חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:04 זריחה: 6:47 ז' בחשון התשפ"ז, 18/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1901 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת שלח, כ' בסיון ה'תשפ"ג, (09/06/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1901 - כל המדורים ברצף
לכולנו יש הרבה לתקן
יש חדש
הפרשת חלה היא התיקון
הפרשת חלה
נקודת מבט
בציפייה להרחבת הגבולות
המטבע מילא את שליחותו
רציתי לשאול
ציצית ברדיד ומגבת
לא סת"ם מפעל

מס' 1901, ערב שבת-קודש פרשת שלח, כ' בסיון ה'תשפ"ג (09.06.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

לכולנו יש הרבה לתקן

השאלה היא מה אנחנו עושים בפועל ואילו ערכים אנחנו מנסים להנחיל. מי הן דמויות המופת שאנחנו מעמידים לנגד עינינו

בשבוע שעבר כתבנו כאן בכאב גדול על ביטויי השנאה הקשים שנשמעו בעת האחרונה כלפי יהודים שומרי תורה ומצוות. הבענו תמיהה איך בני-אדם הרואים עצמם מוסריים והדוגלים בכיבוד האחר והשונה, מקבלים באדישות, או אף בתמיכה, ביטויים מזעזעים כלפי ציבורים שלמים.

בין התגובות שנתקבלו בעקבות המאמר היו כאלה שממחישות להפליא את דברי חז"ל מדוע בזמן הזה קשה להשמיע דברי תוכחה. כי כאשר האחד אומר לחברו "טול קיסם מבין שיניך", הוא מייד מטיח בו בחזרה: "טול קורה מבין עיניך". במקום להקשיב להערה, ואולי באמת לסלק את ה'קיסם' התקוע בין שיניו, הוא עובר מייד להתקפת נגד ומצביע על מגרעותיו של מי שמעיר לו.

וכך היו שהחזירו את הכדור אל שומרי המצוות. גם מקרבכם יוצאים ביטויים קשים ולא ראויים. גם בעיתונים שלכם נכתבים דברים פוגעניים כלפי ציבורים אחרים. ברור שסגנון כזה של מלחמת בוץ אינו יכול להצמיח שום דבר טוב.

יהודי של תורה

האמת היא ששום ציבור אינו חף מחטא השנאה והפוגענות. אפשר להתחיל להשוות ולמדוד, אבל בתחרות הזאת לא יהיו מנצחים. תמיד יימצאו מי שישחררו את חרצובות לשונם או מקלדתם, ותמיד יהיו מי שיבליטו ויעצימו ביטויים קיצוניים וישחירו באמצעותם ציבור שלם.

השאלה היא מה אנחנו עושים בפועל ואילו ערכים אנחנו מנסים להנחיל. מי הם דמויות המופת שאנחנו מעמידים לנגד עינינו, ושאת אורחותיהם וסגנון דיבורם אנחנו מנסים לחקות.

הנה, בשבוע שעבר ליוו המוני בית ישראל למנוחות את רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, ראש ישיבת פוניבז'. בכל הכתבות שהתפרסמו עליו בלטה ההקפדה שלו על מידות טובות, דרך-ארץ, כבוד לזולת ואהבה גדולה גם למי שאינו הולך בתלם. לערכים האלה הוא חינך דורות של תלמידים, ולא חדל מלחזור עליהם שוב ושוב.

אולי היהודי הזה הוא המייצג האותנטי של לומדי תורה ומקיימי מצוותיה, ולא צייצנים למיניהם המתחרים זה בזה בעקיצות שהם יודעים לשלח לחלל האוויר? אולי הדמות שלו, יהודי בן מאה שחי את התורה וערכיה יומם ולילה, עד יומו האחרון ממש, היא תעודת הזהות האמיתית של יראי ה' ומקיימי מצוותיו?

קריאת התעוררות

אתה רואה לפניך אדם שחי בפשטות אמיתית, מתרחק מכל מריבה ומחלוקת, וממחיש בדוגמה האישית שהוא מקרין איך צריך להיראות יהודי של תורה. נועם הליכות, עדינות, מתינות, התחשבות, הבנה עמוקה של נפש הזולת.

הדברים שהתפרסמו עליו אינם בבחינת הספד בלבד על אדם גדול, אלא קריאת התעוררות לכל אחד ואחת מאיתנו. את הדרך הזאת ראוי לכולנו לאמץ. לחפש את המאַחד. לראות את נקודות האור שביהודי שני. להיות זהירים בכבוד הזולת. לוותר גם כשאני צודק.

כן, גם לנו יש הרבה לתקן, אבל כל עוד אנחנו חותרים לתיקון המידות והמעשים, ושואפים להיות יהודים כפי שהתורה מצפה מאיתנו – יש סיכוי שנגיע ליעד.


השיעור האחרון. איך צריך להיראות יהודי של תורה

  יש חדש

באים אל הרבי

אלפים מכל קצוות תבל יבואו לעשות את השבת הבאה בארבע אמותיו של הרבי, לקראת יום ההילולא ג' בתמוז. המונים יעשו את השבת באוהלי ענק שהוקמו סמוך לציוּן, בתפילות ברוב עם, בלימוד חסידות ובהתוועדות עם גדולי המשפיעים. בבית מדרשו של הרבי נערכים לאורחים רבים, שיעשו את השבת במקום שבו הרבי התפלל, למד ולימד עשרות שנים.

חינוך מעורר השראה

בעקבות החשיפה על ההצלחה המיוחדת של חינוך המבוסס על ערכי היהדות והחסידות, יש התעניינות רבה של הורים בחינוך הזה. זו ההזדמנות להירשם לגני חב"ד ולרשת 'שלהבות חב"ד', הקולטת גם ילדים מבתים שאינם שומרי מצוות. חפשו את המוסדות הקרובים אליכם והירשמו.

נרשמים לספר השמיני

ספר התורה השמיני שנכתב לזכותם של ילדי ישראל מתקדם לקראת השלמתו, וכרגע חסרים לו 91,710 נרשמים. על היוזמה הזאת הכריז הרבי מליובאוויטש בשנת תשמ"א (1981), וקבע כי מחירה של אות יהיה אחיד בעולם כולו – דולר אחד (בארץ המחיר לאות הוא 5 ש"ח). כדאי מאוד שהורים וסבים וסבתות ידאגו שילדיהם ונכדיהם יירשמו. הרישום באתר kidstorah.org.

  שלחן שבת

הפרשת חלה היא התיקון

לאחר פרשת המרגלים נאמר בתורה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ מוֹשְׁבֹתֵיכֶם", ורש"י מפרש: "בישר להם שייכנסו לארץ". זו הודעה מפתיעה, שהרי חטא המרגלים היה מרידה בקב"ה, וזו סחפה אחריה את כל העם בדרישה לשוב למצרים. אך אף-על-פי שנדמה היה שהמצב אבוד, בישר להם הקב"ה שייכנסו לארץ.

בהמשך לזה מסר הקב"ה לבני ישראל שתי מצוות: מצוות נסכים ומצוות חלה – הפרשת 'חלה' מתוך העיסה ומסירתה לכוהן. מה הקשר בין מצוות חלה לתיקון חטא המרגלים?

לשים את השכל בצד

מצוות חלה היא מצווה מיוחדת, שנוהגת גם בזמן הזה ועניינהּ "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" (יחזקאל מד,ל). חטא המרגלים נבע מכך שהם ביססו את מסקנותיהם על ההיגיון, ולא רצו לציית לדבר ה' שנמסר מפי משה רבנו. לכן התיקון לזה הוא חיזוק האמונה, בדגש על כך שהאדם מאמין בלי שהוא מערב את שכלו.

מצוות חלה מסמלת את הרעיון שהדבר הראשון הוא נתינה לקב"ה. גם כאשר מכינים עיסת בצק, לוקחים מעט ממנה ומקדישים את ההפרשה הזאת לה'. הלחם מייצג את כל צורכי האדם, ובמיוחד את השכל. המצווה הזאת מלמדת אותנו שגם אלה שייכים לקב"ה.

אין דבר אבוד

אדם רשאי, כמובן, להשתמש בשכלו ולעסוק בחוכמה. למחשבה ולשכל יתרונות רבים, ועיסוק ברעיון שכלי משול לאכילה כפשוטה. אבל קודם שניגשים לעיסוק עיוני, צריך להדגיש ולחדד את האמונה בקב"ה, שבורא בכל רגע ורגע מחדש את העולם (לא רק לפני כמה אלפי שנים אלא בכל יום וכל רגע), ובכלל זה גם את השכל שנברא על־ידי הקב"ה. כשאדם נוהג כך הוא יכול להיות בטוח שעיסוקו השכלי יהיה כראוי.

ההוראה מזה בעבורנו היא, שגם אם קרה שאדם נכשל, ובמקום לציית לקב"ה פעל על-פי נטיות שכלו, והידרדר חלילה עד כדי מרידה בקב"ה – אין זה מקרה אבוד. גם אחרי חטא המרגלים "בישר להם שייכנסו לארץ". עליו להודות בטעותו, לשנות את התנהגותו, כפי שבני ישראל אמרו "הננו ועלינו", והקב"ה יקבל את תשובתו.

ניצול לקדושה

בין הדברים שאמרו המרגלים על הארץ הייתה האמירה "עז העם... וגם ילידי ענק ראינו שם". להמחשת דבריהם הציגו פירות ענקיים. אבל יהושע וכלב אמרו שהפירות הגדולים הם הוכחה שזו ארץ טובה. לומדים מכך, שכל דבר בעולם שנברא על־ידי הקב"ה לא ייתכן שיש בו רק רע, ובוודאי אין רע בלי טוב.

המרגלים ראו את הארץ במבט שטחי, ואילו יהושע וכלב התבוננו בפנימיותה של הארץ, ובאפשרות לנצל את כל התכונות שלה לקדושה. שכן כאשר מנצלים את הגשמיות בדרך הנכונה, כרצון ה', זוכים לראות במוחש ש"טובה הארץ מאוד-מאוד".

(תורת מנחם, כרך נג, עמ' 137)

  מן המעיין

הפרשת חלה

ביטול עבודה זרה

"מראשית עריסותיכם תיתנו לה' תרומה... וכי תשגו ולא תעשו את כל המצוות האלה" (במדבר טו,כא-כב). למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודה זרה? לומר לך שכל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודה זרה.

(ויקרא רבה)

אין חשיבות לטבע

עבודה זרה עניינה שהאדם מחשיב את הכוכבים והמזלות לבעלי כוח עצמאי, בשעה שהאמת היא שאינם אלא כגרזן ביד החוצב בו. כל המקיים מצוות חלה מעיד בכך שהעיסה שהשיג בדרך הטבע ועל-ידי פעולות טבעיות באה בעצם מהקב"ה, ולכן כאילו ביטל עבודה זרה – הוא מבטל בכך את התחושה שכוחות הטבע הם בעלי חשיבות עצמית.

(הרבי מליובאוויטש)

תיקון באחדות

מצוות חלה נסמכה לפרשת המרגלים. כי תרומות ומעשרות הם מפני שנתחדש קיומם בעולם, ביבול החדש שצמח. אבל בעיסה שממנה מפרישים חלה לא נתחדש דבר, אלא החידוש הוא שכל גרגירי הקמח התאחדו לגוש אחד. כאשר מופרשת ממנה לכוהן יש תיקון להעדר באחדות בקרב ישראל.

(שם משמואל)

להתעלות מהעריסה

"מראשית עריסותיכם תיתנו לה'" (במדבר טו,כא). מייד בצעירותו של האדם, "מראשית עריסותיכם", שומה עליו להתעלות בעבודת הבורא, ואל לו להמתין לעת זקנה.

(רבי ישראל מקוז'ניץ)

חינוך לקדושה

בהתחלה, בעוד הילד רך, צריכים לחנכו לתורה וליראת שמיים. בעוד הילד בעריסה יש לנטוע בליבו אהבה ומסירות לכל עניין של קדושה.

(חתם סופר)

טהרה בשינה

יסוד ראשון בעבודת ה' הוא שהמיטה, ה'עריסה', תהיה שלמה, בקדושה ובטהרה. שהאדם יקדש את עצמו בעת השינה.

(רבי אברהם-ישכר מרדומסק)

הכנה לכל היום

בעודו שוכב על משכבו על איש ישראל להכין עצמו בקדושה אליו יתברך, ואז תהיה הנהגתו כל היום כראוי.

(רבי מאיר מאפטה)

איך מתחילים את היום

כשהאדם קם ממיטתו, ראשית דרכו היא "חלה תרימו תרומה" – אמירת מזמורי תהילים, לימוד תורה, תפילה בציבור וכיוצא בזה.

(ספר המאמרים קונטרסים)

  אמרת השבוע

נקודת מבט

בעל 'חידושי הרי"ם' בא פעם אחת לבקר את חברו וידידו רבי יעקב-אריה מרדזימין. שניהם היו בידידות גדולה עוד מימי היותם תלמידיו של רבי בונם מפרשיסחה.

אלה היו ימי הקיץ, בשבועות של פרשיות בהעלותך ושלח, וה'חידושי הרי"ם' ראה שרבי יעקב רוחו שבורה עליו מאוד. שאל אותו: "מה קרה לך, ינקעלע, שאתה נראה עצוב כל-כך?". השיב רבי יעקב-אריה: "איך לא אתעצב על ליבי בלומדי את החומש בפרשיות האלה, והן מלאות בחטאי ישראל: המתאוננים, חטא מרים, המרגלים, מקושש העצים וכו'".

אמר לו ה'חידושי הרי"ם': "ינקעלע, ינקעלע, הם עשו עבירות ונעשתה מזה תורה שלמה, ואילו אנחנו עושים מצוות ולא נעשה מזה כלום"...

  גאולהפדיה

בציפייה להרחבת הגבולות

עֶשֶׂר אֲרָצוֹת. בברית בין הבתרים, כשהקב"ה הבטיח את ארץ ישראל לאברהם אבינו, נקב בשמותיהן של עשר ארצות שיקבלו בניו: ארצות הקיני, הקניזי, הקדמוני, החיתי, הפריזי, הרפאים (חיווי), האמורי, הכנעני, הגרגשי והיבוסי. ואולם בפועל הונחלו ארצותיהם של שבעה מהעמים האלה בלבד. עוד שלוש ארצות – קיני, קניזי וקדמוני – לא ניתנו לבני ישראל.

התשובה ניתנת בפרשת ערי המקלט. הקב"ה ציווה את בני ישראל להקים שש ערי מקלט כאלה, ולאחר מכן נאמר (דברים יט,ח-ט): "וְאִם יַרְחִיב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת גְּבֻלְךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ... וְיָסַפְתָּ לְךָ עוֹד שָׁלֹשׁ עָרִים עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה". רש"י מפרש שהשבועה שעליה מדובר היא: "כאשר נשבע לתת לך ארץ קיני קניזי וקדמוני".

חכמי ישראל נחלקו בזהותן של שלוש הארצות האלה (ירושלמי שביעית תחילת פרק ו ועוד): "רבי יהודה אומר: ערבייה, שלמייא, נבטייה. רבי שמעון אומר: אסיא ואספמיא ודמשק. רבי אליעזר בן-יעקב אומר: אסייא וקרתיגנא ותורקי. רבי אומר: עמון ומואב וראשית בני עמון".

הדבר משתלב עם דברי חז"ל על ההתפשטות הצפויה של ארץ ישראל בעידן הגאולה. אז יהיו "כל יושביה עליה", ולא עוד אלא שגבולות הארץ יתפשטו ויתרחבו מאוד, כפי שהבטיח הקב"ה ליעקב אבינו (בראשית כח,יד): "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" – פריצה והתפשטות "בלי מצרים" (ראה שבת קיח,א).

עֲבוֹדַת הַמִּדּוֹת. תורת החסידות (ראה באריכות בדרוש "אל תצר את מואב", ובספר השיחות ה'תנש"א כרך ב, עמ' 874) מסבירה את הטעם הפנימי שבזמן הזה ניתנו לנו ארצות שבעת הגויים בלבד, ואילו לעתיד לבוא נקבל את כל עשר הארצות. המספר שבע מייצג את הכוחות הרגשיים (שבע המידות) בלבד, ולא את הכוחות השכליים.

בזמן הזה אנו נדרשים לתקן בעיקר את העולם הרגשי – לדכא את המידות הרעות ולכוון את המידות הטבעיות לאפיקים הנכונים. עיקר ההתמודדות של האדם בתוך עצמו מתמקדת בתחום הרגשי, במלחמה מול התשוקות והיצרים. העבודה במישור השכלי נועדה בעיקר לשליטה על הרגשות.

לכן ניתנו לנו ארצות שבעת עמי כנען, המסמלים את המידות הרעות, כדי שנעבוד ונתקן את המידות האלה ונברור את הטוב מהרע. ואולם בביאת המשיח, כאשר התחום הרגשי יגיע לתיקונו, ייפתח עידן חדש, של עבודה בתחום השכלי. השכל יהיה אז תכלית ומטרה לעצמו, ולא רק אמצעי לתיקון המידות. אז יהיה עיקר עיסוקנו בידיעת ה', והביטוי לכך יהיה בקבלת שלוש הארצות הנוספות, המסמלות את שלמות המוחין.

  מעשה שהיה

המטבע מילא את שליחותו

הרשל הבין את הסכנה האורבת לגיסו, ובלי היסוס הוציא את המטבע היקר ומסרו לגיסו. הוא הסביר לו את דבר ייחודו של המטבע וכוחו כחפץ שמירה

"אני מוכרח להשיג מטבע; זו זכות גדולה", אמר בליבו הנער היתום הרשל.

קשר מיוחד נרקם בינו ובין האדמו"ר רבי יעקב פרידמן מהוסיאטין. הרבי קירבו וחיבבו מאוד, והוא היה בן-בית אצלו. כחסיד, ידע הרשל היטב את משמעותו וערכו של המטבע הניתן מידיהם של אדמו"רי בית רוז'ין, לשמירה ולהצלחה.

עוד בילדותו ראה בארנקו של אביו, ר' חיים, מטבע שקיבל מרבו, ועליו שמר מכל משמר בארנק מיוחד. כשנפטר, פשפשו בני הבית בארנק, בניסיון למצוא את המטבע, אך הוא נעלם. אחרי-כן שמעו בני המשפחה מפיו של חסיד זקן כי "דרכו של מטבע קדוש להיעלם לאחר שעשה את מלאכתו וביצע את השליחות שלשמה ניתן".

הרשל הבן שמע מהחסיד רבות על המטבע וסגולותיו, ועל החשיבות שכל חסיד יהיה מצויד במטבע שניתן לו מרבו. הוא החליט לחפש הזדמנות ושעת רצון לבקש מטבע כזה מרבו.

ערב אחד הקדים הרשל לבוא לבית רבו לפני שעת המנחה, ועמד לצד שער החצר. רבי יעקב טייל את טיולו היומי על השביל המרוצף, והבחין בהרשל. הוא רמז לו באצבעו להתקרב אליו.

"אילו חדשות שמעת היום?", שאל את הרשל. הרשל השיב כי שלושה חיילים נשבו בידי המצרים, בפשיטה שהייתה בגבול עם מצרים.

עננה של צער כיסתה את פני הצדיק. "עד מתי זה יימשך?!", קרא בכאב. בעודו מהרהר אמר הרשל: אם ה' הוא אביהם של יתומים ואלמנות, שבדרך כלל יש להם מנחם, ודאי שהוא אביהם של השבויים, שאין להם מנחם".

דברי העידוד שאמר הסירו מעט את עננת הצער מעל פני הצדיק. הרשל ראה שזו שעת כושר ואמר: "אולי אוכל לבקש בקשה שלא העזתי לבקש עד היום. האוכל לקבל מטבע לשמירה?".

כשיצא הרשל מחדרו של הרבי ומטבע שילינג אנגלי בידו – לא היה מאושר ממנו. בבית נתפר בעבור המטבע כיס מבד, עליו רשם את שמו וכתובתו, ובצד השני את תאריך קבלתו ושמו של רבו.

מאותו היום לא יצא הרשל לרחוב בלי הארנק שבו המטבע. איתו חש שמור ומוגן. המטבע העניק לו תחושת ביטחון שליוותה אותו. אחרי הסתלקות רבו נעשה המטבע יקר בעיניו עוד יותר. הוא חש כי במטבע הזה באה לידי ביטוי רוחו של הצדיק, שהיה אהוב עליו כל-כך.

חלפו שנים. מלחמת יום הכיפורים פרצה. גיסו של הרשל, יצחק-מרדכי, גויס למערכה במוצאי הצום, כחייל חי"ר משוריין.

הרשל הבין את הסכנה האורבת לגיסו, ובלי היסוס הוציא את המטבע היקר ומסרו לגיסו. הוא הסביר לו את דבר ייחודו של המטבע וכוחו כחפץ שמירה. הגיס הודה לו ונפרד ממנו. כעבור יומיים גויס גם הרשל. הוא נקרא להגיע למפקדת הגולן. את הנסיעה עשה במכוניתו.

בדרך עצר בטבריה, ושם פקד את כל ציוני אדמו"רי בית הוסיאטין בבית העלמין הישן, ושטח תפילה בעבורו ובעבור כלל ישראל. ליד ציונו של רבו הוסיף תפילה אישית ומיוחדת על המטבע המצוי בידי גיסו הלוחם, וביקש שיפעל את פעולתו וישמור עליו.

אף שהוא עצמו לא שירת ביחידה קרבית, היה מודאג מהעובדה שהוא נקרא למלחמה ואין בידו מטבע לשמירה.

בחופשתו הראשונה, בדרכו לביתו בתל-אביב, עצר שוב ליד ציון רבו, והניח על המצבה מטבע של לירה. הוא אמר כמה פרקי תהילים, וביקש כי תחול על המטבע הזה ברכתו של הצדיק, ויהיה זה מטבע חילופי למטבע שמסר לידי גיסו. לאחר מכן לקח את המטבע ופנה לדרכו.

הוא ניסה להכניס את המטבע לכיס הארנק שבו שכן המטבע הקודם, אך המטבע הזה היה גדול מקודמו, וסירב להיכנס. הרשל הכניס אותו לתא אחר בארנק והדביק את התא לכל אורכו בסרט דביק. לאחר מכן אף הידק את התא מכל צדדיו בעזרת מהדק סיכות.

מלחמת יום הכיפורים הסתיימה. כשיצחק-מרדכי, גיסו, שב מהחזית, סיפר בהתרגשות כי ניצל כמה פעמים ממוות ודאי. פעם אחת פגע פגז אויב במשאית עמוסת פגזים שבה ישב. מכל יושבי המשאית לא נותר איש חי, והוא ניצל.

"אני בטוח שהמטבע שהיה שמור בכיס חולצתי הגן עליי מכל רע". הוא הוציא את המטבע והשיבו להרשל, בהבעת תודה עמוקה.

כששב לידו המטבע המקורי, הוציא הרשל את ארנקו, לקח סכין חדה ומספריים כדי לפתוח את 'שערי' התא הנעול בסיכות ובסרט דביק.

כשהצליח לפתוח את התא, נדהם. המטבע נעלם. או-אז נזכר בדברי החסיד הזקן: "המטבע נעלם עם תום שליחותו ותפקידו בעולם".

(על-פי 'אִמְרו צדיק')

  רציתי לשאול

עם הרב אליעזר ויינר

מנהל בית חב"ד בבית שמש

האם שיעור תורה בבוקר חשוב יותר משיעור בערב?

מצוות 'תלמוד תורה' היא "בשכבך ובקומך", בבוקר ובערב. מטבע הדברים יש לבני-האדם יותר פנאי בערב, ואילו בבוקר ממהרים לעבודה, לפזר את הילדים במוסדות וכדומה. ובכל-זאת חשוב לעשות מאמץ לפתוח את היום בלימוד תורה.

הן במצוות הפרשת חלה הן במצוות ביכורים יש דגש בנתינת ה'ראשית' לקב"ה. הדבר מבטא קודם כול את סדרי העדיפויות הנכונים, ומעמיד את האמונה ואת הקשר עם הקב"ה בראש הפירמידה.

נוסף על כך, כשמתחילים את היום בלימוד תורה, גם אם הזמן המוקצב לכך מצומצם יחסית, נהפכים הרגעים האלה לקטר המוביל אחריו את כל שאר שעות היום. יומו של יהודי הנפתח בלימוד תורה הוא יום שונה לגמרי.

עוד יתרון ללימוד בבוקר, שאז הראש פנוי. העולם עוד לא התחיל לסאון. עדיין לא התחילו הטלפונים ושאר הטרדות. האוויר צלול, הרחוב שקט, המוח רענן. הדברים הנלמדים נקלטים הרבה יותר טוב, ומשאירים רושם על היום כולו.

יש אנשים שעבודתם מחייבת אותם להתחיל את יום העבודה מוקדם בבוקר. כאלה הם למשל קבלנים, שצריכים לאסוף את הפועלים שלהם ולתת להם הוראות עם תחילת יום העבודה. בעקבות זאת יש מהם שהופכים את הסדר – מתחילים בענייני העבודה ואחר-כך הולכים להתפלל וללמוד תורה.

אך יש לי ידיד קבלן שהחליט החלטה איתנה להתחיל את היום בלימוד תורה ובתפילה, גם אם הפועלים ימתינו לו בבטלה. הוא סיפר לי שלפעמים זה ניסיון קשה מאוד, אבל הוא משתדל לעמוד בהחלטתו, ולדבריו נוכח שלא הפסיד מכך אלא להפך.

  פינת ההלכה ומנהג

ציצית ברדיד ומגבת

שאלה: האם סדין או מגבת, שמתעטפים בהם בבריכה או על שפת הים, חייבים בציצית?

תשובה: התורה מצווה לקשור ציצית בבגד שהאדם לובשו ושיש לו 'ארבע כנפות', היינו ארבע פינות; ומי שלובש בגד שיש לו 'ארבע כנפות' בלי ציצית – מבטל מצוות עשה.

ואולם יש סוגי בגדים שהיה נהוג ללובשם בקרב יהודים בארצות שונות, ולא הטילו בהם ציצית, גם כשהיו בעלי ארבע כנפות.

ההגדרות שניתנו לבגדים הפטורים מציצית: א) בגד שעיקרו כיסוי הראש, אף שבפועל הוא מכסה גם את הגוף. ב) צעיף שרובו מקופל ורק מיעוטו מכסה את הגוף. ג) בגד שכל פינותיו מלפנים, ואינן מכוּונות כנגד הפינות האחרות, כגון פינות הצווארון של חולצות וחליפות. ד) ממחטה או מטפחת, שעיקר שימושה לצרירת מעות או לקינוח הזיעה, אף שהיא משמשת לעיתים גם להגנה מפני חום או קור. ה) תחפושות פורים, כיסויים להגנה מפני קרינה או שכפ"ץ ואפוד מגן מפני נשק קר או חם.  ו) מגבות, סינרים, חגורות, וכן סדין תספורת, שנועד לשמור על הבגדים מהשערות הנקצצות.

על-פי זה רדיד (שאל) חייב בציצית, מכיוון שהוא מיועד לכיסוי הגוף. לעומתו, מגבת או סדין פטורים מציצית, גם אם מתעטפים בהם.

אם כל הכנפות הן מצד אחד, וכן ב'סירטוק' (פראק), מוצע לירא שמיים לעגל היטב את אחת הפינות, כדי לפטור את הבגד מציצית. העיגול ראוי שיהיה בקוטר 12 ס"מ (כקוטר תקליטור מחשב).

מקורות: ב"י וד"מ או"ח סו"ס י, ונו"כ, שו"ע אדה"ז, משנ"ב וביה"ל, פסקי תשובות ו'ציצית – הלכה פסוקה' שם. 'ציצית – הלכה למעשה' פ"א ס"ו, יא-יג, וספ"ד. קצות השלחן (הוצאת תשל"ה) ח"א עמ' פה.

  חיים יהודיים

לא סת"ם מפעל

אל תסתכלו רק על הכתב של ספרי תורה, תפילין ומזוזות. גם הקלף עבר תהליך ארוך ומרתק. הצצה למפעל קלף בבית חלקיה

נעים להכיר. הרב צבי בק, בן 74, תושב ירושלים, מייסד 'קלף בק', מפעל לעיבוד קלף לספרי תורה, תפילין, מזוזות, מגילות וכדומה. המפעל ממוקם ביישוב בית חלקיה. "בעברי הייתי משרטט קלף. הקמתי את המפעל לפני כארבעים שנה. יש רק מפעלים יחידים כאלה בכל הארץ. זכינו לביקורי גדולי התורה והחסידות, והם ציינו את המפעל שלנו כמקום המהודר ביותר".

מהיכן העורות? הקלף מיוצר מעור פרה, כי הוא עדין ונוח לכתיבה. "את העורות אנחנו מייבאים בדרך כלל מארה"ב או מאוסטרליה. יש הידור בעור 'שליל' – עור של עגל שנמצא בבטנה של פרה שנשחטה".

גלגולו של עור. האדם הממוצע שרואה קלף אינו מעלה על דעתו איזה תהליך הוא עבר. "תחילה מנקים את העור ביסודיות. לאחר מכן משרים את העור בחומרים מיוחדים. בתום השלב הזה העורות עוברים ייבוש שאורך כמה חודשים. אחרי הייבוש מרטיבים מחדש את העור, ואז מותחים אותו מכל הצדדים, ושוב תהליך של ייבוש. בהמשך יש פעולות שיוף ועוד".

כיתוב:
הרב בק במתיחת העור. תהליך שאורך חודשים

הובלה בהקפאה. "עור הוא דבר חי, ושינויי מזג האוויר משפיעים עליו. ההובלה שלו לארץ חייבת להיות במליחה או בהקפאה. אנחנו מעדיפים להביא את העורות קפואים, כדי להימנע ממליחה שבוצעה בידי לא-יהודי".

היריעה הגדולה ביותר. "היריעה הגדולה ביותר שעיבדנו עמדה על מטר ושבעים. לשם כך דרוש עור של פרה גדולה במיוחד".

הווה מול עבר. "דורנו התברך בטכניקות ובמכונות שמאפשרות להביא את העיבוד לרמות אחרות לגמרי מבדורות קודמים. העור יפה יותר, מעובד יותר, עדין יותר. נראה לי שגם ביופי הכתב יש שיפור גדול בדורנו".

עבודת יד או מכונה? "רוב העבודות שלנו נעשות בעבודת יד. יש תהליכים, כמו ערבוב המים והחומרים עם העורות, בתוך חביות, הנעשים בסיבוב ידני, בעזרת גלגלי שיניים. הכול נעשה 'לשם מצוות ספר תורה'".

יוקר המחיה. "הקלף התייקר בשנים האחרונות. הקורונה בלמה זמן רב את ייבוא העורות מחו"ל. זה השפיע על כל הענף והקפיץ את המחירים. מרכיב הקלף במוצרי סת"ם נמוך יחסית, כי העלות העיקרית היא הכתיבה עצמה, ועדיין זו עלות שהסופרים צריכים להביאה בחשבון".

קלף לצורכי חולין. "בעיקרון, המפעל מייצר מוצרי סת"ם וקדושה בלבד. לעיתים נדירות אנחנו מחריגים פיסות קלף לתעודות בלבד, וגם זה בתנאי מקדים שאנחנו עושים לפני העיבוד".

בקשה מבית המלוכה. "לפני כחמש-עשרה שנה קיבלתי פנייה מבית המלוכה הבריטי. הם אפילו שיגרו נציג מיוחד למפעל וביקשו לקנות כמות נכבדה של קלף. לא הייתה להם מגבלה של כסף, וההצעה הייתה גבוהה מאוד. סירבתי בנימוס, מכיוון שאנחנו מייצרים את הקלף שלנו בעבור דברי קדושה בלבד, ובטח לא לדברים שאין לנו מושג מה ייעשה בהם".


קלף מעור פרה.
עדין ונוח לכתיבה


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)