירות ענקיים. אבל יהושע וכלב אמרו שהפירות הגדולים הם הוכחה שזו ארץ טובה. לומדים מכך, שכל דבר בעולם שנברא על־ידי הקב"ה לא ייתכן שיש בו רק רע, ובוודאי אין רע בלי טוב.
המרגלים ראו את הארץ במבט שטחי, ואילו יהושע וכלב התבוננו בפנימיותה של הארץ, ובאפשרות לנצל את כל התכונות שלה לקדושה. שכן כאשר מנצלים את הגשמיות בדרך הנכונה, כרצון ה', זוכים לראות במוחש ש"טובה הארץ מאוד-מאוד".
(תורת מנחם, כרך נג, עמ' 137) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
