חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:11 זריחה: 6:43 א' בחשון התשפ"ז, 12/10/26
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

שיחת השבוע 1891 - כל המדורים ברצף
ערב שבת קודש פרשת צו/שבת הגדול, ט' בניסן ה'תשפ"ג, (31/03/2023)

מדורים נוספים
שיחת השבוע 1891 - כל המדורים ברצף
לשבת יחד סביב השולחן
יש חדש
לבצע במקום להתחשבן
חג הפסח
בין רפואה לחינוך
כשהחושך נהפך לאור
תשובה תמוהה ומדויקת
רציתי לשאול
תענית בכורים
לפגוש בהונולולו את מהפכת הרבי

מס' 1890, ערב שבת-קודש הגדול פרשת צו, ט' בניסן ה'תשפ"ג (31.03.2023)

צעירי אגודת חב"ד

יוצא לאור על-ידי המרכז לעזרי שליחות

ת"ד 14 כפר חב"ד 60840, טל' 073-3731777

עורך: מנחם ברוד  �  יו"ר: הרב יוסף יצחק הכהן אהרונוב

  עמדה שבועית

לשבת יחד סביב השולחן

כמו משה רבנו, שהלך לחפש את השה האובד שנטש את העדר, כך עסק הרבי בחיפוש הנשמות היהודיות היקרות שתעו בדרכי החיים

בהגדה של פסח אנחנו פוגשים את 'ארבעת הבנים': חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול. ארבעת הבנים הללו מייצגים ארבעה טיפוסים של יהודים, והתורה מנחה אותנו להעביר את מסורת האבות ואת סיפור יציאת מצרים לכל בן ובן על-פי מושגיו ושפתו.

הרבי מליובאוויטש הוסיף, שבדורות האחרונים נוצר טיפוס חדש של יהודי, בבחינת 'בן חמישי'. ארבעת הבנים, מהחכם ועד זה שאינו יודע לשאול, יש להם בכל-זאת דבר משותף – הם מתכנסים ויושבים יחדיו אל שולחן הסדר וחוגגים את הפסח. ואולם 'הבן החמישי' התרחק כל-כך מהמסורת היהודית, עד שאפילו אינו חש צורך לבוא ולהשתתף בסדר. בשעה שהעם היהודי לתפוצותיו חוגג את ליל הסדר, משוטט 'הבן החמישי' אי-שם בעולם, ואינו מתעניין כלל בליל הסדר ובמסורת האבות.

משימת דורנו, אמר הרבי, היא לאתר את 'הבן החמישי', להגיע אל היהודים הללו, להזכיר להם שגם הם בנים לעם ישראל, ולהשיבם אל שולחן הסדר ואל חיקה של המסורת היהודית.

לא להתבלבל מהאבק

אמרה זו משקפת להפליא את מנהיגותו של הרבי. מעולם לא חשב במונחים כיתתיים וקהילתיים, אלא לנגד עיניו עמד כלל ישראל כולו. כמו הרועה הראשון של עם ישראל, משה רבנו, שהלך לחפש את השה האובד שנטש את העדר, כך עסק הרבי בחיפוש הנשמות היהודיות היקרות שתעו בדרכי החיים ובחילוצן מאיומי הטמיעה וההתבוללות.

הרבי לימד אותנו להביט על כל יהודי כעל אח אהוב, בלי מחיצות. גם מי שלמראית עין התרחק מערכי היהדות, יש בו נשמה יהודית יקרה. האבק החיצוני שמכסה אותה אינו צריך לבלבל אותנו. תחת המעטה החיצוני טמון יהלום יקר.

יום של הודיה

יום ראשון, י"א בניסן, הוא היום שבו לפני 121 שנים ירדה לעולם נשמתו הגדולה של הרבי, ולכן זה יום זכאי. על ערכו של יום הולדתו אצל צדיק אפשר ללמוד מדברי חז"ל, שהמן הרשע בחר בחודש אדר לביצוע מזימתו, מפני שבחודש זה מת משה רבנו, והוא סבר שזה חודש רע לישראל; ואולם טעותו הייתה, שלא ידע שבחודש זה משה רבנו גם נולד, ו"גדול יום הלידה שהוא מכפר על יום המיתה". וכך, בזכות יום הולדתו של משה רבנו, שחל בחודש אדר, נהפך החודש כולו לחודש של ברכה ומזל לעם ישראל בכל הדורות.

אף אנו, בני דורנו, שזכה לאורו הגדול של הרבי, שנהנה מאור תורתו, מעצותיו הקולעות, מהדרכתו המדויקת, משפע ברכותיו ומהנהגתו הכבירה, ראוי לנו להודות לה' על ששתל בתוכנו נשמה כבירה זו. זה יום להגברת אהבת ישראל, להפצת היהדות, לזיכוי הרבים במצוות, ובעיקר – להתחזקות במשאת נפשו העיקרית של הרבי – ציפייה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו.

ויהי רצון שחודש ניסן זה יהיה גם חודש הגאולה האמיתית והשלמה, כפי שהבטיחונו חז"ל: "בניסן נגאלו – בניסן עתידים ליגאל".


משימת הדור. להחזיר את 'הבן החמישי' (צילום: ישראל־זאב גולדשמיד)

  יש חדש

יוצאים להאיר

אלפי חסידי חב"ד ברחבי הארץ ייטלו בע"ה ביום ראשון, י"א בניסן, פסק זמן מההכנות לפסח וייצאו למגוון פעילויות להפצת היהדות ולזיכוי הרבים במצוות, לרגל יום הולדתו של הרבי מליובאוויטש. זה יום שבו 'מזלו גובר', ועל כן אפשר לבקש בו ברכה ולקבל החלטות טובות.

ערוכים לסדר

נשלמות ההיערכויות לקראת חג הפסח. בתי חב"ד ברחבי הארץ מחלקים למשפחות נזקקות יותר ממאה וחמישים אלף חבילות מזון, ובהן  מצות, יין ומצרכי מזון בסיסיים. זה למעשה מפעל 'קמחא דפסחא' הגדול בארץ. כמו-כן ייערכו ברחבי הארץ מאות סדרים ציבוריים, ובהם ישתתפו עשרות אלפי יהודים. פרטים על אלפי סדרי הפסח ברחבי העולם כולו אפשר למצוא באתר chabad.org/seder.

דמויות להמחשת ההגדה

רעיון מקורי לשולחן הסדר, שיסייע לשמור את הילדים ערים ולהפעיל אותם סביב השולחן – ערכת דמויות, המציגות את יציאת מצרים וקריעת ים סוף, והניתנות להצבה על שולחן הסדר. הערכה גם מאפשרת משחק דמיון של הילדים. המפתחים צירפו דף ובו ארבע הפעלות וחידות לילדים. פרטים באתר storytable.shop או בטל' 0529256476.

  שלחן שבת

לבצע במקום להתחשבן

פרשתנו נפתחת במילים: "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר, זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר, וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ". רש"י מפרש: "אין צו אלא לשון זירוז, מייד ולדורות". ומוסיף ואומר: "אמר רבי שמעון, ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". כלומר, זו מצווה שדורשת המרצה מיוחדת בשל העלויות הגבוהות של הבערת המזבח בלי הפסקה.

כל מילה בפירושו של רש"י מדויקת. אם הוא מוסיף שהזירוז הוא "מייד ולדורות" הרי שאילו היה נכתב 'מייד' או 'לדורות' בלבד – לא היינו למדים את האפשרות השנייה.

זריזים בירושה

לכאורה, מה הצורך בזירוז מיוחד? כל יהודי שמקבל ציווי מהקב"ה מבצע אותו בטבעיות בזריזות. הלוא תכונת הזריזות עוברת אלינו מאברהם אבינו, כפי שמבואר בספר התניא שניסיון העקידה כשהוא לעצמו איננו נחשב לניסיון גדול בעבור אברהם אבינו, שהרי הקב"ה עצמו דיבר אליו וציווה אותו על כך. אלא גדולתו של ניסיון העקידה היא בזריזות הנפלאה שבה הלך אברהם למלא את ציווי ה'.

ובכל-זאת התורה מזרזת במיוחד, וזה החידוש שבדברים: יש לזרז 'מייד', כי ציווי חדש, שלא היה מעולם, דורש תמריץ מיוחד. וגם בחלוף הזמן עלולה להתפתח נטייה לדחות את הדברים, ולכן יש צורך לזרז גם על דברים שהם 'לדורות'.

כסף לא יעכב

אבל עדיין צריך להבין את דברי רבי שמעון ש"צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". וכי יעלה על הדעת שמפני הפסד כספי יהודי לא יקיים את רצון ה'? ואם אכן יש צורך בציווי מיוחד במקום של חסרון כיס, מדוע לא נאמר הדבר כבר בקרבן הפסח או בעולת יחיד (שבתחילת פרשת ויקרא)?

אלא שאכן יהודי לא יתפתה לעצת היצר להימנע מקיום מצוות ה' בשל חסרון כיס. הוא מאמין שהקב"ה זן ומפרנס את העולם כולו בחסד וברחמים, ובוודאי לא יינזק מקיום מצווה. להפך, הוא מאמין שהקב"ה נתן לו את הכסף כדי שיוכל לקיים את המצווה.

שיקולים פסולים

אלא שהיצר טוען שהכול טוב ויפה כשמדובר בכסף הפרטי, אך כאשר מדובר בכסף ציבורי כאן יש מקום לטענת היצר, שזה בזבוז להקצות את הכסף בעבור 'אש תמיד', בשעה שאפשר לייעד אותו להקטרת הקטורת או לבדק הבית! בכסף ציבורי – ממון הקדש – יש להיזהר אפילו בפרוטה אחת, ועל־אחת־כמה־וכמה כשמדובר בסכום גדול. לא יקרה דבר אם האש תכבה ותודלק מחדש כשיזדקקו לה!

על כך אומר רבי שמעון: "ביותר צריך הכתוב לזרז במקום שיש בו חסרון כיס". כשמדובר בציווי של הקב"ה אין לעשות חשבונות, אלא להזדרז ולבצע מייד, בלי לשקול שיקולים של עלות ותועלת.

(תורת מנחם, כרך סד, עמ' 14)

  מן המעיין

חג הפסח

בדיקת המידות

"אור לארבעה-עשר בודקים את החמץ לאור הנר". ארבעה-עשר רומז למידות – שבע מידות של הנפש האלוקית ושבע מידות של הנפש הבהמית. יש לבדוק מידות אלה לאור הנר, "נר ה' נשמת אדם".

(אדמו"ר הזקן)

הרכוש ביציאה

"ואחרי-כן יֵצאו ברכוש גדול". רק לאחר שייצאו משם ייתנו להם את הרכוש הגדול. אם ייתנו להם אותו מוקדם יותר, לא יהיה להם עוד חשק לצאת ממצרים.

(אמרי חן)

לבן מול יעקב

"ולבן ביקש לעקור את הכול". אין 'יעקב' שמולו אינו מתייצב 'לבן' כלשהו. אך לצערנו, לא כל 'לבן' יש כנגדו 'יעקב'.

(עיטורי תורה)

צומח מחדש

"רבבה כצמח השדה נתתיך". עשב השדה יש לו תכונה, שככל שמרבים לגזום אותו, הוא ממהר יותר לשוב ולצמוח.

(מאוצרנו הישן)

השמחה אינה שלמה

"אלו עשר מכות". נוהגים להטיף מן הכוס טיפות יין בספירת המכות, לרמז כי שמחתנו על שבגללנו נענש עם שלם אינה שמחה שלמה. אף-על-פי שהשונא היה ראוי לאותה מפלה, אין היא גורמת לנו שמחה אמיתית. בכל מכה ומכה נגרע משהו מכוס השמחה שלנו.

(אברבנאל)

מאכל הרפואה

אחד מחסידי אדמו"ר הזקן היה רופא, ר' יצחק שמו. אדמו"ר הזקן היה שולח לו מצה שמורה, והוא היה טוחנה ומכין ממנה תרופות, ואלה היו מרפאות חולים. הוא היה אומר: המצה ששלח לי הרבי אינה רק 'מיכלא דמהימנותא' [מאכל של אמונה], אלא גם 'מיכלא דאסוותא' (מאכל של רפואה); יש בה רפואה לכל מיני חולי.

(ספר השיחות תש"א)

הנפש מאירה

בישיבת תומכי תמימים למד תלמיד ושמו שמעון ויטֶבסקֶר. לפני חג הפסח הלך עם קבוצת תלמידים לשאוב 'מים שלנו'. כל הדרך היה שמח, הן בהליכה לנהר הן בשאיבת המים. בסיום השאיבה יצא בריקוד חסידי, ובפיו ניגון חסידי עליז. הרבי הרש"ב ראה מחלונו את המחזה. הוא קרא לבנו, הריי"צ, ואמר לו: אצל תלמיד זה מאירה עכשיו 'יחידה שבנפש'.

  אמרת השבוע

בין רפואה לחינוך

צעיר יהודי, בן למשפחה מודרנית, נכנס אל הרבי מליובאוויטש והציג את הלבטים המעסיקים אותו: הוא עומד להתחיל לימודים גבוהים ומתקשה להחליט באיזה מקצוע לבחור – ברפואה או בחינוך.

הצעיר הציג את היתרונות שבכל תחום, שברפואה ביכולתו להציל חיים, ועל-ידי חינוך באפשרותו לבסס את דרכם ועתידם של בני הדור הצעיר.

הרבי המליץ לו לפנות לתחום החינוך והסביר: "הרופא פועל להביא רפואה ומזור למי שכבר נעשו חולים; ואילו המחנך, שמעמיד את האדם על הדרך הנכונה, מביא לידי כך שהבריאים יוסיפו להיות בריאים ולא יחלו".

  גאולהפדיה

כשהחושך נהפך לאור

הַלַּיְלָה יָאִיר. גאולת מצרים משמשת דגם של הגאולה האמיתית והשלמה, כפי שנאמר (מיכה ז,טו) "כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת". ערב היציאה ממצרים קרה דבר משמעותי מאוד – בכורי מצרים תבעו מאבותיהם ומפרעה לשלח את ישראל, וכשהללו סירבו "עשו עימם הבכורות מלחמה והרגו מהם הרבה". על כך נאמר (תהילים קלו,י) "לְמַכֵּה מִצְרַיִם בִּבְכוֹרֵיהֶם" (כפי שמבואר בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, תחילת סימן תל).

נס מיוחד זה מבטא נקודה מרכזית בגאולה. היה חשוב לא רק לצאת ממצרים, אלא גם להעביר את הרע מן העולם, ועד לשלמות הדבר, כאשר הרע עצמו מתהפך לטוב. התהפכות זו של החושך לאור באה לידי ביטוי מיוחד במלחמתם של בכורי מצרים למען בני ישראל. הבכורים מסמלים את תוקפה וחוזקה של מצרים, והנס שקרה כאן הוא, שהתוקף והחוזק של מצרים הוא עצמו נלחם במצרים, כדי שישלחו את בני ישראל.

זו השלמות של התהפכות החושך לאור, כדוגמת השלמות שתהיה לעתיד לבוא, שאז "לַיְלָה כַּיּוֹם יָאִיר" (תהילים קלט,יב). גם בגאולה הקרובה יבואו הגויים ויסייעו ליהודים למלא את ייעודם, כפי שנאמר (ישעיה סא,ה-ו) "וְעָמְדוּ זָרִים וְרָעוּ צֹאנְכֶם, וּבְנֵי נֵכָר – אִכָּרֵיכֶם וְכֹרְמֵיכֶם". ומה נעשה אנחנו? ממשיך הנביא: "וְאַתֶּם, כֹּהֲנֵי ה' תִּקָּרֵאוּ, מְשָׁרְתֵי אֱלֹקֵינוּ יֵאָמֵר לָכֶם". כאשר העולם כולו יגיע לתיקונו, ימלאו גם הגויים את תפקידם והם עצמם יסייעו לעם ישראל לעסוק בתורה ובמצוות ויילחמו למען ביעור הרע מן העולם.

גם קיבוץ הגלויות יתייחד בסיוע שהגויים עצמם יושיטו לו. וכך נאמר (ישעיה סו,כ): "וְהֵבִיאוּ אֶת כָּל אֲחֵיכֶם מִכָּל הַגּוֹיִם מִנְחָה לַה'". הרד"ק מפרש שהגויים, כשישמעו על נפלאות הגאולה, "יביאו ישראל... מלובשים בגדי תפארת ורוכבים בסוסים וברכב". במדרש (שוחר טוב פז) נאמר: "עתידין אומות העולם להביא דורונות למלך המשיח. וכיוון שהם באים אצל מלך המשיח, הוא אומר להם: יש ביניכם ישראל? הביאו אותם לי... משפחות של ישראל הביאו לי".

מִזֶּרַע שְׁלֹמֹה. זה גם אחד ההסברים להדגשה שהמשיח יהיה "מזרע שלמה", שכן שלמה המלך מסמל את כניעתו של העולם אליו, ולכן שלום היה בימיו. כאשר יתגלה המלך המשיח יכירו לא רק היהודים בגדולתו העצומה וברוח ה' המפעמת בו, אלא גם הגויים יתבטלו לפניו ויקבלו עליהם את מרותו. הללו יחושו באור הגדול הבוקע ממנו, ויכירו בהיותו מגדלור של צדק ויושר לאנושות כולה. לכן יסייעו לו בפעולותיו ובוודאי לא יעמדו בדרכו.

ואכן, כאשר עם ישראל עוסק בענייני התורה והמצוות במסירות נפש, בלי להתרשם מכל העולם שמסביב – כשם שבני ישראל במצרים לקחו את השה בלי לחשוש מתגובת המצרים – בא הנס, שהעולם עצמו נלחם למען גאולת ישראל.

  מעשה שהיה

תשובה תמוהה ומדויקת

זעקת ה'מטופל' חרגה מהטקסט שכתבו יוצרי המחזה, וחוללה בו מהפך. כבר בהפסקה שבין שני חלקי ההצגה החל להרהר במשמעות היותו יהודי

הטרגדיה הנוראה שנחתה על רחל הייתה קשה וכואבת. בעלה, חסיד חב"ד שהתפרנס ממלאכת השחיטה, נפגע קשה בתאונת דרכים קשה ומצא בה את מותו. האלמנה נותרה לבדה עם בנם הקטן.

אביה, הרב יהושע-לייב שיינקר, שימש באותם ימים רב קהילה יהודית בבולטימור שבארצות-הברית. הוא היה יליד ירושלים, נכדו של הרב יוסף-חיים זוננפלד, רב העדה החרדית בירושלים.

האסון שבר את ליבו של האב. הוא היה מוטרד מאוד מעתידה של בתו. כיצד תשתקם ותפתח פרק חדש בחייה? לימים סיפר כי זו הייתה התקופה הקשה בחייו.

בצר לו החליט לבקש את ברכתו של הרבי מליובאוויטש. אמנם הוא לא נמנה עם חסידי חב"ד, אך הייתה לו אמונת צדיקים, והוא חש שחדר הרבי יהיה מקום טוב לפרוק בו את אשר על ליבו. נקבע לו מועד לכניסה ליחידות.

זה היה בערך בשנת תשכ"ו (1966). הרב שיינקר בא לבניין 770 בשתיים אחרי חצות הלילה. הוא הופתע לגלות שהמקום חי ותוסס. אנשים ממתינים לתורם להיכנס אל הרבי. תלמידי ישיבה שוקדים על תלמודם בבית המדרש. קשה היה לו להאמין שהשעה כבר שתיים בלילה.

היה שם עוד דבר שעורר עניין. בין הממתינים להיכנס לרבי היה שחקן הוליוודי מפורסם בארה"ב – סטיבן היל.

סטיבן נולד בסיאטל שבוושינגטון לבני הזוג קרקובסקי, שהיגרו מרוסיה. כבר בהיותו בן שש נתגלה כישרון המשחק שלו, כשגילם תפקיד ראשי בסרט.

קריירת המשחק שלו הרקיעה שחקים, והוא נהפך ל'כוכב' ענק. הייתה מוסכמה שהיל הוא מטובי השחקנים שהצמיחה אמריקה.

בהיותו בשיא הקריירה חל בו מפנה דרמטי. זה היה כאשר גילם בהצגה את דמותו של הפסיכולוג הנודע זיגמונד פרויד. במהלך ההצגה צרח עליו אחד מ'מטופליו': "אתה יהודי!"...

זעקת ה'מטופל' חרגה מהטקסט שכתבו יוצרי המחזה, אך היא חוללה בו מהפך. כבר בהפסקה שבין שני חלקי ההצגה החל להרהר במשמעות היותו יהודי. מאז עיסוקו ביהדות גבר והלך.

הניצוץ האלוקי שנדלק נהפך ללהבה גדולה, והדבר הביא על היל במידה רבה את סיום הקריירה שלו. כשהחל לשמור שבת, ונעשה בלתי-זמין מיום שישי אחר-הצהריים ועד מוצאי שבת, נפגעה מאוד קריירת המשחק שלו.

בתחילת התקרבותו ליהדות נפגש עם האדמו"ר מסקווירה, רבי יעקב-יוסף טברסקי, והאדמו"ר קירבו מאוד. ברבות הימים אף נעשה מחסידיו.

מדי פעם בפעם עדיין לוהק לתפקידי משחק כלשהם, אך הוא כבר לא התלהב מהם. הוא היה אומר שחדרה בו ההכרה כי לא ייתכן שנולד כדי 'לשנן שורות'. הוא הבין שחייב להיות משהו גדול מזה. בעקבות הכרה זו ויתר על תפקידי משחק נחשבים, ודחה סכומי כסף גדולים ותהילה.

כמה שנים חקר סטיבן את היהדות ואת משמעותה לגביו. כחלק מהתעניינותו ביהדות הלך גם אל הרבי מליובאוויטש.

כאשר המתין הרב שיינקר לתורו הבחין בתכונה הרבה סביב סטיבן היל. אחר-כך נודע לו שהיל אמור להיכנס אל הרבי מייד אחריו.

בהיכנסו לחדרו של הרבי הגיש הרב שיינקר 'פדיון נפש', שבו כתב את בקשתו. הוא ביקש ברכה שבתו האלמנה תזכה למצוא את זיווגה בקרוב ושתהיה מאושרת. הרבי קרא את המכתב ומייד הגיב: "אל תדאג; החתן כבר כאן".

הרב שיינקר חש שלא בנוח. הוא היה בטוח שהרבי לא הבין את הבקשה. ליבו הכאוב נפרץ, והוא החל לתאר בלהט את הצרה הגדולה שנחתה על המשפחה, ואת אומללותה של האלמנה הצעירה שנותרה לבד עם בנה הקטן. "אין לי חיים", קרא בצער עמוק; "אינני יודע מה יהיה איתה".

הרבי ניסה להשיב אך שיינקר הוסיף לדבר ולהפציר: "איך היא תתרומם מהשבר? מי יתחתן איתה?! רבי, אנא ברך אותה...".

הרבי חייך קלות וחזר שוב על המשפט שאמר. "אל תדאג", אמר והחווה בידו תנועת ביטול, "החתן כבר כאן".

הרב שיינקר לא הבין את פשר דבריו של הרבי, ויצא מאוכזב. הלוא אפילו לא קיבל ברכה! עדיין היה משוכנע שחלה כאן אי-הבנה כלשהי, והדבר ציער אותו מאוד.

חלפו כמה חודשים והוצע לאלמנה שידוך מעניין – השחקן סטיבן היל!

סטיבן שב בינתיים לשמו היהודי המקורי – שלמה, ונעשה יהודי ירא שמיים. השידוך יצא אל הפועל, ובשנת תשכ"ז נשא שלמה היל את האלמנה רחל. הם התגוררו במונסי שבמדינת ניו-יורק, ונולדו להם חמישה ילדים, נוסף על ארבעת ילדיו של ר' שלמה היל מנישואיו הראשונים.

בי"ט במנחם-אב תשע"ו החזיר ר' שלמה את נשמתו לבוראו, והוא בן תשעים וארבע. הניח משפחה יהודית מפוארת.

(על-פי ארי סמית, שבועון 'כפר חב"ד')

  רציתי לשאול

עם הרב משה-שמואל אוירכמן

רב בית הכנסת המרכזי וקהילת חב"ד בקריית ים, שליח הרבי בקריות

למה חשוב להתקשר לרבי ולא דיי באמונה בקב"ה?

מאז הולדתו של עם ישראל הקשר עם הקב"ה נעשה דרך משה רבנו, וכפי שהוא עצמו אומר (דברים ה,ה) "אָנֹכִי עֹמֵד בֵּין ה' וּבֵינֵיכֶם בָּעֵת הַהִיא". בספר הזוהר נאמר שבכל דור ודור יש צדיקים שבתוכם מלובש ניצוץ מנשמת משה ('אתפשטותא דמשה'), והם ממלאים את התפקיד שמילא משה רבנו – לחבר יהודים עם הקב"ה.

הצדיק האמיתי בטל לגמרי לקב"ה, ואין לו שום מציאות משל עצמו, ולכן כשיהודי מתקשר עימו, הוא סופג לקרבו את ההתבטלות הזאת ומקבל כוחות להתמסר למילוי רצון הבורא.

גם על בית המקדש אפשר לשאול אותה שאלה: הלוא הקב"ה נמצא בכל מקום, ולמה צריך לעלות לרגל לבית המקדש? אלא שבבית המקדש יש השראה מיוחדת של השכינה, וכאשר יהודי עולה לבית המקדש, הוא זוכה להתקרב יותר אל הקב"ה. כך יש לראות גם את ההליכה לצדיק.

משה רבנו מכונה בזוהר 'רעיא מהימנא' – רועה באמונה. החסידות מסבירה שמשה, וכמותו צדיקי ישראל בכל דור, מחזקים בלב המוני העם את האמונה ומחדירים אותה לתוך מוחם וליבם. כך האמונה אינה נשארת ערטילאית, אלא היא מכוונת את כל אורחות חייו של האדם.

בזכות הצדיק גם התפילה מתקבלת יותר. נאמר בגמרא (בבא בתרא קטז,א) "כל שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים". והלוא כל אחד ואחת יכולים להתפלל בעצמם? אלא שעל-ידי תפילת הצדיק הבקשה עולה ומתקבלת יותר.

ההתקשרות לצדיק נעשית על-ידי לימוד תורתו, הליכה באורחותיו, ופעילות ברוחו ועל-פי הוראותיו.

  פינת ההלכה ומנהג

תענית בכורים

שאלה: מדוע הבכורים פוטרים את עצמם מהתענית בערב פסח על-ידי סיום מסכת?

תשובה: מנהג הבכורים לצום בי"ד בניסן, זכר לנס שניצלו ממכת בכורות. אך למעשה פשט בעם ישראל המנהג, שכל החייבים בתענית זו פוטרים עצמם על-ידי השתתפות בסעודת סיום מסכת, או בכל סעודת מצווה, ושוב אין חיוב תענית עליהם.

הטעם לכך הוא, שהתענית עצמה היא 'זכר לנס' בלבד, וגם סעודת המצווה מבטאת זאת. לכן התענית פוקעת על-ידי הסיום, ומותר לאכול כל היום (שלא כמי ששכח ואכל בתענית ציבור, שחייב להשלים את התענית ולצום עד הערב).

המסיים מסכת כדאי שילמֵד בסיום דברי אגדה המתאימים לכל שומע. אפשר לעשות סיום על כל מסכת, גם מסכתות קטנות, כמו כלה, סופרים ואבות דרבי נתן, ובוודאי בתלמוד הירושלמי (אף שהמסכתות שבו אינן בשלמות מלאה).

הבכורים המשתתפים צריכים לאכול בסעודת הסיום, ועדיף לאכול שיעור 'כביצה'.

עוד הלכות של ערב פסח: אסור לאכול מצה מן הדין מעלות השחר ועד שמברכים עליה בליל הסדר. מנהג חב"ד שלא לאכול מהבוקר מכל המינים הכלולים בחרוסת ובמרור.

מחצות היום ואילך הוא זמן הקרבת קרבן פסח, ולכן נאסר זמן זה במלאכה. העושה מלאכה בזמן זה אינו רואה סימן ברכה ממנה, ומה שהוא משתכר בה יפסיד במקום אחר. אסור להסתפר אחרי חצות. גם את הציפורניים ראוי ליטול קודם חצות, אך מי ששכח, יכול לעשות זאת עד כניסת החג.

מקורות: פסחים דף נ. שו"ע סי' תסח, תע, נו"כ ושו"ע אדה"ז שם. שלחן מנחם או"ח ח"ב עמ' רחצ. שב.

  חיים יהודיים

לפגוש בהונולולו את מהפכת הרבי

"יש מי שכבר אינם מתרגשים מעובדה זו, אבל בעבורי זו הייתה התרגשות גדולה לראות במו עיניי את המהפכה שהרבי חולל במקום כזה"

קהילות יהודיות רבות ומגוּונות בתפוצות פגש הרב יגאל כהן במרוצת השנים, אבל הביקור שערך בעת האחרונה בארה"ב גרם לו התרגשות מיוחדת. במהלך מסע החיזוק שערך הגיע גם לקהילת חב"ד בהונולולו, עיר הבירה של מדינת הוואי.

"זיכו אותי להשתתף בחופה של זוג יהודי בהונולולו, וזו הייתה חוויה רוחנית עילאית", מספר הרב כהן. "הכול יודעים שבכל מקום יש בית חב"ד, אבל דווקא בהונולולו ראיתי במוחש שבלי שלוחי הרבי מליובאוויטש לא היה שם שום דבר יהודי. פגשתי שם שליח נפלא, שדורש בתורה ומחזק בענייני יהדות, והקים קהילה לתפארת ממש. אוכל כשר, למשל, אי-אפשר להשיג בלי בית חב"ד. יש מי שכבר אינם מתרגשים מעובדה זו, אבל בעבורי זו הייתה התרגשות גדולה לראות במו עיניי את המהפכה שהרבי חולל במקום כזה".

גשר בין מגזרים

שעתיים אחרי שובו ארצה מארה"ב שוחחנו עם הרב כהן, מרצה מבוקש וראש מוסדות 'יביע אומר' בבני-ברק. סדר יומו עמוס: שיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ, פעילות רחבה לקירוב יהודים לאבינו שבשמיים, ובין לבין גם מסעות חיזוק בתפוצות.

ברבות השנים נהפך הרב כהן לגשר מאַחד בין מגזרים רבים. שיעוריו במדיה זוכים לחשיפה גבוהה ולהדים נרחבים. שפתו הייחודית והלבבית ומסריו החזקים באמונה וביטחון – זוכים להתקבל בלב ההמונים.


"חש את אווירת הקדושה". הרב יגאל כהן בציונו של הרבי מליובאוויטש

טביעות האצבע של הרבי

אחד הרגעים הגדולים במסעו האחרון הייתה התפילה בציון של הרבי. "תמיד אני מתרגש להיות במקום הקדוש הזה, אצל מי שעשה ועושה כל-כך הרבה למען עם ישראל", אומר הרב כהן. "בכל פעם מחדש אני חש שם את אווירת הקדושה, אווירה של אהבת ישראל. אני רואה שם יהודים שבאים מכל רחבי העולם להתפלל ולהתחזק. הביקורים האלה על הציון נותנים לנו כוח להמשיך ולפעול בדרכו של הרבי".

במסעו האחרון בארה"ב פגש עוד משלוחי הרבי: "ראיתי את השליח בקולורדו, שדואג לכל יהודי ויהודי. הוא מחזק אותם וממש מרים אותם במעלות התורה והיראה. גם בביקור בקווינס שמחתי לפגוש את השלוחים, וכך היה גם בלוס-אנג'לס. בכל ביקור כזה אני רואה את טביעות האצבע של הרבי הקדוש, שמלמד אותנו, באמצעות שלוחיו היקרים, מהי אהבת ישראל ואיך לנהוג באהבת ישראל".

הרב כהן חש שליחות גדולה להפיץ יהדות גם בתפוצות ולסייע בחיזוק הקהילות. "כל קהילה יהודית היא חלק מהפסיפס של עם ישראל", הוא אומר. "הביקור האחרון שלנו היה במיאמי. מסרנו הרצאה לפני שלוש-מאות וחמישים יהודים ויצאנו מחוזקים. אני תמיד מתפלל להיות בעצמי שליח חב"ד, ותודה לה' שזיכה אותנו להפיץ יהדות במקומות רבים".

"אחים אנחנו!"

המתיחות בין חלקי העם בעת האחרונה מדאיגה אותו: "צו השעה הוא פיוס בין כל חלקי העם, ובמיוחד בארץ הקודש. אחים אנחנו! ברגע שנדע להסתדר בתוך עצמנו – אויבינו ייפלו מאליהם".

הרב כהן מאמין מאוד בצורך להנחיל להמונים את משנת הביטחון בה': "עלינו לסמוך על הקב"ה, ולהפנים שהוא אוהב אותנו ורוצה בהצלחתנו. אני מברך כל אחד מהקוראים שיזכה לגאולה פרטית. שנזכה כולנו לאכול כבר בחג הפסח הקרוב מן הזבחים ומן הפסחים, בגאולה האמיתית והשלמה".


 

   
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)