פרשתנו נפתחת במילים: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". רש"י מפרש: "אין צו אלא לשון זירוז, מייד ולדורות". ומוסיף ואומר: "אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". כלומר, זו מצווה שדורשת המרצה מיוחדת בשל העלויות הגבוהות של הבערת המזבח בלי הפסקה.
כל מילה בפירושו של רש"י מדויקת. אם הוא מוסיף שהזירוז הוא "מייד ולדורות" הרי שאילו היה נכתב 'מייד' או 'לדורות' בלבד – לא היינו למדים את האפשרות השנייה.
זריזים בירושה
לכאורה, מה הצורך בזירוז מיוחד? כל יהודי שמקבל ציווי מהקב"ה מבצע אותו בטבעיות בזריזות. הלוא תכונת הזריזות עוברת אלינו מאברהם אבינו, כפי שמבואר בספר התניא שניסיון העקידה כשהוא לעצמו איננו נחשב לניסיון גדול בעבור אברהם אבינו, שהרי הקב"ה עצמו דיבר אליו וציווה אותו על כך. אלא גדולתו של ניסיון העקידה היא בזריזות הנפלאה שבה הלך אברהם למלא את ציווי ה'.
ובכל-זאת התורה מזרזת במיוחד, וזה החידוש שבדברים: יש לזרז 'מייד', כי ציווי חדש, שלא היה מעולם, דורש תמריץ מיוחד. וגם בחלוף הזמן עלולה להתפתח נטייה לדחות את הדברים, ולכן יש צורך לזרז גם על דברים שהם 'לדורות'.
כסף לא יעכב
אבל עדיין צריך להבין את דברי רבי שמעון ש"צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". וכי יעלה על הדעת שמפני הפסד כספי יהודי לא יקיים את רצון ה'? ואם אכן יש צורך בציווי מיוחד במקום של חסרון כיס, מדוע לא נאמר הדבר כבר בקרבן הפסח או בעולת יחיד (שבתחילת פרשת ויקרא)?
אלא שאכן יהודי לא יתפתה לעצת היצר להימנע מקיום מצוות ה' בשל חסרון כיס. הוא מאמין שהקב"ה זן ומפרנס את העולם כולו בחסד וברחמים, ובוודאי לא יינזק מקיום מצווה. להפך, הוא מאמין שהקב"ה נתן לו את הכסף כדי שיוכל לקיים את המצווה.
שיקולים פסולים
אלא שהיצר טוען שהכול טוב ויפה כשמדובר בכסף הפרטי, אך כאשר מדובר בכסף ציבורי כאן יש מקום לטענת היצר, שזה בזבוז להקצות את הכסף בעבור 'אש תמיד', בשעה שאפשר לייעד אותו להקטרת הקטורת או לבדק הבית! בכסף ציבורי – ממון הקדש – יש להיזהר אפילו בפרוטה אחת, ועל־אחת־כמה־וכמה כשמדובר בסכום גדול. לא יקרה דבר אם האש תכבה ותודלק מחדש כשיזדקקו לה!
על כך אומר רבי שמעון: "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". כשמדובר בציווי של הקב"ה אין לעשות חשבונות, אלא להזדרז ולבצע מייד, בלי לשקול שיקולים של עלות ותועלת.
(תורת מנחם, כרך סד, עמ' 14) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:48
זריחה: 5:45
